אורח חיים חלק ג

סימן תרמג

יג אב התשעה |

תרמג סֵדֶר הַקִּדּוּשׁ וּבוֹ ה' סְעִיפִים:

א סֵדֶר הַקִּדּוּשׁ[א] בְּלֵיל א' שֶׁל סֻכּוֹת[ב], בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר קִדּוּשׁ הַיּוֹם[ג], וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ "לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה"[ד], שֶׁהֲרֵי עַל כָּרְחֲךָ צָרִיךְ הַיּוֹם לְהִתְקַדֵּשׁ תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיִּתְחַיֵּב בְּסֻכָּה[ה], וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ"[ו] בָּאַחֲרוֹנָה, לְפִי שֶׁבְּרָכָה זוֹ חוֹזֶרֶת עַל קִדּוּשׁ הַיּוֹם וְעַל מִצְוַת סֻכָּה[ז], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרמ"א[ח], עַיֵּן שָׁם:

ב וְנוֹהֲגִים שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִים לַעֲמֹד בִּשְׁעַת הַקִּדּוּשׁ אֶלָּא מְקַדְּשִׁין אֲפִלּוּ מְיֻשָּׁב[ט], וְאַף בִּרְכַּת "לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה" אוֹמְרִים אֲפִלּוּ מְיֻשָּׁב[י].

וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן[יא], וְהָיָה נָכוֹן לְבָרֵךְ "לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה" קֹדֶם שֶׁיֵּשֵׁב לֶאֱכֹל[יב], שֶׁהַיְשִׁיבָה הִיא הַמִּצְוָה[יג], שֶׁנֶּאֱמַר[יד] "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִצְוָה כְּלָל לֵישֵׁב מַמָּשׁ[טו], שֶׁ"תֵּשְׁבוּ" הוּא לָשׁוֹן תִּתְעַכְּבוּ[טז], כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר[יז] "וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים", מִכָּל מָקוֹם אֵין לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכָּר הָעַכָּבָה וְהַקְּבִיעוּת, דְּהַיְנוּ בִּישִׁיבָה מַמָּשׁ, שֶׁבָּזֶה מַרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁרוֹצֶה לְהִתְעַכֵּב שָׁם, אֲבָל כָּל שֶׁעוֹמֵד אֵין נִכָּר כְּלָל הָעַכָּבָה וְהַקְּבִיעוּת שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתֵּכֶף יַחֲזֹר וְיֵצֵא[יח].

וְכֵיוָן שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הִיא הָעַכָּבָה וְהַקְּבִיעוּת הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ קֹדֶם הָעַכָּבָה וְהַקְּבִיעוּת, דְּהַיְנוּ קֹדֶם הַיְשִׁיבָה[יט], אֶלָּא שֶׁלְּפִי שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עָלֶיהָ הִיא הָאֲכִילָה[כ], שֶׁהֲרֵי אִם יוֹשֵׁב בַּסֻּכָּה וְאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ מְבָרֵךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרל"ט[כא], לְפִיכָךְ אֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁין אֶלָּא לְהַקְדִּים הַבְּרָכָה לְהָאֲכִילָה שֶׁהִיא עִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁעָלֶיהָ מְבָרְכִין[כב], אֲבָל לֹא לְהַקְדִּימָהּ לִפְנֵי הַיְשִׁיבָה וְהַקְּבִיעוּת, לְפִי שֶׁהִיא לְבַדָּהּ בְּלֹא אֲכִילָה אֵינָהּ עִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁעָלֶיהָ מְבָרְכִין:

ג וְכָל זֶה[כג] בְּלֵיל יוֹם טוֹב אוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קִדּוּשׁ הַיּוֹם לְכָךְ הוּא סוֹמֵךְ בִּרְכַּת הַסֻּכָּה לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, אֲבָל בִּשְׁאָר סְעוּדוֹת הַחַג, אֲפִלּוּ בִּסְעוּדַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שַׁחֲרִית שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר קִדּוּשׁ הַיּוֹם – אֵינוֹ אוֹמֵר "לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה" קֹדֶם שְׁתִיַּת הַכּוֹס, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לִסְמֹךְ בְּרָכָה זוֹ לְהָאֲכִילָה שֶׁהִיא עִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁעָלֶיהָ מְבָרְכִין[כד]:

ד וּמִן הַדִּין הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ קֹדֶם בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא"[כה], שֶׁהֲרֵי חוֹבַת בְּרָכָה זוֹ חָל עָלָיו מִתְּחִלָּה מִיָּד שֶׁיֵּשֵׁב לֶאֱכֹל וְרָאוּי לְהַקְדִּימָהּ לְבִרְכַּת הַמּוֹצִיא שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה עָלָיו עַד שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם[כו].

