הלכות קריאת שמע

סימן עג

כ חשון התשעו |

עג. הַיָּשֵׁן עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו אֵיךְ יִתְנַהֵג וּבוֹ ג' סְעִיפִים:

א שְׁנַיִם שֶׁהֵם יְשֵׁנִים עֲרֻמִּים וּמִתְכַּסִּים בְּטַלִּית אֶחָד[1] וּבְשַׂר שְׁנֵיהֶם נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה – לֹא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה טַלִּית[2] מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם מִמָּתְנֵיהֶם וּלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁנְּגִיעַת בְּשָׂרָם מִמָּתְנֵיהֶם וּלְמַטָּה מְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי הִרְהוּר[3] בִּשְׁעַת קְרִיאָתוֹ, (א[4]) וְאָסוּר מִשּׁוּם "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר"[5] – [בְּשָׁעָה[6] שֶׁ"ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ"[7], דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹסֵק בִּקְרִיאַת שְׁמַע אוֹ בִּתְפִלָּה אוֹ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע"ד[8]].

וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֶרְוָתוֹ מַמָּשׁ[9] כְּשֶׁהִיא מְגֻלָּה וְנִרְאֵית[10], כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם[11], מִכָּל מָקוֹם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כָּל דָּבָר שֶׁמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר[12] – נִקְרָא "עֶרְוָה", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ[13]: "טֶפַח בְּאִשָּׁה עֶרְוָה", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע"ה[14].

וְאַף עַל פִּי (ב[15]) שֶׁאֲפִלּוּ לָעֶרְוָה מַמָּשׁ מוֹעִיל כִּסּוּי[16] – כָּאן אֵין כִּסּוּי מוֹעִיל, כֵּיוָן שֶׁמִּכָּל מָקוֹם הוּא בָּא לִידֵי הִרְהוּר עַל יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישׁ נְגִיעַת בְּשַׂר חֲבֵרוֹ בִּבְשָׂרוֹ מִמָּתְנַיִם וּלְמַטָּה.

וּמִטַּעַם זֶה אָסְרוּ שְׁמִיעַת קוֹל זֶמֶר אִשָּׁה שֶׁהִיא עֶרְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַקּוֹל אֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא נִשְׁמָע לוֹ – מְבִיאוֹ[17] לִידֵי הִרְהוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע"ה[18].

(בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? (ג[19]) כְּשֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע אוֹ מִתְפַּלֵּל אוֹ מְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּפִיו, אֲבָל לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה מֻתָּר אֲפִלּוּ כְּשֶׁעֶרְוָתוֹ מַמָּשׁ מְגֻלָּה, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע"ה[20], כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל אִשָּׁה, אוֹ שֶׁשּׁוֹכֵב עִם אִשְׁתּוֹ בְּקֵרוּב בָּשָׂר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בַּחֲזָרַת פָּנִים[21] אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִקְרוֹת בְּפִיו[22] כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר[23].

וּמִטַּעַם זֶה מֻתָּר לְהַרְהֵר בַּדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ[24], שֶׁהִרְהוּר אֵינוֹ כְּדִבּוּר לְעִנְיָן זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּדִבּוּר לְעִנְיָן לְהַרְהֵר בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת[25]).

ב הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה עִמּוֹ – אֵין צָרִיךְ לְהַפְסָקַת טַלִּית בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ[26], שֶׁהוֹאִיל שֶׁרָגִיל בָּהּ – לֹא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא בַּחֲזָרַת פָּנִים מִמֶּנָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִירוּ שְׁנֵיהֶם אֲחוֹרֵיהֶם זֶה לָזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּשָׂרָהּ נוֹגֵעַ בְּעֶרְוָתוֹ אוֹ בְּשָׂרוֹ בְּעֶרְוָתָהּ וְיָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר.

וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר[27] אַף בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא בְּהַפְסָקַת טַלִּית. וְנָכוֹן לָחֹשׁ לִדְבָרָיו.

