ח״י פנינים מהרבי על שו״ע אדמו״ר הזקן

 

א. דווקא בו בחר המגיד לחבר את השו"ע - "הלכה כמותו"

וכמו כן הי' בזמנו של אדמו"ר הזקן, שהיו כמה צדיקים וכמה גאונים, וגם בין תלמידי המגיד היו כו"כ גדולים בנגלה דתורה כו', ואעפ"כ, בחר המגיד באדמו"ר הזקן לחבר את השלחן-ערוך, שזוהי המעלה ד"הוי' עמו שהלכה כמותו". והיינו, שאע"פ שגם ספריהם ותורתם של שאר תלמידי הבעש"ט והמגיד נתקבלו בכל תפוצות ישראל (לא רק אצל חסידים, אלא גם אצל "עולם'שע"), מ"מ, הרי זה באופן ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים", אבל בנוגע להלכה, יתכן שלפעמים תהי' הלכה כמותו ולפעמים תהי' ההלכה באופן אחר. משא"כ בנוגע לשלחן-ערוך של אדמו"ר הזקן – הרי זה באופן ש"הלכה כמותו", אשר, ע"י ההנהגה ע"פ ההלכה נשלמת הכוונה דדירה בתחתונים.

(ש"פ עקב תשי"ג)

 

ב. הציונים - אינם ציונים בעלמא, ע״י העיון יהי׳ תוספת ביאור

בשו"ע רבינו הזקן (אשר סדר שלחנו הוא פסק ההלכה והסברת הדברים) פוסק ג"כ ההלכה השנוי' במסכת ברכות, וז"ל: וכל היוצא מביהכ"נ לביהמ"ד והולך ללמוד זוכה ומקבל פני השכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון. ומוסיף בחצאי עיגול: וע"ש בתילים בת"י ובגמ' סוף מס' מו"ק דכ"ט ע"א ובמד"ר שמות ספ"ב ובירושלמי ספ"ד דשביעית.

מובן אשר ציונים אלו שמציין בשו"ע אינם ציונים בעלמא במקומות שנדרש בהם על פסוק זה, ופשיטא אשר מציין רק למקומות אשר מבארים בתוס' ביאור הלכה זו. וראי' נוספת דא"כ הו"ל לציין גם לזוהר ועוד מקומות שנדרש בהם ע"פ זה. ובפרט שכותב "ועיין" הרי פשיטא אשר ע"י העיון יהי' תוספת ביאור. עוד זאת: למה מציין תחילה את המדרש ואח"כ את הירושלמי, הרי הירושלמי הוא בכלל הש"ס, והכלל הוא, אשר בבלי וירושלמי הלכה כבבלי. ירושלמי ומדרש הלכה כירושלמי. ומוכרח אשר גם סדר הציונים, הרי הסדר בתורה הוא ג"כ תורה.

(כ' מנחם-אב תשי"ח)

 

ג. מהזכויות של רבנו הזקן – סידור השו"ע ונוסח התפילה

שתי הזכויות הראשונות מעשר הזכויות של רבנו הזקן (כפי שמונה כ"ק מו"ח אדמו"ר) הם: סידור השולחן-ערוך ונוסח התפלה, שהם כללות ב' הקוים דתורה ותפלה.

(ש"פ וישב תשכ"ב)

 

ד. טעמי ההלכות – בקיצור

בנוגע לסידור השולחן-ערוך (קו התורה) - ידוע כללות החידוש שבשו"ע רבנו הזקן לגבי שו"ע המחבר, ששו"ע המחבר הוא פסקי הלכות בלבד, משא"כ רבנו הזקן בשולחנו - נוסף לכך שבירר וזיקק וליבן וכו' את ההלכות עצמם לאמיתתם, כמבואר בהקדמת בני המחבר, כתב גם את טעמי ההלכות.

ואף שיש מעלה גדולה גם בלימוד ההלכות עצמם, שלכן צריך להיות "שונה הלכות (דוקא) בכל יום", וכמשנת"ל במעלת לימוד ההלכות דוקא - הרי ידוע ש"חב"ד תובעת פנימיות", שכל הענינים יומשכו בהבנה והשגה דוקא, ולכן הכניס רבינו הזקן גם טעמי ההלכות )אם כי לא באריכות הפלפול, אלא בדרך קצרה, "תמצית ופנימיות טעמי ההלכות" בלבד), אשר, נוסף לכך שגם מהם אפשר ללמוד כו"כ הלכתא רברבתא, כמבואר במק"א, הרי עי"ז ישנו לא רק הענין ד"תגא", רצון העליון בלבד (שהו"ע ההלכות), אלא גם בחי' התענוג, שהוא הטעם הפנימי שבהרצון (ולכן באו הטעמים בקיצור, כמבואר במק"א שגילוי התענוג בא באופן של נקודה).

