שו״ת פסח
| יואב 26/03/2015 |
מכירת חמץ והשלכותיה על הבדיקה האם ניתן שלא לבדוק חדר/ארון מחמץ ולסמוך על המכירה לגוי? אם זה אפשרי, מדוע אין אנו סומכים על כך לגבי כל הבית, ובכל זאת נדרשים לבדוק את החמץ? כמו כן, מה הדין אם מצאתי חמץ בפסח, האם די להכניס אותו לארון המכור לגוי, או שנדרש לשורפו? |
| הרב אלאשוילי 27/03/2015 |
תשובה יש להבהיר, תקנת מכירת חמץ אינה באה לבטל את תקנת חכמים שתקנו לבדוק החמץ ולבערו, אלא היא באה לחסוך לנו נזק כספי, שלפעמים נשאר חמץ רב, וכדי שלא נצטרך לבער כל החמץ הזה, תקנו גדולי ישראל לפני כמה מאות שנים, שניתן לעשות מכירת חמץ כללית שתחול על מקומות מסויימים בבית ששם מאוכסן החמץ, וברור שיש לציין מקומות אלו, וגם יהיו סגורים כדי שלא יבא לאכלו בטעות בפסח. בקשר למי שמצא חמץ בפסח, הרי אם החמץ אינו בעל שווי כספי רב, לדעתי, יש לבער החמץ מן העולם ולא להכניסו לארון המכור. ואם החמץ הוא יקר ערך כמו ויסקי וכיו"ב, יש לשאול שאלת רב האם ניתן לסמוך בזה על מה שמוסיפים בדורות האחרונים בשטר מכירת החמץ "בכל מקום שהוא", כי שמא בהוספה זו אנו כוללים במכירה גם חמץ זה הנמצא בטעות מחוץ לארון שבתוכו החמץ המכור. |
***
| שמעון בן דוד 24/03/2015 |
מכירת כלי החמץ לגוי רציתי לדעת האם רק לאדמור הזקן מוכרים גם את הכלים או שיש עוד פוסקים כאלו? מה שידוע לי שהרבה פוסקים חולקים על זה כי אם כן צריך להטביל הכלים לאחר פסח והרבי מבאר שאכן לפי אדה"ז אין צריך להטביל. האם צריך להקפיד כחסיד חב"ד למכור דווקא אצל רב המסדר מכירה הכוללת גם הכלים? כי אמנם רבים מוכרים כיום בערב קבלן כדעת רבנו הזקן אבל למכור גם הכלים לא כולם כוללים מהחשש הנ"ל. אשמח לקבל ביאור ברור על כל העניין. תודה. |
| הרב אלאשוילי 24/03/2015 |
תשובה קודם כל, אדה"ז כותב שמוכרים כלים שיש עליהם חמץ בעין, ולכאורה כמעט כל הכלים הם נשמרים נקיים בארונות, אלא שכיון שיתכן שיש אי אלו כלים שאינם נקיים מחמץ, לכן מציינים בשטר המכירה שמוכרים גם כלים (שיש עליהם חמץ בעין). ולכן יש לבדוק בשטר המכירה שנוהגים בהם שאר החוגים איך כתוב שם בנוגע לכלים, ולפי זה להחליט. או שתוודא שכל הכלים שלך יהיו אכן נקיים מחמץ. |
***
| יואב 12/03/2015 |
טעם בדיקת חמץ בלילה בסי’ תלה ס"ה כותב רבינו שקבעו בדיקת חמץ בליל י"ד (ולא ביום), לפי שאז הכל מצויים בבתיהם. ואיחרו הבדיקה לצאת הכוכבים, לפי שאור הנר יפה לבדיקה. שאלתי היא, מדוע לא די בטעם שאור הנר יפה לבדיקה לקבוע הבדיקה בלילה. תודה |
| הרב אלאשוילי 12/03/2015 |
תשובה מסתמא כוונתך לסי’ תלא ס"ה. כי מטעם אור הנר יפה לבדיקה בלילה, היה ניתן לומר שאכסדרה וכל מיני מקומות פתוחים לאור יום, מותר לכתחילה לבדוק ביום, ולכן הוצרך לטעם העיקרי שבלילה בני אדם מצויים בבתיהם - ראה סי’ תלג ס"ה. |
