כשם שעשאתו התורה לחמץ כאילו הוא שלו, כך עשאתו כאילו הוא ברשותו, ולכן הוצאתו מגבולו לאחר זמן איסורו אינה מועילה * מקשה מנין למד כן רבינו * מקשה מדוע נקט דעשאתו ברשותו לעבור עליו בב"י ובב"י, דאיסור זה רק בליל טו * מביא ב' אופנים בפירוש "עשאתו התורה" הנ"ל * מבאר עפ"ז שיטת רבינו