(ש"פ וישב, תשכ"ב)

 

ה. בהלכות תלמוד תורה – ענינים הנוגעים לתינוק והנוגעים לכאו"א

   בהלכות תלמוד תורה - יש ענינים שנוגעים ל"תינוק", ענינים שנוגעים ל"מלמד", וענינים שנוגעים לכל אחד ואחד.

(י"א ניסן תשכ"ב)

 

ו.  "כרכא דכולה ביה"

הרי אין הלכות צדקה בשו"ע אדמו"ר הזקן, אך רואים שזה "כרכא דכולה ביה", והפתרון איך סובר אדמו"ר הזקן (בענין זה) - נמצא בהלכות ת"ת שלו.

(ח"י אלול תשכ"ב)

 

ז. חלוקת שו"ע אדה"ז

דובר (חי אלול תשכ"ב) שיחלקו את שו"ע אדה"ז על מנת לסיימו עד כ"ד טבת.

(ש"פ מקץ תשכ"ג)

 

ח. יש ללמוד השו"ע ביותר

והיות ששנה זו היא שנת המאה וחמשים להסתלקות יש ללמוד השו"ע ביותר, שהוא מדויק בתיבות, ובפרט כשרואים שכותב ענין אחד ב' פעמים ויש בו שינויים הרי מן היושר לדייק בזה ולשאול "מאי טעמא", ובענין זה יש ג"כ חילוק בין שתי המהדורות, בהטעמים לאמירת פרשת המן.

והשני טעמים אי"ז לתפארת המליצה אלא שכ"ז הוא מדויק.

(ש"פ בשלח תשכ"ג)

 

ט. מהדורא קמא – ע"פ נגלה, מהדורא תניינא – ע"פ חסידות

כבר דובר פעם (בשיחה ש"פ וארא) אודות ארבעת הסימנים הראשונים של שו"ע אדה"ז, שבהם ישנם שתי מהדורות. מהדורא קמא ומהדורא תניינא, שבמהדו"ק אדה"ז מעתיק עפ"י רוב את לשון המחבר וזה עפ"י נגלה, ובמהדו"ת ישנם כמה ענינים של חסידות כמעט בגלוי או באמת בגלוי.

(ש"פ תשא תשכ"ד)

 

י. גודל הצער שלא לומדים שו"ע אדה"ז, זה הרי הון יקר ועשיר

הסדר אצל חסידים צריך להיות, שבכל ענין צריכים לראות מה אומרת חסידות על זה, ומה אומרים נשיאי חב"ד על זה בנגלה. ישנו גם על הענין הזה פס"ד של אדמו"ר הזקן בשו"ע.

אעפ"י שבשו"ע אדמו"ר הזקן אין סימנים מיוחדים על הל' קידוש החודש, אפילו בשו"ע הבית-יוסף, ששם הרי כן יש לנו את כל הסימנים, אבל סימנים נפרדים על הל' קידוש החודש – אין.

אבל אעפ"כ מצינו בשו"ע אדה"ז (אמנם לא בסימן נפרד) פס"ד שלו בנוגע לענין הנ"ל.

וכאמור כמה פעמים, גודל הצער שלא לומדים את שו"ע אדה"ז – זה הרי הון יקר ועשיר, וממקום אחד בשו"ע אפשר ללמוד על מקומות אחרים.

(ש"פ משפטים תשכ"ז)

 

יא. חידושים עצומים, בפרט כשמוסיף או משנה

כמדובר כמה פעמים, שישנם חידושים עצומים בשו"ע אדמו"ר הזקן, שכשמתבוננים רואים זאת על כל צעד וצעד. בפרט זה מודגש עוד יותר כשאדמו"ר הזקן מביא לשון של מישהו שקדמו ומוסיף או משנה בזה, עאכו"כ שזה מודגש בשו"ע אדמו"ר הזקן כשהוא מביא את לשון השו"ע של המחבר ובזה יש שינוי או הוספה.

(יו"ד שבט תשכ"ח)

 

יב. אור הנגלה

הדבר הראשון שרואים בשמו "שניאור", זהו הענין של שני האורות, האור של נגלה והאור של פנימיות התורה.