***
| דוד זהבי 02/04/2014 |
מהותה של ’בדיקת חמץ’ שו"ע אדה"ז סימן תלב סעיף ג: "ולמה אין מברכין שהחיינו קודם הבדיקה והרי היא מצוה הבאה מזמן לזמן לפי שמצוה זו היא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד לפיכך היא נפטרת בברכת שהחיינו שמברכין ברגל בקידוש לילה". ושם סעיף יב: יש מהמדקדקים ליטול ידיהם קודם הבדיקה ואע"פ שהנוטל ידיו במקום שלא תקנו החכמים הרי זה מגסי הרוח מכל מקום מאחר שבדיקת חמץ היא באה לטהרת הרגל כמ"ש למעלה א"כ מצוה חשובה היא וראויה להיות בנקיות". מהו דיוק הלשון ’טהרת הרגל’? אדה"ז כותב: "כמ"ש למעלה", ושם לא מוזכר עניין ’טהרת הרגל’. |
| הרב אלאשוילי 02/04/2014 |
תשובה
אמנם לעיל שם לא השתמש בלשון "לטהרת הרגל" אלא בלשון "לצורך הרגל", אבל היות וכאן מדובר בנטילת ידים שענינה טהרה, נקט בלשון טהרה (ומקורו משו"ת רש"ל סי’ פו), והכוונה לטהרת הרגל מחמץ.
|
***
| מנחם 16/03/2015 |
סימן תל"ג ס"ז לא הבנתי אם לפי שיטה הא’, כשכבר בדק כל החדרים בליל י"ג וצריך לחזור ולבדוק משום לא תחלוק, האם צריך לברך. דבתחילה כותב "שלא לבטל ברכה בידים" (ואין לומר שזה קאי לפי המסקנא ומשום ספק ברכות להקל – דכאן מדבר בשיטה הא’) ולבסוף משמע ברור שלפי שיטה הא’ מברך. לכאורה דוחק לומר שכוונתו לומר שאין להפקיע את עצמו מכדי חיוב רגיל ולהתחיבב רק משום "שלא תחלוק". |
| הרב אלאשוילי 17/03/2015 |
תשובה התירוץ הנכון כפי שכתבת בסוגריים, ומה שכתבת ששם מדבר בדעה הראשונה אין זה נכון, כי הוא מדבר שם לדברי הכל, והחלוקה של הסעיף כפי שהיא מחולקת כעת לענ"ד אינה נכונה, כי עד "ומכל מקום" זה מוסכם על הכל (המחלוקת מתחילה רק מ"ומכל מקום"), ואדה"ז כותב שם לפי מסקנתו למעשה שחושש לדעה הב’. מה שכן יש לעיין הוא מדוע בדעה הראשונה מדייק שלא לכתוב שיברך בבדיקה, אלא כותב שחייב לבדוק, ורק מהכרעתו אנו מבינים שלדעה הא’ חייב לברך. ותן לחכם ויחכם עוד. |
***
| רפאל 19/02/2015 |
מיני קמחים בסימן תנג רציתי לדעת מה הפירוש של המינים הבאים המוזכרים בתנג טירקשי"ן ווייץ .טטרק"י .היידי"ן. גריק"ע .שבת (שקורין עני"ש) .הכסבר (שקורין אליינד"ר) .זרע אקלייז"א .הכמון הנמכר בחנות (שקורין קראם קימל) .כמון (שקורין פעלד קימל). כמו כן האם מותר לאכול קטניות שלא באו במגע עם מים כגון בוטנים . ואולי גם בספק יש מקום להתיר [השאלה היא כמובן מעיקר הדין ולא ע’’פ החומרות הנהוגות.] |
| הרב אלאשוילי 19/02/2015 |
תשובה ביאורי מילות הלעז בשוע"ר, אפרסם באתר אי"ה בקרוב. בקשר לשאלתך, לא ברור לי מה אתה מתכוין "מעיקר הדין", כי כל האיסור של אכילת קטניות לאשכנזים אינו מעיקר הדין אלא מנהג, ולפי המנהג לא אוכלים כל סוגי קטניות, בין אם באו במגע במים בין אם לאו. המנהג לא לאכול קטניות כולל גם בוטנים. |
