אורח חיים חלק א

סימן ס

ס. דִּין בְּרָכוֹת לִקְרִיאַת שְׁמַע וְאִם צְרִיכִים כַּוָּנָה וּבוֹ ה' סְעִיפִים:

א בְּרָכָה שְׁנִיָּה נֶחְלְקוּ חֲכָמִים בִּפְתִיחָתָהּ[א]: יֵשׁ אוֹמְרִים "אַהֲבָה רַבָּה", וְיֵשׁ אוֹמְרִים "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ כוּ'". וְהַגְּאוֹנִים הִכְרִיעוּ[ב] לוֹמַר בְּשַׁחֲרִית "אַהֲבָה רַבָּה" וּבְעַרְבִית "אַהֲבַת עוֹלָם". וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ[ג].

וְלָמָּה אֵין בְּרָכָה זוֹ פּוֹתַחַת בְּ"בָרוּךְ"? מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְמוּכָה[ד] לְ"יוֹצֵר אוֹר" וְדַי לָהּ בְּ"בָרוּךְ" שֶׁבְּ"יוֹצֵר אוֹר"[ה].

ב הַבְּרָכוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת אֶת קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁאִם קְרָאָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ - יָצָא יְדֵי חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע[ו], וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא הַבְּרָכוֹת בְּלֹא קְרִיאַת שְׁמַע[ז], שֶׁבִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע אֵינָן כְּבִרְכוֹת שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁאֵין מְבָרְכִין אוֹתָן אֶלָּא עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מְבָרֵךְ "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע"[ח], וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"ט[ט]. וְאַף עַל פִּי כֵן טוֹב לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע עִם הַבְּרָכוֹת[י]. וְאִם לֹא חָזַר וְקָרָא, לֹא הַקְּרִיאַת שְׁמַע וְלֹא הַבְּרָכוֹת - יָצָא יְדֵי חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע[יא], בֵּין יָחִיד שֶׁעָשָׂה כֵּן בֵּין צִבּוּר[יב].

ג סֵדֶר הַבְּרָכוֹת אֵינָם מְעַכְּבוֹת, שֶׁאִם הִקְדִּים שְׁנִיָּה לָרִאשׁוֹנָה - יָצָא יְדֵי חוֹבַת בְּרָכוֹת[יג]. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ פּוֹתַחַת בְּ"בָרוּךְ", וְכָל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה[יד], מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁנִּתְקְנָה סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ[טו], אַף כְּשֶׁקּוֹרֵא אוֹתָהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ - אֵין בָּהּ שֵׁם וּמַלְכוּת בִּפְתִיחָתָהּ[טז].

ד זְכִירַת מַעֲמַד הַר סִינַי[יז] וּמַעֲשֵׂה עֲמָלֵק[יח] וּמַעֲשֵׂה מִרְיָם[יט] וּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל[כ] הֵן מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, וְגַם זְכִירַת שַׁבָּת יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצְוָתָהּ בְּכָל יוֹם[כא]. וְטוֹב לְזָכְרָן אֵצֶל קְרִיאַת שְׁמַע[כב], שֶׁכְּשֶׁיֹּאמַר: "וּבָנוּ בָחַרְתָּ" - יִזְכֹּר מַתַּן תּוֹרָה, "וְקֵרַבְתָּנוּ" לְהַר סִינַי, "לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל" - מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק, שֶׁאֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זַרְעוֹ[כג], "לְהוֹדוֹת לְךָ" - הַפֶּה לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְהוֹדוֹת וְלֹא לְדַבֵּר לְשׁוֹן הָרָע, וְזֶהוּ זְכִירַת מַעֲשֵׂה מִרְיָם. "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְווֹת ה'", זוֹ הִיא שַׁבָּת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת[כד]. וּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר[כה] שֶׁיִּזְכֹּר כְּשֶׁאוֹמֵר (לְיַחֶדְךָ) "בְּאַהֲבָה"[כו], וְלֹא כְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁלֹּא הָיָה בְּאַהֲבָה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

ה כָּל הַמִּצְווֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה בַּעֲשִׂיַּת אוֹתָהּ מִצְוָה[כז]. וְאִם עֲשָׂאָהּ בְּלֹא כַּוָּנָה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא כְּמִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא, אוֹ לְכַוָּנָה אַחֶרֶת וְלֹא לְשֵׁם אוֹתָהּ מִצְוָה - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִן הַתּוֹרָה[כח]. וְיֵשׁ אוֹמְרִים[כט] שֶׁמִּצְווֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּנָה, וְאַף הַמִּתְעַסֵּק יָצָא בְּדִיעֲבַד[ל]. וַהֲלָכָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה[לא].

