שו"ע הרב עם פיענוח מ"מ וציונים

סימן תקפה

כח אייר התשעד |

תקפה סֵדֶר הַתְּקִיעוֹת מְיֻשָּׁב וּבוֹ י"א סְעִיפִים:

א צָרִיךְ לִתְקֹעַ מְעֻמָּד[א], שֶׁנֶּאֱמַר[ב] "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר[ג] "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם", מַה "לָּכֶם" הָאָמוּר שָׁם מְעֻמָּד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"ט[ד] אַף כָּאן מְעֻמָּד[ה]. וּלְפִיכָךְ לֹא יִסְמֹךְ עַל שׁוּם דָּבָר בְּעִנְיַן שֶׁאִם יִנָּטֵל אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁסָּמַךְ עָלָיו הָיָה נוֹפֵל[ו], שֶׁאֵין זוֹ עֲמִידָה אֶלָּא סְמִיכָה[ז]. וּמִכָּל מָקוֹם אִם עָבַר וְתָקַע אֲפִלּוּ מְיֻשָּׁב – יָצָא[ח], וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִתְקֹעַ מְעֻמָּד, לְפִי שֶׁעֲמִידָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ח'[ט] וּבְסִימָן תפ"ט[י] עַיֵּן שָׁם:

ב הַשּׁוֹמְעִין הַתְּקִיעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן[יא] – אַף עַל פִּי כֵן אֵינָן צְרִיכִים לַעֲמֹד[יב]:

ג נוֹהֲגִים לִתְקֹעַ עַל הַבִּימָה[יג] בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרִין[יד]. וְרָאוּי לִתֵּן לִתְקֹעַ לְצַדִּיק וְהָגוּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר[טו]:

ד קֹדֶם שֶׁיִּתְקַע יְבָרֵךְ[טז] מְעֻמָּד[יז] "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר", וְלֹא יֹאמַר "בְּקוֹל שׁוֹפָר" דְּמַשְׁמַע לְצַיֵּת לְקוֹל הַשּׁוֹפָר[יח]. וְלָמָה אֵין מְבָרְכִין "לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר", לְפִי שֶׁהַתְּקִיעָה אֵינָהּ עִקַּר הַמִּצְוָה אֶלָּא שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר הוּא עִקַּר הַמִּצְוָה[יט], שֶׁהֲרֵי הַתּוֹקֵעַ וְלֹא שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר לֹא יָצָא[כ] כְּמוֹ שֶׁ[יִּ]תְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"ז[כא] עַיֵּן שָׁם. וּמִכָּל מָקוֹם אִם עָבַר אוֹ טָעָה וּבֵרַךְ "לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר"[כב] אוֹ "עַל תְּקִיעַת שׁוֹפָר"[כג] – יָצָא:

ה וְאַחַר בְּרָכָה זוֹ יְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ[כד], לְפִי שֶׁהִיא מִצְוָה הַבָּאָ[ה] מִזְּמַן לִזְמַן[כה]. וְאֶחָד הַתּוֹקֵעַ לְעַצְמוֹ וְאֶחָד מִי שֶׁיָּצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְתוֹקֵעַ לְהוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָן – מְבָרֵךְ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת אֵלּוּ[כו]. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵין הַשּׁוֹמֵעַ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ, אֲבָל אִם הוּא יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ – יְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ[כז], וְלֹא יִשְׁמַע מִמִּי שֶׁכְּבָר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע"ג[כח], עַיֵּן שָׁם:

ו וְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת אֵלּוּ יִתְקַע תשר"ת ג' פְּעָמִים וְתש"ת ג' פְּעָמִים וְתר"ת ג' פְּעָמִים[כט], כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"צ[ל], עַיֵּן שָׁם.

מִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה – צָרִיךְ לִתְקֹעַ, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ שֶׁסְּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, וְאִם הוּא בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – אֵין צָרִיךְ לִתְקֹעַ[לא], דִּסְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל.

טוֹב[לב] לִתְקֹעַ בְּצַד יָמִין[לג] שֶׁל פִּיו[לד] אִם אֶפְשָׁר לוֹ בְּכָךְ[לה], מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר[לו] "וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ", וְהַתְּקִיעָה מְעַרְבֶּבֶת הַשָּׂטָן[לז]:

ז וְטוֹב שֶׁיַּעֲמִיד פֶּה הַשּׁוֹפָר לְמַעְלָה[לח] וְלֹא יַטֶּנּוּ לִצְדָדִים[לט], שֶׁנֶּאֱמַר[מ] "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה וגו'":

ח אִם הִתְחִיל לִתְקֹעַ וְלֹא יָכוֹל לְהַשְׁלִים כָּל הַשְּׁלֹשִׁים תְּקִיעוֹת – יִתְקַע אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאִם גַּם הַשֵּׁנִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁלִים – יַשְׁלִים אַחֵר תַּחְתָּיו, וְכֵן לְעוֹלָם. וְכֻלָּם אֵינָם צְרִיכִים לְבָרֵךְ, לְפִי שֶׁכְּבָר נִפְטְרוּ כֻּלָּם בְּבִרְכַּת הָרִאשׁוֹן[מא]. וַאֲפִלּוּ אִם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה יָכוֹל לִתְקֹעַ אֲפִלּוּ תְּקִיעָה אַחַת[מב] – אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה[מג], כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בְּבִרְכָתוֹ לְהוֹצִיא כָּל הַשּׁוֹמְעִין, וְאִם כֵּן הַתּוֹקְעִין אַחֲרוֹנִים וְכָל הַקָּהָל שֶׁשָּׁמְעוּ בִּרְכָתוֹ אֵינָם צְרִיכִים עוֹד לְבָרֵךְ[מד].