| רפאל 20/02/2015 |
קטניות שלא נפלו עליהם מים כוונתי למה שכתב אדמוה’’ז בסעיף ה "ואפילו במיני קטניות לא נהגו אלא איסור אכילה אם נפלו עליהם מים בענין שכיוצא בזה בה’ מיני דגן אסור מעיקר הדין" ולמנהג האשכנזים ולא לחומרות הנהוגות בחבד [כשם שבחבד לא יעמוד נר עם שמן סויה על השולחן בליל הסדר] תודה רבה על האתר הנפלא ותודה מראש על התשובה. |
| הרב אלאשוילי 20/02/2015 |
תשובה הנך צודק שאדה"ז מתיר קטניות שאין חשש שנפלו עליהם מים, ואם כן לפי זה מותר לאכול בוטנים, אבל כיון שכל הענין תלוי במנהג, הרי שכיום רוב האשכנזים (ובתוכם כל חסידי חב"ד) נוהגים שלא לאכול שום קטניות אף שלא נגעו במים, בגלל שיש דעות המחמירות בזה. אז השאלה היא רק איך נהגו אצלכם במשפחה. ואם קבלתם עליכם המנהג לאסור בגלל הדעות המחמירות, וכעת הנך רוצה להתיר על סמך דברי אדה"ז, תוכל לעשות זאת (כמובן עם התרת המנהג בפני שלושה). |
***
| אלעד 17/03/2015 |
קידוש על הכוס ראשונה כשכמה מקדשים בליל פסח אנו כמה גברים שמקדשים על הכוס. שאלתי היא כיצד יש לנהוג בקידוש זה - האם שכל אחד יקדש לעצמו ויוציא את אשתו ובני ביתו (שלא מקדשים) וכך כל אחד יחכה לחברו עד שיסיים? או שמא עדיף שכולם יקדשו ביחד ויוציאו את נשותיהם אך אז יתכן שלא יוכלו לכוון מפני שני קולות שלא נשמעין. או שמא עדיף שכל אחת תקדש לעצמה בשקט (מילה במילה יחד עם בעלה) ? ומה בנוגע לאמן על שהחיינו - האם מותר להן לענות או שמא יש להן הפסק בכך ? אם הרב יוכל לתת תשובה על ההנהגה בחב"ד בפועל בעניין זה. |
| הרב אלאשוילי 19/03/2015 |
תשובה לא יודע איך נוהגים בחב"ד, או אם בכלל יש בזה מנהג חב"ד, אבל הכי פשוט לכאורה שכולם יעשו ביחד בקול רם, והנשים תאמרנה ביחד עם בעליהם את נוסח הקידוש בלחש (מבלי לענות אמן כלל, וגם לא תאמרנה את ברכת שהחיינו), ותאחזנה הכוס בידן בשעת הקידוש, שהרי הקידוש בלילה זה אינו כמו קידוש רגיל, אלא זהו קידוש המחייב את כולם לשתות כוס ראשון, מיד אחריה. אבל ברור שאם האשה רוצה היא יכולה לצאת י"ח הקידוש ע"י שמיעה מבעלה (אך לא תענינה אמן על ברכת שהחיינו, כי זה הפסק בין הקידוש לשתיה שלה, מה שאין כן בשאר יו"ט יכולה לענות אמן וזה לא הוי הפסק, כי היא אינה חייבת לשתות אז הכוס). וגם אז צריכות לאחוז הכוס בידן בשעת הקידוש. |
***
| יוסי גרשוביץ 11/04/2014 |
כמה זה שיעור רביעית?
לכבוד הרב,
כמה זה שיעור רביעית לפי חב"ד?
|
| הרב אלאשוילי 11/04/2014 |
תשובה
המקובל בחב"ד לסמוך על דעת הרב חיים נאה ז"ל ששיעור רביעית 86 סמ"ק, אבל לענ"ד נכון להחמיר כמו שכתב הצ"צ ב"קבלה אמיתית" בשם אדה"ז ששיעורו "תשע לוט מים", במידת ימינו כ115 סמ"ק.
|
| נתנאל לייב 20/04/2014 |
אם נחמיר ברביעית האם לא צריך להחמיר גם בכזית ועוד ?
