הלכות יום הכיפורים

סימן תריח

י חשון התשעה |

תריח דִּין חוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבוֹ י"ח סְעִיפִים:

א חוֹלֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר צָרִיךְ אֲנִי לֶאֱכֹל[א], אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא יֹאכַל אֶפְשָׁר שֶׁיִּסְתַּכֵּן[ב], אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהוֹדִיעוּהוּ שֶׁהַיּוֹם הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים[ג] אוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ שֶׁהַיּוֹם הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים[ד] וְאוֹמֵר תְּנוּ לִי לֶאֱכֹל[ה], אוֹ שֶׁאוֹמֵר אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל הַתַּעֲנִית מֵחֲמַת חֹלִי[ו], וְכַיּוֹצֵא בִּלְשׁוֹנוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּרְאֶה מֵהֶם כַּוָּנָתוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַיּוֹם הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים אַף עַל פִּי כֵן רְצוֹנוֹ לֶאֱכֹל – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִיָּד, עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי[ז], לְפִי שֶׁאֵין אָנוּ מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ לְרָשָׁע[ח], וּמִן הַסְּתָם הוּא מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכָךְ, שֶׁהַ"לֵּב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ"[ט].

וּלְפִיכָךְ אֲפִלּוּ מֵאָה רוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לֶאֱכֹל[י], וַאֲפִלּוּ הֵם אוֹמְרִים שֶׁהַמַּאֲכָל מַזִּיק לוֹ[יא] – שׁוֹמְעִין לַחוֹלֶה, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לְכָךְ, כֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַיּוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל:

ב וַאֲפִלּוּ אִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר אֵינִי צָרִיךְ לֶאֱכֹל וְיֵשׁ שָׁם רוֹפֵא[יב] אֲפִלּוּ הוּא נָכְרִי[יג] וְאוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל[יד] – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּיו, וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָּקִי[טו]. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא יֹאכַל יִסְתַּכֵּן, רַק שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ וְיִסְתַּכֵּן[טז]. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ – אֵין אֲמִירָתוֹ נֶחְשֶׁבֶת לִכְלוּם כְּדֵי שֶׁנַּחְמִיר עָלָיו בִּשְׁבִיל אֲמִירָתוֹ, דְּשֶׁמָּא מֵחֲמַת טֵרוּף הַדַּעַת הוּא אוֹמֵר כֵּן[יז], שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּחָלְיוֹ מֵחֲמַת רֹב חֻלְשָׁה[יח], וּסְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל[יט]:

ג רוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל וְרוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לֶאֱכֹל[כ], אִם הַחוֹלֶה אֵינוֹ אוֹמֵר כְּלוּם אוֹ שֶׁאוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ[כא] – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ, שֶׁסְּפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל[כב], אֲבָל אִם גַּם הַחוֹלֶה אוֹמֵר אֵינִי צָרִיךְ – אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ[כג], כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ רוֹפֵא אֶחָד שֶׁאוֹמֵר כְּמוֹתוֹ – אֵין אָנוּ תּוֹלִים אֲמִירָתוֹ בְּטֵרוּף הַדַּעַת[כד]:

ד אִם הַחוֹלֶה אֵין אוֹמֵר כְּלוּם אוֹ שֶׁאוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וְרוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל וּשְׁנֵי רוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ – אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ[כה], לְפִי שֶׁאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם[כו]. וְאִם הָאֶחָד הוּא מֻפְלָג בְּחָכְמָה נֶגֶד שְׁנַיִם הָאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ – חוֹשְׁשִׁין לִדְבָרָיו לְהָקֵל וּלְהַאֲכִילוֹ[כז], כֵּיוָן שֶׁהוּא סְפֵק סַכָּנַת נְפָשׁוֹת[כח]:

ה אֲבָל אִם שְׁנֵי רוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל, אֲפִלּוּ מֵאָה אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, וַאֲפִלּוּ אִם גַּם הַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ[כט]. וַאֲפִלּוּ אִם הָאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ הֵם יוֹתֵר מֻמְחִים וְהֵן מֻפְלָגִים בְּחָכְמָה נֶגֶד אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם[ל] – אֵין הוֹלְכִין בִּסְפֵק נְפָשׁוֹת אַחַר רֹב חָכְמָה וְלֹא אַחַר רֹב מִנַּיִן דֵּעוֹת לְהַחְמִיר[לא], אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁשְּׁנַיִם אוֹמְרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל וְהֵן בְּקִיאִים בַּחָכְמָה – הֲרֵי הֵן חֲשׁוּבִין כְּמוֹ חֲכָמִים מֻפְלָגִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לְעִנְיַן עֵדוּת שֶׁשְּׁנַיִם חֲשׁוּבִים כְּמֵאָה[לב] מִגְּזֵרַת הַכָּתוּב[לג]:

ו אִם הָרוֹפֵא הוּא אִשָּׁה אוֹ נָכְרִי – הֲרֵי הוּא כְּכָשֵׁר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לְעִנְיָן זֶה, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר, וְנֶאֱמָן לְהַכְחִישׁ רוֹפֵא הַכָּשֵׁר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל[לד], וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר[לה]:

ז אִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ וְהָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל[לו], שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאֵין שׁוּם חֲשָׁשׁ וְסָפֵק כְּלָל שֶׁיַּכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ מֵחֲמַת מְנִיעַת הָאֲכִילָה[לז] – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁאִם הָיָה הָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁיָּדוּעַ לוֹ שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמָּא יַכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ הָיוּ מַאֲכִילִים אוֹתוֹ[לח], לָכֵן גַּם עַכְשָׁו שֶׁהוּא מְסֻפָּק בָּזֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ, שֶׁכָּל סְפֵק נְפָשׁוֹת הוֹלְכִין לְהָקֵל[לט] אֲפִלּוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה סְפֵקוֹת[מ]:

ח אֲבָל אִם הָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ וְהַחוֹלֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ – אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ[מא], לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁל חוֹלֶה לָאו כְּלוּם הוּא, שֶׁרֻבָּן שֶׁל חוֹלִים אֵינָן יוֹדְעִין וּבְקִיאִין בַּחֹלִי שֶׁלָּהֶן[מב]. אֲבָל אִם הַחוֹלֶה הוּא בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן רוֹפֵא בָּקִי וְהוּא מַכִּיר בְּחָלְיוֹ וְאוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אִם צָרִיךְ לֶאֱכֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ[מג], לְפִי שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר צָרִיךְ הָיוּ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ, לָכֵן גַּם עַכְשָׁו שֶׁאוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִסָּפֵק:

ט וְאִם הָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת חָלְיוֹ – הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל אָדָם, וְאֵין דְּבָרָיו מַעֲלִין כְּשֶׁאוֹמֵר צָרִיךְ אוֹ שֶׁאוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֹּאכַל עַל פִּיו. וְכֵן כְּשֶׁאוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ – אֵין דְּבָרָיו מוֹרִידִין כְּלָל[מד]. וְאִם הַחוֹלֶה (אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אוֹ שֶׁהַחוֹלֶה) אוֹמֵר אֵינִי צָרִיךְ וְרוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר צָרִיךְ – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ, וְאֵין מַשְׁגִּיחִין בְּדִבְרֵי רוֹפֵא זֶה שֶׁאוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַחֹלִי:

י אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם רוֹפְאִים בְּקִיאִין שֶׁיַּאַמְדוּהוּ אִם הוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל, מִכָּל מָקוֹם אִם נֶחֱלַשׁ הַרְבֵּה עַד שֶׁנִּרְאֶה לְרֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁאֶצְלוֹ שֶׁהוּא מְסֻכָּן – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ[מה]:

יא אִם הַחוֹלֶה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל וּמַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ אוֹכֶל – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר[מו] "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ וגו'":

יב כָּל מָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל וְאֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכֹל – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ[מז]:

יג כְּשֶׁמַּאֲכִילִין אֶת הַחוֹלֶה[מח] שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר צָרִיךְ אֲנִי לֶאֱכֹל[מט] וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִים[נ], וְכֵן כְּשֶׁמַּאֲכִילִין אֶת הַמְעֻבֶּרֶת שֶׁהֵרִיחָה מַאֲכָל וְנִשְׁתַּנּוּ פָּנֶיהָ[נא] אוֹ כָּל אָדָם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ פָּנָיו מֵרֵיחַ הַמַּאֲכָל[נב] וְלֹא נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּם בִּטְעִימַת הָרֹטֶב[נג], וְכֵן כְּשֶׁמַּאֲכִילִין אֶת הַיּוֹלֶדֶת שֶׁאֵינָהּ אוֹמֶרֶת צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל כְּגוֹן תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים לְלִדְתָּהּ[נד] – כָּל אֵלּוּ מַאֲכִילִין אוֹתָן מְעַט מְעַט כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף לִכְשִׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרי"ב[נה] שֶׁחַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת וּמַלְקוֹת, כְּדֵי לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם מֵאִסּוּר כָּרֵת וּמַלְקוֹת לְאִסּוּר בִּלְבַד[נו], לְכָךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בַּתְּחִלָּה פָּחוֹת מִכְּכוֹתֶבֶת דְּהַיְנוּ כִּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי בֵּיצָה בֵּינוֹנִית[נז] אוֹ מְעַט יוֹתֵר, רַק שֶׁלֹּא יִהְיֶה קָרוֹב לִכְבֵיצָה[נח] שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר כְּכוֹתֶבֶת[נט], וְאַחַר כָּךְ יִשְׁהוּ כְּדֵי אֲכִילַת אַרְבַּע בֵּיצִים[ס], וּלְפָחוֹת יִשְׁהוּ כְּדֵי אֲכִילַת שָׁלֹש בֵּיצִים[סא] (עַיֵּן סִימָן תרי"ב[סב]), וְיַחְזְרוּ וְיַאֲכִילוּהוּ כְּשִׁעוּר אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה[סג]:

יד וְהַשְּׁתִיָּה – יִבְדְּקוּ בַּחוֹלֶה עַצְמוֹ כַּמָּה הִיא כְּדֵי שֶׁיְּסַלְּקֶנּוּ לְצַד אֶחָד וְיֵרָאֶה כִּמְלֹא לֻגְמָיו[סד] וְיַשְׁקוּהוּ פָּחוֹת מֵאוֹתוֹ שִׁעוּר[סה], וְיִשְׁהוּ כְּדֵי אֲכִילַת אַרְבַּע בֵּיצִים[סו], וּלְפָחוֹת יִשְׁהוּ כְּדֵי אֲכִילַת שָׁלֹש בֵּיצִים[סז], וּלְכָל הַפָּחוֹת לֹא יִפְחֲתוּ מִלִּשְׁהוֹת כְּדֵי שְׁתִיַּת רְבִיעִית (עַיֵּן סִימָן תרי"ב[סח]), וְיַחְזְרוּ וְיַשְׁקוּהוּ כְּשִׁעוּר שְׁתִיָּה רִאשׁוֹנָה.

וְאִם אֲמָדוּהוּ הָרוֹפְאִים[סט] אוֹ שְׁאָר בְּקִיאִין (כְּגוֹן בְּיוֹלֶדֶת שֶׁרֹב נָשִׁים בְּקִיאוֹת בְּצָרְכֵיהֶן וְיֵשׁ לָהֶן נֶאֱמָנוּת[ע] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ל[עא]) שֶׁאֵין שִׁעוּרִים הַלָּלוּ מַסְפִּיקִין לוֹ, אוֹ שֶׁנִּסְתַּפְּקוּ בַּדָּבָר[עב] – מַאֲכִילִין וּמַשְׁקִין אוֹתָן כָּל צָרְכָּן מִיָּד כְּפִי מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ הַבְּקִיאִין:

טו אֲבָל אִם הַמְעֻבֶּרֶת אוֹ הַיּוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שִׁבְעָה יָמִים אוֹ הַחוֹלֶה יוֹדְעִים בְּעַצְמָם שֶׁצְּרִיכִים לֶאֱכֹל[עג] – אֲזַי אֵין מְדַקְדְּקִים עִמָּהֶם בְּכָל שִׁעוּרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא נוֹתְנִים לִפְנֵיהֶם מַאֲכָל, וְאוֹמְרִים לוֹ יוֹם כִּפּוּר הוּא[עד] וְאִם אַתָּה יוֹדֵעַ[עה] אוֹ שֶׁמִּסְתַּפֵּק לְךָ[עו] שֶׁמָּא יֵשׁ חֲשַׁשׁ סַכָּנָה אִם לֹא תֹּאכַל כְּשִׁעוּר – אֱכֹל כְּשִׁעוּר, וְאִם לָאו – אֱכֹל פָּחוֹת פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר[עז], וְהוּא יֹאכַל כְּפִי מַה שֶּׁיֵּרָאֶה בְּעֵינָיו:

טז מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻּלְמוּס[עח], וְהוּא חֳלִי הַבָּא מֵחֲמַת רְעָבוֹן וְסִימָנוֹ שֶׁעֵינָיו כֵּהוֹת וְאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת[עט] – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו. וְאִם אֵין שָׁם מַאֲכָל שֶׁל הֶתֵּר – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מַאֲכָל שֶׁל אִסּוּר[פ]. וְאִם יֵשׁ כָּאן שְׁנֵי מִינֵי אִסּוּרִים אֶחָד חָמוּר מֵחֲבֵרוֹ – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ הַקַּל תְּחִלָּה[פא], שֶׁמָּא יַסְפִּיק לוֹ זֶה בִּלְבַד:

יז אִם צָרִיךְ לְבָשָׂר וְיֵשׁ כָּאן בְּהֵמָה שֶׁצְּרִיכִים לְשָׁחֳטָהּ וּבְשַׂר נְבֵלָה מוּכֶנֶת[פב] – עַיֵּן בְּסִימָן שכ"ח[פג]:

יח חוֹלֶה שֶׁאָכַל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְנִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ בְּעִנְיָן שֶׁיָּכוֹל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן – צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁיֹּאמַר "יַעֲלֶה וְיָבוֹא" בְּ"בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם"[פד]. וְאִם חָל בְּשַׁבָּת – יֹאמַר גַּם כֵּן "רְצֵה"[פה]. אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת, וְגַם אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וְלֹא עַל הַפַּת, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ חֲכָמִים דְּבָרִים אֵלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים[פו]:

 

 

[י] גמרא שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תריז ס"ד (ביולדת).

[יא] שו"ת רדב"ז ח"ד סי' סו. כנסת הגדולה הגה"ט. מ"א סק"ג. וראה לעיל שם (לענין תרופה בשבת).

[יב] משנה פב, א (ע"פ בקיאין). גמרא פג, א (רופא אומר צריך כו'). טור ושו"ע ס"א.

[יד] רא"ש פ"ח סי' יג (דאין לך רופא שיאמר אם לא יאכל שמא ימות).

[כד] רמב"ן בתורת האדם שער הסכנה. הובא ברא"ש פ"ח סי' יג (ואין דבריו של אחד במקום שנים, כדלקמן ס"ד).

[כה] משמעות הגמרא שם (בהא דלעיל ס"ג). טור ושו"ע שם.

[ל] משמעות רא"ש שם וטור. רמ"א ס"ב. ראה מ"א ס"ק ד.

[לא] רמב"ן שם. רא"ש שם (לענין רוב דעות). ב"ח ד"ה ומ"ש ולא נהירא (בדעת הרא"ש והטור, לענין רוב חכמה).

[לה] סעי' ג-ה.

[לח] לבוש ס"ה. וכדלעיל ס"ב.

[מ] ראה לעיל סי' שכט ס"ג, וש"נ.

[מט] שזה יתבאר לקמן סט"ו.

[נ] כדלעיל ס"ב.

[נב] כדלעיל שם ס"ג.

[נג] לבוש ס"ז. וראה לעיל שם סוף ס"ב (במוסגר) שגם את הרוטב יתנו פחות פחות מכשיעור.

[נד] מ"א סי' תריז סק"ג. וכ"ה לעיל שם רס"ד.

[נה] סעי' א, ג, ד שהוא ככותבת בכדי אכילת פרס.

[נו] בה"ג ורמב"ן ורא"ש שם. וראה גם לעיל סי' תריב סט"ז.

[סה] שו"ע ס"ח. וראה גם ר"ן שם.

[סז] ראה ר"ן שם.

[ע] הלכות ומנהגי מהר"ש סי' ריג אות ב. מהרי"ל הל' יום כפור. ב"ח סוף הסימן. מ"א סוף סק"ח.

[עג] ר"ן ושו"ע שם (שהחולה אומר כן).

[פד] שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' עא. רא"ש הובא בטור. שו"ע ס"י. וראה לעיל סי' קפח סוף סי"א שהביא דעת רבנו אביגדור שבשבלי הלקט (סי' שיב) שאין צריך להזכיר יעלה ויבוא ביוה"כ (ומציין לכאן, שהובאה דעה זו במ"א ס"ק י), ושלכן אם שכח ונזכר קודם ברכת הטוב והמטיב לא יברך אשר נתן. וגם בסידור לא נזכרה ברכה זו ביוה"כ. וראה שער הכולל פל"ד אות ט. פסקי הסידור אות קפה.




הוסף תגובה