X

מזה כשלוש שנים שבשכונת חב"ד בלוד מתחוללת מהפכה תורנית אמיתית, שמביאה מידי ערב עשרות אברכים כ"י, ללמוד בכולל מיוחד שהוקם ע"י הרב אברהם אלאשוילי בשם 'תפארת רפאל', לעילוי נשמת אביו, הרב חכם רפאל אלאשוילי ע"ה, שהיה רבה הראשי של יהדות גרוזיה.

בשיחות חוזרות ונשנות עם חלק מהאברכים שחובשים את ספסלי בית הכנסת השכונתי 'בית אריה', אפשר להבין שקול התורה שנשמע כעת בשכונה בשעות הערב, היה חסר להם מאוד.

ושלא תטעו, לא מדובר באברכים מובטלים או יושבי קרנות שחיפשו לעצמם תעסוקה, או סיבה לברוח ממטלות הבית בשעות הקריטיות של תחילת הערב. מדובר באברכים שרובם ככולם עובדים ומפרנסים במשרה מלאה. הורים לכמה וכמה ילדים כ"י, כך שלאחר שהם חוזרים מותשים מעמל יומם, הם מקריבים מעצמם שעתיים נוספות ללימוד נגלה וחסידות, על חשבון שעות מנוחה/עזרה בבית. ובכלל, בדור עם הפרעת קשב כמו שלנו, זה לא עניין של מה בכך.

השעתיים מחולקות בצורה כזאת שהשעה הראשונה מוקדשת ללימוד גמרא, ובשעה השניה חולקים לימוד הלכה בשו"ע הרב, ולימוד חסידות. אז נכון שיש גם מלגה של תשע-מאות ש"ח בכל חודש, אולם לפי החיות, ההתמדה, ובעיקר על פי מדד הנוכחות, אפשר להבחין שמדובר במשהו אמיתי ולא בתופעה זמנית חולפת.

למזלי, הגעתי למקום בשעת מבחן בהלכות ימי הספירה וחג השבועות בשו"ע הרב. אם להודות על האמת, האיכפתיות לתוצאת המבחן, כמו גם הדקדוקים והדקויות אליהם נכנסו התלמידים בניסיון לעמוד על כוונת השאלה במדויק, מעוררים בי קנאה על הטוטאליות הכנה שלהם.

בהמשך, לאחר שהמבחן תם והחלו הפלפולים בתשובות הנכונות, חלק מהאברכים מתפנים לבקשתי ומדברים על כך שהכולל החזיר אותם לשנות הלימוד בישיבה, ללא עול הפרנסה ונטל הבית, חלק מדברים על החיות ועל הלימוד המעמיק. כל אחד מוצא את ה'נחמה' שלו בזמן הזה שהוא מקדיש ללימוד התורה. 

למען הגילוי הנאות אני חייב לציין, שבשנה הראשונה להקמת הכולל, גם אני הייתי 'חלק מהמניין', עד שבעוונותיי פרשתי לצערי. ובאמת שזו הייתה שמחה וחדווה גדולה להיות שם. עם הביקורים האחרונים בכולל לצורך הכתבה, מיותר לומר שחזר לי גם החשק, מה שאומר שעוד לא מאוחר מצידי לחזור ולתקן את העוול ההיסטורי הזה.