אם ה’קבלה האמיתית’ היא 115 סמ"ק לגבי רביעית, האם אין זה אומר שצריך גם להחמיר בשיעור הכזית מצה, וכזית מרור, וכן לגבי ברכת המזון (וברכה אחרונה של כל המאכלים) שמברכים רק בכזית פת, ושיעור רביעית לגבי ברכה אחרונה, וכזית פת בליל ראשון של סוכות, וכן בשיעור מ’ סאה שבמקוה (בזה אין כל כך נפק"מ כי רגילים לעשות בורות גדולים), ושיעור ככותבת ביום כיפור, (בנוגע לאכילה פחות פחת מכשיעור) וכביצה פת של סעודות שבת, ועוד כהנה וכהנה כרביעית יין לקידוש, או לשיעור מלא לוגמיו שהוא רוב רביעית, ורביעית להבדלה שכותב אדה"ז שצריך לשתות דוקא רביעית כדי לא להיכנס לספר ברכה אחרונה ? ומדוע נחמיר דוקא בד’ כוסות דרבנן ?
|
| הרב אלאשוילי 22/04/2014 |
תשובה
בעיקרון הנך צודק, ואכן יש להחמיר לפי זה בשאר כל השיעורים, אבל כיון שבלאו הכי המנהג הוא להחמיר בשיעור כזית, ובפרט אלו שמשערים אותו לפי משקל ולא לפי נפח, לכן אין להוסיף על השיעור המקובל. ובכלל כל ענין השיעורים הוא סבוך מאד כידוע (ראה באריכות בספר תיקוני מקוואות להרשד"ב שי’ לוין, פרק עשירי), ופשוט שאין כוונתי להכריע בענינים אלו כלל.
|
***
| דוד מלכיאל 24/03/2015 |
צ"ב בהל’ פסח בסי’ תע"ג סעי’ לה - מה פשר המשפט ’שיהי’ מקצת הזה רוב המצה’, ולמה לא אומר בפשטות שיקח את החלק הגדול לאפיקומן? |
| הרב אלאשוילי 24/03/2015 |
תשובה ראשית, יש להבהיר ש"מקצת" האמור כאן הוא במשמעות של חלק ולא מיעוט, וכ"ה בלשון חכמים הרבה פעמים מקצת מלשון חלק, ולאו דוקא החלק הקטן (ראה רש"י דניאל א, ב. ועוד). ובאשר לאריכות לשון רבנו בהלכה, הרי כשנדייק היטב בלשונו הזהב נבין שיש כאן שלושה שלבים במנהג היחץ שאנו עושים כיום: א) תקנת חכמים לבצוע חלק מהמצה האמצעית (כדי שתהיה לחם עני), ב) מנהג ישראל שאת החלק הזה שבצעו שומרים אותו לאפיקומן, ג) נכון הדבר שהחלק הזה יהיה חלק יותר גדול מהחלק הנשאר. |
| דוד מלכיאל 24/03/2015 |
תודה על התשובה. לכבוד הרב אלאשולי - אורו עיני. ושאלה נוספת: בסוף סימן תעב מצוה לחלק קליות וכו’, למה השו"ע והרב משנים מהגמ’ שכתבה שלא ישנו. |
| הרב אלאשוילי 24/03/2015 |
תשובה תודה. ראשית השאלה כבר על הרמב"ם והטור ושו"ע שאדה"ז העתיק מלשונם. לגופו של ענין: על שאלה זו כבר עמד הרבי באחד מביאוריו, וכפי שצויין אצלנו בשו"ע ציון רלד, תוכל לראות הכתוב שם ע"י לחיצה על ציון זה בשו"ע שבאתרנו. נקודת התירוץ הוא שבריש סי’ תעב כבר שלל הענין של שינה, ע"ש. |
***
| משה 16/03/2015 |
שיר חדש בסי’ תע"ג סמ"ו "כי תשועתם כיולדת שהמליטה זכר" האם יש דיוק בזה שאומר זכר דוקא? |
| הרב אלאשוילי 16/03/2015 |
תשובה מקור הלשון הוא בדברי הלבוש בסי’ תעג ס"ז, ואדה"ז העתיקו משם, ודייק להעתיקו משום שדוקא המלטת הזכר מורה על גאולה. |
| משה 16/03/2015 |
שיר חדש לא הבנתי מה שכתבת שדוקא המלטת זכר מורה על גאולה, כי הדמיון של שאר גאולות לנקיבה היא זה "שתשועתם כיולדת שהמליטה זכר ונפטרה מצער הלידה ואח"כ חוזרת ויולדת בצער", וע"ז קאי שאלתי שאם מדובר בצערה של היולדת אין זה נפ"מ אם יולדת זכר או נקיבה |
| הרב אלאשוילי 16/03/2015 |
צער היולדת זה הגלות, הגאולה זו לידת הזכר.
