הלכות נטילת ידים

סימן ה

ח סיון התשעה |

ה. דִּין כַּוָּנַת הַבְּרָכוֹת וּבוֹ ג' סְעִיפִים:

א צָרִיךְ לְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו[1]. וּכְשֶׁיַּזְכִּיר הַשֵּׁם[2] – יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ קְרִיאָתוֹ בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת, לְשׁוֹן אַדְנוּת, שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל[3], וִיכַוֵּן עוֹד פֵּרוּשׁ כְּתִיבָתוֹ בְּיוּ"ד הֵ"א, לְשׁוֹן הֲוָיָ"ה, שֶׁהוּא הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה[4].

אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁגַּם כְּתִיבָתוֹ הוּא בְּאָלֶ"ף דָּלֵי"ת[5] - אֵין צָרִיךְ לְכַוֵּן אֶלָּא שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל.

ב בְּמָקוֹם שֶׁכְּתִיבַת הַשֵּׁם הִיא בְּאָלֶ"ף דָּלֵי"ת – קוֹרִין הָאָלֶ"ף בַּחֲטָף פַּתָּח[6], כִּי כֵן הוּא נָקוּד בַּמִּקְרָא. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁכְּתִיבָתוֹ הוּא בְּיוּ"ד הֵ"א – יֵשׁ קוֹרִין[7] הָאָלֶ"ף בִּשְׁבָ"א[8], כִּנְקֻדַּת הַיּוּ"ד מִן שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא[9], וְיֵשׁ קוֹרִין[10] הָאָלֶ"ף בַּחֲטָף פַּתָּח, כִּנְקֻדַּת הָאָלֶ"ף בְּשֵׁם אָלֶ"ף דָּלֵי"ת[11].

ג וּכְשֶׁיַּזְכִּיר שֵׁם אֱלֹקִים[12] – יְכַוֵּן שֶׁהוּא תַּקִּיף וְאַמִּיץ[13], אֲשֶׁר לוֹ הַיְכֹלֶת בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים[14].

 

[1] ותיבות עיקר הברכה הן: ברוך, השם ומלכות (לקמן סי' קפה ס"ב בחצע"ג). וראה לקמן סי' ריד ס"ב שהתיבות "מלך העולם" אינן מוסבות על "אלקינו" אלא על "ברוך", ולפי זה לכאורה יהיה פיסוק הברכה כך: "ברוך אתה, ה' אלקינו, מלך העולם".

ובסדר נט"י לסעודה ס"ג כתב: "צריך ליזהר מאד בכוונת הברכות, שיבין ענין הברכה, שהוא מברך את ה', ועל מה הוא מברך, ולא יהא לבבו פונה לדבר אחר". וראה לקמן סי' קפה סוס"ב שבדיעבד יצא גם אם לא כיון.

[2] שנכתב בשם הוי' אך אנו קוראים אותו בשם אדנות.

[3] ע"פ תהלים צז, ה: "אדון כל הארץ".

[4] ובתניא ח"ב פ"ד כתב: "שם הוי' מורה שהוא למעלה מן הזמן, שהוא היה הווה ויהיה ברגע אחד".

[5] היינו בפסוקים ששם ה' נכתב בהם באל"ף דלי"ת. [ובתפלה ישנם כמה פסוקים כאלה, כמו "במזמור שיר חנוכת הבית" (תהלים פרק ל), וכן ב"תפלה לדוד" (פרק פו). ועוד].

[6] ככל אות גרונית.

[7] תשובת מהר"מ מלובלין סי' פג.

[8] כלומר בשב"א נע.

[9] שהיא נקודה בשב"א.

[10] מגן אברהם.

[11] כלומר, כקריאתו ולא ככתיבתו.

[12] ולכאורה כן הוא גם כשאומר "אלקינו", אלא שאז צריך לכוין תחילה הפירוש הפשוט, שהוא אלוה שלנו. וראה לקו"ת (שלח מ, ג) ש"ה' אלקינו" פירושו: "ששם הוי' ב"ה הוא כחינו וחיותנו".

[13] כי "אל" לשון כח וחוזק הוא, כמו (יחזקאל יז, יג) "ואת אילי הארץ" (טור).

[14] וראה לקמן סי' כה סי"א גבי הכוונה בהנחת תפילין: "ואשר לו הכח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו".




הוסף תגובה