החומר הנלמד:

תצד סֵדֶר תְּפִלַּת חַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבוֹ כ' סְעִיפִים

א בְּיוֹם חֲמִשִּׁים לִסְפִירַת הָעֹמֶר הוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַנִּקְרָא עֲצֶרֶת בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר "תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם וְגוֹ' וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ וְגוֹ'". 

וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן קְבִיעוּת הַחֳדָשִׁים הַמָּסוּר בְּיָדֵינוּ שֶׁחֹדֶשׁ נִיסָן הוּא מָלֵא לְעוֹלָם וְחֹדֶשׁ אִיָּר הוּא חָסֵר לְעוֹלָם - יִהְיֶה חַג זֶה בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, שֶׁהֲרֵי יְמֵי הַסְּפִירָה מַתְחִילִין מִט"ז בְּנִיסָן, אִם כֵּן ט"ו יוֹם שֶׁמִּט"ז עַד סוֹף הַחֹדֶשׁ וְכ"ט יוֹם שֶׁל אִיָּר וְשִׁשָּׁה יָמִים בְּסִיוָן הֵם חֲמִשִּׁים יוֹם. לְפִיכָךְ אָנוּ אוֹמְרִים בְּשָׁבוּעוֹת: "זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ", שֶׁבְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן נִתְּנָה הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל.

אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁין הַחֳדָשִׁים עַל פִּי הָרְאִיָּה הָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת גַּם חֹדֶשׁ נִיסָן חָסֵר, וְהָיָה חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא יוֹם חֲמִשִּׁים לָעֹמֶר, בְּשִׁבְעָה בְּסִיוָן. וְאִם הָיָה גַּם חֹדֶשׁ אִיָּר מָלֵא, הָיָה חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא יוֹם חֲמִשִּׁים לָעֹמֶר, בַּחֲמִשָּׁה בְּסִיוָן. אַף שֶׁאֵינוֹ בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁהַכָּתוּב לֹא תָּלָה חַג הַזֶּה בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, וְלֹא בְּכַמָּה יָמִים לַחֹדֶשׁ, רַק בַּחֲמִשִּׁים לָעֹמֶר, אֶלָּא שֶׁלְּפִי חֶשְׁבּוֹן הַמָּסוּר בְּיָדֵינוּ לְעוֹלָם יִהְיֶה יוֹם חֲמִשִּׁים לָעֹמֶר בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן שֶׁהוּא יוֹם מַתַּן תּוֹרָה.

וְאַף שֶׁשִּׁשָּׁה בְּסִיוָן שֶׁלָּנוּ הוּא יוֹם נ"א מִט"ו בְּנִיסָן שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּיוֹם נ"ב לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי בַּחֲמִשָּׁה בְּשַׁבָּת יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ת"ל, וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי" בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא שִׁשָּׁה בְּסִיוָן, שֶׁחֹדֶשׁ נִיסָן וְאִיָּר הָיוּ אָז שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, וְכֵיוָן שֶׁט"ו בְּנִיסָן הָיָה חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל אִיָּר בְּשַׁבָּת, דְּהַיְנוּ [י"ז] יוֹם לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, וְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סִיוָן הָיָה בְּיוֹם ב', דְּהַיְנוּ [מ"ז] יוֹם לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, וְשַׁבָּת הוּא שִׁשָּׁה בְּסִיוָן, דְּהַיְנוּ נ"ב יוֹם לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁהוּא יוֹם נ"א לָעֹמֶר – אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ אוֹמְרִים: "זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ" בַּחֲמִשִּׁים לָעֹמֶר, כֵּיוָן שֶׁהוּא לָנוּ בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, וּבְשִׁשָּׁה בְּסִיוָן נִתְּנָה הַתּוֹרָה.