|
| משה 17/03/2015 |
שיר חדש למה דוקא לידת זכר מורה על גאולה? |
| הרב אלאשוילי 17/03/2015 |
תשובה ליתר דיוק הלשון "והמליטה זכר" הוא ע"פ הפסוק בישעיה סו, ז, והוא הפסוק המדבר על גאולה. |
***
| מנחם 15/03/2015 |
ברכה אחרונה על היין בסי’ תע"ג ס"ג משמע שגם כוסות א’ וב’ נפטרים בברכה אחרונה של הכוס האחרון, וצ"ע לכאורה למה אינם נפטרים בברהמ"ז. דהרי כוס ראשון בודאי נפטר כדין כוס של קידוש (קע"ד ס"ה) וגם כוס שני לכאורה דינו כמי ש"הבדיל על שלחנו ממש דהיינו אחר שקבע עצמו לסעודה" (ואולי גם בלאה"כ דומה לקידוש כיון שצריך לשתותו לפני הסעודה דלא כהבדלה, האם סברא זו נכונה?) לכאורה יש גם נפ"מ למעשה משאלה זו במי שמחלק הסדר לשנים (עיין סי’ תפ"ד) בהפסק מקום וזמן, אם צריך לברך מעין שלש או הוא יוצא בברהמ"ז גם על ב’ כוסות הראשונים. |
| הרב אלאשוילי 15/03/2015 |
תשובה בטח כוונתך לסי’ תעד ס"ג. עכ"פ השאלה היא בעיקר לגבי כוס הא’ שמפורש בסי’ תעג ס"י שהוא נפטר בברכת המזון, אלא ששם מביא טעם נוסף, שהוא נפטר בברכה אחרונה של הכוס הרביעי, וכטעם המובא כאן. וכבר דנו בזה בקבצים, והתירוץ היותר נראה הוא שאדה"ז הביא שני טעמים לגבי כוס הא’ בגלל שהדבר תלוי בגדרו של כוס הא’, מצד אחד הוא כוס קידוש, אך מאידך הוא כוס ראשון מהד’ כוסות, ולכך הוא כתב ממה נפשך, מצד כוס הקידוש הוא נפטר בברכה אחרונה של ברכת המזון, ומצד שהוא כוס ראשון של הד’ כוסות (ואולי משום כך אינו נפטר בברכת המזון כי אין לו קשר לסעודה), אזי הוא נפטר בברכה מעין ג’ שאחרי הכוס הרביעי. וזהו הטעם המבואר בסי’ תעד, שהוא מתאים לכל הד’ כוסות. ולגבי שאלתך במי שעושה החצי השני של הסדר בבית אחר, כלומר שישתה הכוס הרביעי בבית אחר, הנה מבואר בסי’ תפד ס"ד בסוגריים שיכול לעשות כן, ואינו מצריך לברך תחלה ברכה אחרונה בבית הראשון על כוס הג’, ומזה מובן שגם אז ברכה אחרונה של הכוס הד’ פוטרת את כל הכוסות. אך אפשר שאולי בגלל זה כתב זאת בסוגריים, כי אדה"ז הסתפק בזה גופא. ועצ"ע. |
***
| יעקב 07/04/2014 |
עישון בפסח
רציתי לשאול האם מותר לעשן בפסח? שמעתי שיש אוסרים, אבל לכאורה גם אם ייתכן שיש חמץ בסיגריות, הרי אין העישון נחשב לאכילה (שהרי מותר לעשן בצומות). ואם כך, אף אם יש בטבק וכיו"ב חמץ, מכיוון שאין זה ראוי לאכילת כלב, לכאורה מותר יהיה לעשן.