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִצְווֹת שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל בְּשֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים יֵשׁ אוֹמְרִים[לב] שֶׁהֲלָכָה שֶׁאֵין צָרִיךְ כַּוָּנָה, וְיֵשׁ חוֹלְקִין[לג], כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ה[לד].

וּקְרִיאַת שְׁמַע הִיא מִן הַתּוֹרָה[לה], וּצְרִיכָה כַּוָּנָה לְדִבְרֵי הַכֹּל.

וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ מִצְווֹת שֶׁל תּוֹרָה אֵין צָרִיךְ כַּוָּנָה, מִכָּל מָקוֹם בִּקְרִיאַת שְׁמַע צָרִיךְ כַּוָּנַת הַלֵּב, שֶׁיָּבִין מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר בְּפִיו[לו]. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כַּוָּנָה, אֶלָּא בְּכַוָּנָה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, אֲבָל צָרִיךְ כַּוָּנַת הָעִנְיָן, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּהַסְכָּמַת הַלֵּב.

וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לִשְׁאָר מִצְווֹת שֶׁהֵן מִצְווֹת עֲשִׂיָּה, וְכָל שֶׁעָשָׂה מִצְוָתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּוֵּן לָהּ - הֲרֵי קִיֵּם מִצְוַת עֲשִׂיָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה מִן הַמֻּבְחָר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם כִּוֵּן לָצֵאת אַף עַל פִּי שֶׁהִרְהֵר בָּהּ בָּאֶמְצַע בִּדְבָרִים אֲחֵרִים - יָצָא לְדִבְרֵי הַכֹּל[לז]. אֲבָל קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁהֵן קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם[לח] אוֹ סִדּוּר שְׁבָחִים[לט] - אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיִּהְיֶה לְבָבוֹ פּוֹנֶה לִדְבָרִים אֲחֵרִים[מ].

וְכָל זֶה בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהוּא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"[מא], שֶׁהוּא עִקַּר קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם[מב], וְכֵן בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל תְּפִלָּה[מג], אֲבָל מִ"וְּאָהַבְתָּ" וָאֵילָךְ - אֵין הַכַּוָּנָה מְעַכֶּבֶת בְּדִיעֲבַד. וַאֲפִלּוּ הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה אוֹ מַגִּיהַּ הַפָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ[מד] בְּעוֹנַת קְרִיאַת שְׁמַע - יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ[מה], וְהוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן (א) (מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע אֵינָהּ אֶלָּא פָּסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבַד[מו] שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה[מז], וְהַשְּׁאָר שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים לֹא הִצְרִיכוּ כַּוָּנָה אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל אִם קָרָא הַשְּׁאָר בְּלֹא כַּוָּנָה - אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת, בֵּין שֶׁקָּרָא בְּלֹא כַּוָּנָה לָצֵאת, בֵּין שֶׁלֹּא בְּכַוָּנַת הָעִנְיָן.

וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁאַף מִצְווֹת שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים צְרִיכִים כַּוָּנָה לָצֵאת, מִכָּל מָקוֹם בִּקְרִיאַת שְׁמַע כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ מִצְוַת עֲשִׂיָּה אֶלָּא קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל מִצְווֹת, שֶׁהוּא דָּבָר הַתָּלוּי בְּכַוָּנַת הָעִנְיָן, לְפִיכָךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת מִפְּנֵי חֶסְרוֹן כַּוָּנַת הָעִנְיָן - לֹא הִצְרִיכוּ גַּם כֵּן לַחֲזֹר מִפְּנֵי חֶסְרוֹן כַּוָּנָה לָצֵאת, כִּי מַה בֶּצַע שֶׁיַּחֲזֹר לְדַבֵּר בְּלִי לֵב, וְדַי בְּמַה שֶּׁהִצְרִיכוּהוּ לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם, שֶׁעַל יְדֵי כֵּן יָבוֹא גַּם כֵּן לְקַבָּלָה בַּלֵּב בְּרֹב הַפְּעָמִים, שֶׁהֲרֵי לְכַתְּחִלָּה הִצְרִיכוּ כַּוָּנָה, אֶלָּא שֶׁאִם אֵרַע מִקְרֶה שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן - לֹא הִטְרִיחוּ לַחֲזֹר[מח].

אֲבָל לְהָאוֹמְרִים שֶׁמִּ"וְּאָהַבְתָּ" וָאֵילָךְ הוּא גַּם כֵּן מִן הַתּוֹרָה - צָרִיךְ כַּוָּנָה לָצֵאת בְּכָל מַה שֶּׁהוּא מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל כַּוָּנַת הָעִנְיָן דַּי בְּפָסוּק רִאשׁוֹן לְדִבְרֵי הַכֹּל בְּדִיעֲבַד[מט]).

 

 


[ג] רא"ש וטור שם. רמ"א ס"א. אבל בסידור הנוסח הוא אהבת עולם בין בשחרית בין בערבית (גם בשבת ויו"ט) עפ"י פרי עץ חיים שער הק"ש רפ"ג.

[ד] ראה לקמן ס"ג. לעיל סי' נח סוף סי"א.

[ט] סעיף ד. וראה גם לעיל סי' מו ס"ג וש"נ.

[יד] וכיון שאינה סמוכה לחברתה צריכה להתחיל בברוך (כדלעיל ס"א), וכיון שצריכה להתחיל בברוך צריך להזכיר בה מלכות (כדלקמן סי' ריד ס"א).

[כא] רמב"ן בחומש (שמות כ, ח). ועי' לקמן סי' רמב ס"י. ולכן אנו אומרים בכל יום שש זכירות אחר התפלה. ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 18.

[כו] בסידור הנוסח: באהבה כו' וליחדך ולאהבה.

[ל] היינו כשתוקע לשיר או להתלמד וכיו"ב ולא לצאת ידי חובתו, כדלקמן סי' תעה סכ"ח וסי' תקפ"ט ס"ה-ו. וראה רש"י ר"ה כח רע"ב. וראה מהרש"א שם. ועי' לקמן סי' תפט סי"ב שהמתכוון שלא לצאת אינו יוצא לד"ה. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח, סב.

[לד] סעיף כט וש"נ. ומסיים שם: וטוב לחוש לדבריהם. ועי' לקמן סי' ריג ס"ד. סי' תפט סי"ב.

[לה] עי' סי' סז. וראה גם לעיל רס"י נח.

[לח] פסוק ראשון של קריאת שמע, כדלקמן סי' סא סי"ד וש"נ.

[לט] ברכות ראשונות של תפלה, כדלקמן רס"י קיב וש"נ.

[מ] רשב"א ברכות יג, ב ד"ה שמע. הובא בב"י סי' סג ד"ה כתב הרמב"ם. שו"ת רשב"א ח"א סי' שדמ. רדב"ז שם. מ"א סק"ד. וראה גם רא"ה והשלמה ברכות שם. וראה צמח צדק אה"ע סי' רטז אות ד.

[מג] כדלקמן סי' קא ס"א וש"נ.

[מד] שבזה כותב רש"י ברכות יג, א ד"ה בקורא, שאין כאן אפי' כוונת קריאה. ועי' קונטרס אחרון דהיינו כדעת הרשב"א בברכות שם לדעת הרמב"ם שם. ולדעת הראב"ד והטור סגי עכ"פ בלא כוונה לצאת י"ח.

[מז] עי' לעיל סי' נח ס"א וש"נ.

[מח] עי' סי' סא שו"ע ושוע"ר ס"א ומ"א שם ס"ק יד. לקמן שם סכ"ג. וסי' סג ס"ה. לקמן שם ס"ו.

[מט] לעיל סי' נח ס"א וש"נ.




הוסף תגובה