אורח חיים חלק ג

סימן תרמד

יג אב התשעה |

תרמד סֵדֶר הַלֵּל כָּל יְמֵי הַחַג וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

א אַחַר שֶׁחָזַר שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר – נוֹטְלִין הַלּוּלָב וּמִינָיו[א] לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר[ב] "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו'", וּמְבָרְכִין "עַל נְטִילַת לוּלָב"[ג] וְ"שֶׁהֶחֱיָנוּ"[ד]. וְסֵדֶר נְטִילָתוֹ וּבִרְכוֹתָיו וְנִעְנוּעוֹ – יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תרנ"א[ה].

וּמִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים[ו] לִגְמֹר הַהַלֵּל כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחַג[ז], לְפִי שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם נֶחְשָׁב לְיוֹם טוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ[ח], כֵּיוָן שֶׁחָלוּק בְּקָרְבְּנוֹתָיו מִשְּׁאָר יָמִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח שֶׁכָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁל כָּל הַיָּמִים הֵן שָׁוִין, לְפִיכָךְ לֹא תִּקְּנוּ לִגְמֹר הַהַלֵּל אֶלָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד[ט]. וְכָל מִשְׁפַּט הַהַלֵּל וְהִלְכוֹתָיו וְיָמִים שֶׁגּוֹמְרִין אוֹתוֹ – כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"ח[י], עַיֵּן שָׁם וּבְסִימָן תכ"[ב][יא].

וְאֵין אוֹמְרִים "אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרַץ" בַּפִּיּוּטִים שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת[יב]:

 

 

 [א] טור ושו"ע ס"א. ובסידור (דיני הלולב): ומן הדין יש לברך על הלולב אחר התפלה קודם ההלל אלא שמצות נטילתו בסוכה הוא מצוה מן המובחר ואי אפשר לצאת מבית הכנסת מפני הרואים, לפיכך בבוקר קודם שיתפלל בעודו בסוכה יברך. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 124 ואילך.

[ג]  כדלקמן סי' תרנא סי"ז וש"נ.

[ה]  רובו של סי' זה לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ונו"כ ס"ה ואילך. סידור שם.

[ו]  רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ו. ב"י ד"ה ומברכין. לבוש ס"א. וראה לעיל סי' תפח ס"ב: מצוה מדברי סופרים מתקנת הנביאים, וש"נ.

 [יא] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב ואילך.

 [יב] לבוש שם. מ"א סוף הסי'. בסידור לא הובא שום פיוט לסוכות.




הוסף תגובה