|
| הרב אלאשוילי 07/04/2014 |
תשובה
נושא העישון בפסח נידון הרבה בפוסקים אחרונים, ורוב הפוסקים העלו להיתר מן הטעם שכתבת. אך כידוע שבפסח מחמירים יותר משאר כל ימות השנה, וכיון שיש פוסקים האוסרים עישון סיגריות שיש בהם חמץ, מחמת האמור בשוע"ר סי’ תסז סכ"ד אודות הטבק ששורים אותו בשכר שאין להריח בו בפסח, לכאורה יש מקום להחמיר כמותם, אף שלכאורה יש לחלק הרבה בין טבק לסיגריות, ואין כאן מקומו. ולדידי, כדאי להמנע מסיגריות במשך כל השנה מחמת "ונשמרתם לנפשותיכם".
|
***
| בנימין יצחקי 11/04/2014 |
יין בחול המועד
האם צריכים לשתות יין כל יום מימי חול המועד או די בפעם אחת?
|
| הרב אלאשוילי 11/04/2014 |
תשובה
בפשטות צריך כל יום לשתות רביעית יין, וחיובו מן התורה, כמפורש בשוע"ר סי’ תקכט. ולענ"ד נראה שיש לשתות רביעית בלילה ורביעית ביום, כי שמחת הלילה נלמדת מריבוי מיוחד, ואינה כלולה בחיוב שמחת היום.
|
| דוד זהבי 17/04/2014 |
יין בחול המועד
האם גם בערב (אור ל) יום ראשון של חול-המועד צריך לשתות רביעת יין או שיוצא במה שעשה הבדלה על יין?
|
| הרב אלאשוילי 17/04/2014 |
תשובה
לכתחילה צריך לשתות רביעית יין נוסף עבור שמחת המועד, כמו שמצינו גבי שבת שמלבד הקידוש תריך לשתות יין בתוך הסעודה מצד עונג שבת. אבל כמובן שאם קשה לו ניתן לצאת י"ח שתיית רביעית יין ע"י שתיית יין הבדלה.
|
| נתנאל לייב 20/04/2014 |
הרביעית שבקידוש והבדלה עולה גם לענין רביעית של שמחה
כך מובא בשיחות קודש תשל"א ח"א עמ’ 87 והביאו בהתקשרות גליון תסג עמ’ 18 ועוד. ומבאר שם הרבי שאין האיסור של ’מצוות חבילות חבילות’, כי הנ"ל הוא רק כאשר יכול לעשות ב’ המצוות בב’ פעמים ועושה בפעם אחת, הרי זה נראה לו כמשוי, אבל כשממילא נעשות ב’ המצוות יחד, אין בזה הענין של ’חבילות חבילות’. לגופו של ענין, האם לדעת כת"ר גם מי שלא אוהב יין יש עליו חובה לשתות רביעית יין כל יום ? ועוד שאלה: למנהגנו שמברכים ’לישב בסוכה’ על היין שבהבדלה בגלל שיש כאן מצוה שמחשיבה את אותה שתיה, צ"ל הדין לכאורה שהנכנס לסוכה לשתות רביעית יין בחוה"מ לשם מצות שמחה יצטרך לברך ’לישב בסוכה’ ! דאם הבדלה שהוא דרבנן מחשיב את היין עד כדי כך שמברכים עליו, כ"ש בשתיית רביעית יין שהוא מצוה מה"ת ?
|
| הרב אלאשוילי 20/04/2014 |
תשובה
תודה על המ"מ. ובקשר לשאלתך הראשונה, מצות שמחת יו"ט תלויה בדעת האדם, כמבאר בשוע"ר סי’ תצח בקו"א סק"ה, ולכן מי ששונא יין אין עליו חובה לשתות יין, והוא הדין בבשר. ואפשר שזה גם תשובה לשאלתך למה לא מברכים לישב בסוכה על שתיית יין בסוכה. ודוק.
|
| נתנאל לייב 20/04/2014 |
בקשת הבהרה
א. שאלתי היתה לגבי מי שלא אוהב ולא שונא, האם גם הוא מחויב ? ב. בנוגע לסוכה, כוונת הרב היא שכיון שאינו חובה על הכל, שוב א"א לברך גם למי שלדידו הוא חובה מן התורה ?
|
| הרב אלאשוילי 20/04/2014 |
המשך תשובה
א. דייקתי "שונא", כי "לא אוהב" זו הגדרה לא ברורה (ואולי זה תלוי במצבים או בסוגיי יינות וכו’), ובכגון דא ספיקא דאורייתא לחומרא.