וּמִכָּל מָקוֹם נוֹהֲגִים הָעוֹלָם לְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ אַחַר בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא"[כז], לְפִי שֶׁבִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" הִיא הַתְחָלַת הַסְּעוּדָה, וְרָאוּ הָעוֹלָם לְהַתְחִיל בִּסְעוּדָה קֹדֶם בִּרְכַּת הַסֻּכָּה, לְפִי שֶׁאֵין מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַסֻּכָּה אֶלָּא בִּשְׁעַת סְעוּדָה[כח], וְאֵין בִּרְכַּת הַסֻּכָּה חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק בֵּין בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לָאֲכִילָה, כֵּיוָן שֶׁבְּרָכָה זוֹ הִיא מִצָּרְכֵי הַסְּעוּדָה[כט] וְכָל שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַסְּעוּדָה אֵינוֹ חָשׁוּב הֶפְסֵק, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"[ז][ל]:

ה אִם לֹא בֵּרַךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בְּלֵיל הָרִאשׁוֹן וְנִזְכַּר לְמָחָר – אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁנִּזְכָּר[לא] אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא עַל הַכּוֹס[לב]. וְאִם לֹא נִזְכַּר לְמָחָר, וְגַם בְּלֵיל שֵׁנִי שָׁכַח וְלֹא בֵּרַךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ", וְנִזְכַּר בְּאֶחָד מִשְּׁאָר יְמֵי הַחַג – יְבָרֵךְ אֵימָתַי שֶׁנִּזְכָּר, שֶׁבִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה[לג], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ג[לד] לְעִנְיַן פֶּסַח, אֶלָּא שֶׁבְּחַג הַסֻּכּוֹת כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" – צָרִיךְ לְבָרֵךְ תּוֹךְ הַסֻּכָּה, כְּדֵי לִפְטֹר גַּם אֶת הַסֻּכָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרמ"א[לה]:

 

 

 [א] מסקנת הגמרא נו, א (סוכה ואח"כ זמן). טור שו"ע ס"א.

 [ב] משא"כ בליל ב' – זמן ואח"כ סוכה. רא"ש פ"ד סי' ד. הגהות מיימוניות פ"ו אות ר, בשם רבנו יעקב ברבנו שמשון. טור ורמ"א סי' תרסא. וראה גם הגהות אדמו"ר מוהרש"ב לסידור תורה אור. ספר המנהגים – חב"ד ע' 67. אג"ק ח"ה ע' ז.

[ג]  כבית הלל בברייתא נו, א. טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' תעג ס"ו.

[ד]  טור ושו"ע שם.

[ו]  מסקנת הגמרא שם. טור ושו"ע שם.

[ז]  טור ושו"ע שם. ונתבאר בט"ז ס"ק א.

[ט]  רא"ש פ"ד סי' ג (שאפשר גם אחר שישב). טור. רמ"א ס"ב (שנוהגין לקדש מיושב). מ"א סק"א. ולענין עמידה בקידוש בשבת ויו"ט, ראה לעיל סי' רעא סי"ט וש"נ.

[י]  רא"ש שם. טור. לבוש ס"ב. וראה לעיל סי' ח ס"ג (כל ברכת המצות צריך להיות מעומד). פרמ"ג שם אשל אברהם סוף סק"ב.

 [יא] פסחים ז, ב. וכדלעיל סי' מו ס"ג וש"נ.

 [יב] רא"ש שם, ומ"מ פ"ו הי"ב, בדעת הרמב"ם שם (שהצריך לברך קודם שישב).

[טו]  מגיד משנה שם. ב"ח שם לדעת הרא"ש. ט"ז סק"ב אף לדעת הרמב"ם שם.

[יז]  דברים א, מו. מגילה כא, סוע"א (ברא"ש וטור הביאו הפסוק שבבמדבר כ, א: וישב העם בקדש).

 [כא] סי"ב. וראה שם סט"ז.

[כד]  ט"ז סק"ד. ומנהג חב"ד בקידוש היום של יו"ט ושבת חוהמ"ס שמברכין לישב בסוכה אחר הקידוש (ספר המנהגים – חב"ד ע' 67. אוצר מנהגי חב"ד סוכות ע' שח). כמו כן נוהגים לברך לישב בסוכה בהבדלה (ראה אוצר מנהגי חב"ד ע' שם ע' שכד. וראה לעיל סי' תרלט ס"ו).

[כה]  מהר"מ מרוטנבורג בתשב"ץ סי' קמב (שכן יש לנהוג). הובא ברא"ש פ"ד סי' ג וטור.

[כו]  ב"י סוף הסי' (לסמוך ברכה לישיבה). ט"ז סק"ד (כדאמרינן בגמרא נו, א: חובא דיומא עדיף).

[כט]  ב"י שם. לבוש ס"ג. מ"א סק"ב. וכמו בכל קידוש והבדלה, כדלעיל סי' קצ ס"א. סי' רצו ס"א. סי' תעג ס"ו.

 [לב] רב נחמן שם. וראה גם לעיל סי' תריט ס"ז.




הוסף תגובה