אֲבָל אִם בָּא לִתְקֹעַ תַּחְתָּיו מִי שֶׁלֹּא שָׁמַע בִּרְכָתוֹ – צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיִּתְקַע[מה], שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא יָצָא בְּבִרְכַּת הָרִאשׁוֹן:

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁתּוֹקֵעַ זֶה לֹא יָצָא עֲדַיִן יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁלֹּא שָׁמַע עֲדַיִן כָּל הַתְּקִיעוֹת, אֲבָל אִם כְּבָר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁשָּׁמַע כְּבָר כָּל הַתְּקִיעוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֶרֶת – אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיִּתְקַע, שֶׁהֲרֵי הַצִּבּוּר שָׁמְעוּ כְּבָר הַבְּרָכָה מִן הַתּוֹקֵעַ הָרִאשׁוֹן[מו]:

י נוֹהֲגִין שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית מַקְרִיא סֵדֶר הַתְּקִיעוֹת לִפְנֵי הַתּוֹקֵעַ מִלָּה בְּמִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה בִּתְקִיעוֹתָיו, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא[מז]. וְעַיֵּן בְּסִימָן תק"צ[מח]:

יא (אָסוּר לִטֹּל שָׂכָר לִתְקֹעַ שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ שְׂכָרוּהוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁהוּא נוֹטֵל שְׂכַר יוֹם טוֹב[מט] וְאָסוּר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ו[נ] עַיֵּן שָׁם. וְאִם נָטַל – אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה[נא] מֵאוֹתוֹ שָׂכָר[נב] לְעוֹלָם):

 

 

[א] הגהת סמ"ק סי' צב אות ה. טור ושו"ע ס"א. וראה ארחות חיים הל' ציצית סי' כז, בשם הירושלמי (לעמוד לשרת כו' בעשותנו המצות).

[יא] היינו כשלא שמע בתפלת מעומד ועתה בא לשמוע. ראה לבוש ס"א. כנסת הגדולה הגה"ט. מ"א סוף סק"א.

[יג] דרכי משה ס"ק א. רמ"א ס"א. וראה לקמן סי' תקצב ס"ט (שהוא מפני כבוד הצבור). העו"ב תרלט ע' 14.

[יז] רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"י. וראה גם לעיל סי' ח ס"ג, וש"נ.

[כא] סעי' ב-ג.

[ל] סעי' א-ב.

[לב] בקונטרס השלחן כתב שכאן מתחיל ס"ז.

[מו] עולת שבת ס"ב. אליה זוטא סק"ד. וכ"ה לעיל תלב ס"ט וקו"א שם ס"ק ב (שמוכיח מכאן גם לענין בדיקת חמץ), ודעה הא' דלעיל סי' רסג סט"ו וקו"א ס"ק ה. וראה דעה הב' שם, שגם המחויב לתקוע להם מדין ערבות חייב בברכה (אף שהם כבר בירכו). ומסיק שלא למחות ביד המברכות בהדלקת הנרות, משא"כ בשופר ובדיקת חמץ שאין שם מנהג יש לנהוג שאין לברך. ועוד אופן מבואר לעיל סי' תלב בקו"א שם בהג"ה, שמה שהתוקע כבר שמע התקיעות עם הברכה מועיל גם לתקיעות אלו. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) ב ע' לח. ו ע' נו.

[מז] דרכי משה ס"ק ב. רמ"א ס"ד. מ"א סקי"א. ומנהג חב"ד שאינו מקריא בדיבור אלא מורה באצבעו בסידור (ספר המנהגים – חב"ד ע' 56).

[מח] סעי' טו-יט (אם טעה בסדר התקיעות).

[נ] סעיף יא. ושם הביא שיש אומרים שבמקום מצוה לא גזרו (כדעת המרדכי כתובות סוף פרק ד בשם ה"ר שמואל) ושכן המנהג להקל. וראה גם לעיל סי' תקכו סי"ד. וראה חקרי הלכות ח"א לב, ב.

[נא] פסחים נ, ב (שכר המתורגמנין). ב"י ד"ה ולא ידעתי (לדעת המתירים). שו"ע ס"ה. מ"א ס"ק יב (לדעת המתירים). וכ"ה לעיל סי' שו (לדעת המתירים).

[נב] ראה לעיל סי' רנא ס"א. סי' תסח ס"ג וש"נ.




הוסף תגובה