ב. ליתר דיוק, חשיבות המצוה נקבעת ע"י האדם ולא מצד עצם המצוה, והרי זה דומה לאלו שקובעים עצמם לשתות יין שאין מברכים על כך לישב בסוכה.
|
| נתנאל לייב 20/04/2014 |
לא הבנתי מה ההבדל בין היין של ההבדלה ליין של שמחת יום טוב ?
|
| הרב אלאשוילי 20/04/2014 |
תשובה
אולי אחרי שתשתה ארבע כוסות בסעודת משיח תבין. חג שמח.
|
***
| נתנאל לייב 21/03/2015 |
לחם משנה בסעודת משיח על פי המבואר בהלכה שצריך לאכול לחם משנה גם ביום טוב (כך פוסק הרמ"א תקכ"ט, ואף שבאדה"ז לא הוזכר זה, בכל אופן בסי’ תע"ב כותב שצריך לאכול לחם משנה כבכל יו"ט, ומוסיף כדלקמן תקכ"ט, וצ"ע מדוע לא כתב זאת שם. האם נחשב שחזר בו ? (עכ"פ בהגדה של פסח של הרבי בד"ה מוציא מצה כותב בפשיטות שצריך לחם משנה ביו"ט). וע"פ המבואר באדה"ז סי’ רצ"א שבכל סעודה שאוכלים בשבת (גם אם אוכל ד או ה’ סעודות) צריך לאכול לחם משנה. יוצא: שבסעודת משיח שהיא סעודה ביו"ט, צריך להקפיד לברך המוציא על שתי מצות שלמות (עכ"פ אחד מן המסובים מברך בקול רם, כידוע מכתב הרבי בענין שמספיק לשמוע הברכה כדי לצאת יד"ח לחם משנה). ולא ראיתי שנזהרים בזה, האם זה נובע מחוסר ידע, חוסר שימת לב, או שלא הבנתי כראוי ? תודה רבה ויש"כ גדול לכבוד הרב. |
| הרב אלאשוילי 22/03/2015 |
תשובה זה שביו"ט צריך לקחת לחם משנה מופיע בכמה וכמה מקומות בשוע"ר, ולא רק בהל’ פסח, כמו בסי’ קסז ס"כ. סי’ רעד ס"ב. ואכן צ"ע למה נשמט בסי’ תקכט, אבל אין בזה שום משמעות שחזר בו, כי יתכן שזו השמטת המעתיקים. ואכן צריך לבצוע לחם משנה בכל סעודה שאוכלים ביו"ט, ואם כן גם בסעודת משיח צריך לעשות כן. וכן נהג הרבי. |
| אורח 22/03/2015 |
בקשת מקור האם זה כתוב באיזה מקום שכך נהג הרבי, או שפשוט ראיתם בעצמכם ? |
| הרב אלאשוילי 22/03/2015 |
תשובה תוכל לברר אצל כל מי שנכח אצל הרבי בהתוועדות סעודת משיח, בשביל זה אינך צריך לפנות לפורום זה. |
***
| מענדי 20/04/2014 |
מצה שרויה בארץ ישראל
כבוד הרב,
מועדים לשמחה!
מתי ניתן לאכול בארץ ישראל מצה שרויה?
|
| הרב אלאשוילי 20/04/2014 |
תשובה
מיד עם צאת הכוכבים, אין צריך אפילו להוסיף מחול על הקודש לענין זה, כמבואר בשוע"ר סי’ תצא לענין חמץ, וכל שכן לענין מצה שרויה. אם כן למעשה ניתן למשוך את סעודת משיח עד צאת הכוכבים ולשרות אז מצה ביין או בכל דבר אחר, ולאכלו.
|
| נתנאל לייב 20/04/2014 |
לכאורה אם יש ’ענין’ לעשות ’שרויה’, לא מועיל לשרות ביין, שהרי הוא מי פירות
|
| הרב אלאשוילי 20/04/2014 |
תשובה
אז אפשר להוסיף קצת מים ליין.
|
.JPG)