היות ש"שמא מילתא היא", וגם שם התואר, ובפרט השם שנתפרסם בכל תפוצות ישראל – וכמבואר ברמב"ם שהנהגה שנתפרסמה בכל תפוצות ישראל ונתקבלה, אז על זה ישנו את האיסור של לא תסור ואליו תשמעון – רואים את זה גם מזה שאדמו"ר הזקן גם נתפרסם עם השם בעל התניא והשו"ע. אעפ"י שהשו"ע נדפס לאחר הסתלקות אדה"ז, וגם בנוגע לתניא הוא לא היה ספרו הראשון שנדפס, אלא הל' תלמוד תורה – אע"פ שלא היה כתוב שמו של המחבר, הרי גם בתניא לא היה כתוב שמו של המחבר, שלכן בהסכמות לא מוזכר בפירוש שמו של המחבר, אלא ברמז – אעפ"כ הוא נקרא בעל התניא והשו"ע,

כי כנ"ל: עיקר ענינו היה להאיר עם שני אור, של נגלה דתורה ושל פנימיות התורה, וזה קשור עם התניא והשו"ע, כי עיקר הענין דנגלה דתורה היא להוציא את ההלכה שבו, שזהו הענין של שו"ע.

(ש"פ וארא תשכ"ח)

 

יג. הלוואי היו קובעים שיעור בברכת הנהנין

- הלואי היו קובעים לימוד בברכת הנהנין, אע"פ שזה נדפס בסידור, וזה לא ספר למדני, אבל באמת אפילו למדן גדול יכול ללמוד משם ענינים לא רק בנוגע להלכה, אלא גם אפילו עד שקו"ט שבתורה -

(ש"פ בראשית תשכ"ח)

 

יד. סימנים קנה וקנו - ענינים נפלאים

וגם כפי שאדה"ז מביא בארוכה בשו"ע שלו (או"ח סקנ"ה ס"א), ובכמה מראי מקומות בזה [כפי שדובר כבר פעם בארוכה כמה ענינים נפלאים שאדה"ז (באו"ח סימן קנ"ה וקנ"ו) מחדש שם ע"י כל המראי מקומות, והסדר שבהם].

 (ו' תשרי תשל"א)

 

טו. לצערינו מעט מאוד לומדים שו"ע אדה"ז

(שהוא [ר' חיים] נאה היתה לו מעלה גדולה, הוא עסק בלהט בשו"ע אדה"ז. לא הזמן המתאים לדבר על זה בעשרת ימי תשובה – לצערינו הכי גדול מעט מאוד לומדים את שו"ע אדמו"ר הזקן, ועאכו"כ בדיוק הראוי, והוא התמסר בפרט להשוות השו"ע עם הסידור).

 (ו' תשרי תשל"ה)

 

טז. גזירה חדשה – שיתחילו ללמוד בקביעות ספרי הנגלה של אדה"ז

וכאן אני רוצה באמת לחדש ענין חדש ו"גזירה חדשה" שיתחילו ללמוד בקביעות את ספרי הנגלה של אדמו"ר הזקן.

(ח"י אלול תשל"ו)

 

יז. מסיבות שונות ומשונות לא מתעסקים בשו"ע אדה"ז

מסיבות שונות ומשונות לא מתעסקים בלהט בשו"ע אדה"ז בערך לכפי איך שהיו צריכים לעסוק בזה.

(ח"י אלול תשל"ו)

 

יח. בעוונותינו הרבים – ישנם כמה חסידים שלא יודעים מה פוסק אדמו"ר הזקן

בעוונותינו הרבים ישנם כמה חסידים שהם לא עושים ענינים שאדמו"ר הזקן פוסק אחרת ממה שפוסקים אחרים פוסקים, רק מצד זה שהם לא יודעים שאדה"ז כך אמר, וזה לא שהוא רק אמר בע"פ ונשאר בדיבור, אלא זה באמת נדפס, אלא שהוא אף פעם לא למד את שו"ע אדה"ז - כשאומרים לו שבסימן הזה הובא הדין הזה והזה, ושם יש שינוי, הוא מתחיל להסתכל לכיוון ההוא, אבל סדר מסודר בלימוד בשו"ע (מאיזה סיבה שתהיה, ומסיבות שונות ומשונות) עד עכשיו לא היה, אבל אין צועקין על העבר, ומסתמא זה יהיה גם לטובה.

(ח"י אלול תשל"ו)