ג הָיָה יָשֵׁן עִם בָּנָיו בְּעוֹדָם קְטַנִּים – מֻתָּר לִקְרוֹת בַּחֲזָרַת פָּנִים בְּלֹא הַפְסָקַת טַלִּית, שֶׁאֵין לָחֹשׁ שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר מֵחֲמַת נְגִיעַת בְּשַׂר הַקְּטַנִּים בִּבְשָׂרוֹ כָּל שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בְּעֶרְוָתָן וְלֹא בְּשָׂרָם בְּעֶרְוָתוֹ. וְאִם הֵם גְּדוֹלִים – צָרִיךְ לְהַפְסָקַת טַלִּית.

עַד כַּמָּה הֵם חֲשׁוּבִים קְטַנִּים? הַתִּינוֹק עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ י"ב שָׁנָה, וְהַתִּינֹקֶת עַד שֶׁתִּהְיֶה לָהּ י"א שָׁנָה. וַאֲפִלּוּ הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת בְּתוֹךְ זְמַן הַזֶּה – אֵינָן כְּלוּם[28].

וּבִשְׁנַת י"ג לַתִּינוֹק וּשְׁנַת י"ב לַתִּינֹקֶת, אִם הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת – אָסוּר בְּלֹא הַפְסָקַת טַלִּית, וְאִם לָאו[29] – מֻתָּר.

וּמִשְּׁנַת י"ג[30] וָאֵילָךְ לַתִּינוֹק וְי"ב לַתִּינֹקֶת, אֲפִלּוּ לֹא הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת – אָסוּר בְּלֹא הַפְסָקַת טַלִּית.

 

[1] תחת שמיכה אחת.

[2] כלומר בגד או שמיכה.

[3] משמעות לשונו שהנגיעה מביאה אותו בודאות "לידי הרהור" (בעניני ערוה), אך מלשון הקו"א משמע שזהו רק "חשש הרהור".

[4] קו"א סק"א – ראה לקמן בהוספות.

[5] דברים כג, טו.

[6] קטע זה מופיע בכל הדפוסים אחרי הקטע "ואע"פ", ואין לו הבנה, ובפרט ששם מציין "כמו שיתבאר שם", ובהכרח שכבר ציין לסי' ע"ד לפני כן, ואם כן קטע זה שייך לכאן. ועכ"פ הכנסתיו בחצ"ר כדי לציין שיש כאן שינוי מנוסח שבדפוסים.

[7] דהיינו בכל מקום שה' אלהינו מתהלך עמנו (לקמן סי' עד ס"א).

[8] ס"א.

[9] והוא הדין בערות אחרים (ראה לקמן סי' עה ס"ט).

[10] ולא כשהיא מכוסה, כדלקמן בהמשך הסעיף.

[11] ס"א: "שלא יהא דבר ערוה כנגד פניו של אדם".

[12] לאו דוקא כל דבר, שהרי כנגד מקומות הגלוים מותר לקרוא, אף שיכול להביא לידי הרהור (ראה לקמן סי' עה קו"א סק"ב). ואולי הכוונה "כל דבר שמביא לידי הרהור" בדרך ממילא, מבלי שיתכוין לכך, וזהו רק כשמסתכל במקומות המכוסים.

[13] ברכות כד, א.

[14] סעיף א ואילך.

[15] קו"א סק"ב – ראה לקמן בהוספות.

[16] כדלקמן סי' עד ס"א בסוגריים. וראה שם ס"ב באיזה אופן צריכה להיות מכוסה.

[17] אוצ"ל: מכל מקום מביאו.

[18] סעיף ו.

[19] קו"א סק"ג – ראה לקמן בהוספות.

[20] סעיף י: "שנאמר ערות דבר, דיבור אסור, הרהור מותר".

[21] היינו שאין אחוריהם זה לזה, כדלקמן ס"ב.

[22] כששוכב עם אשתו בקירוב בשר שלא בחזרת פנים.

[23] לקמן סעיף ב.

[24] ראה ראשית חכמה שער הקדושה פט"ז.

[25] כדלקמן ריש סי' פה.

[26] ברכות כד, א.

[27] רא"ש ברכות פ"ג סי' לה בשם רבינו יצחק.

[28] שאין ב' שערות אלו מראים על גדלות.

[29] אם לא הביאו ב' שערות.

[30] משמלאו לו י"ג שנה.




הוסף תגובה