אורח חיים חלק ג

סימן תעד

תעד עַל כּוֹס שֵׁנִי אֵין מְבָרְכִין וּבוֹ ג' סְעִיפִים

א יֵשׁ נוֹהֲגִין[א] שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֵׁנִי, לְפִי שֶׁנִּפְטַר בְּ"בוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס רִאשׁוֹן. וְכֵן לֹא יְבָרֵךְ עַל כּוֹס רְבִיעִי, לְפִי שֶׁנִּפְטַר בְּמַה שֶּׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי.

וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְסִיק הַרְבֵּה בֵּינְתַיִם בַּאֲמִירַת הַהַגָּדָה וְהַלֵּל, כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּאן הֶסַּח הַדַּעַת מִשְּׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס רִאשׁוֹן הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס שֵׁנִי. וְכֵן כְּשֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס רְבִיעִי. וְגַם בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי אִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה יָכוֹל לִשְׁתּוֹת בְּאֶמְצַע הַהַגָּדָה מֵעִקַּר הַדִּין[ב]. וְאַף בֵּין שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת[ג], מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַכּוֹס עוֹמֵד לְפָנָיו וְדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ כְּשֶׁיְּסַיֵּם הַהַגָּדָה – הֲרֵי לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁתִיָּה, וּלְפִיכָךְ אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל הַשְּׁתִיָּה[ד].

וּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַף עַל פִּי [שֶׁ]כְּשֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס רִאשׁוֹן הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד ג' כּוֹסוֹת, הַטַּעַם הוּא: לְפִי שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא גְּמַר וְסִלּוּק עַל הַסְּעוּדָה שֶׁאָכַל – הֲרֵי זוֹ חֲשׁוּבָה כְּהֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת מִשְּׁתִיָּה[ה], כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁתּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת וּלְדַבֵּר כְּאֶחָד[ו]. אֲבָל אֲמִירַת הַהַגָּדָה וְהַהַלֵּל אַף עַל פִּי שֶׁגַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁתּוֹת וּלְדַבֵּר כְּאֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת מִשְּׁתִיָּה, שֶׁאֲמִירָה זוֹ אֵינָהּ גְּמַר וְסִלּוּק עַל מַה שֶּׁקֹּדֶם לָכֵן (עַיֵּן סִימָן קע"ח[ז]).

ב וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ גַּם עַל כּוֹס שֵׁנִי וּרְבִיעִי[ח], לְפִי שֶׁד' כּוֹסוֹת אֵלּוּ תִּקְּנוּ חֲכָמִים לִשְׁתּוֹתָם דֶּרֶךְ חֵרוּת, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא חֵרוּת וּמִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ[ט], וּלְפִיכָךְ אֵינָן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְהִפָּטֵר בִּבְרָכָה אַחַת[י], אֶלָּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ג וְכָל זֶה לְעִנְיַן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה עַל הַיַּיִן – אֵין לְבָרֵךְ אַחַר שׁוּם כּוֹס, כִּי אִם אַחַר כּוֹס הָאַחֲרוֹן[יא]. וַאֲפִלּוּ לְהָאוֹמְרִים[יב] שֶׁהַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה חֲשׁוּבִים הֶפְסֵק לְעִנְיַן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵינָן חֲשׁוּבִים הֶפְסֵק[יג], וְכָל הַכּוֹסוֹת נִפְטָרִין בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁיְּבָרֵךְ אַחַר כּוֹס הָאַחֲרוֹן.

וַאֲפִלּוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהוּא גְּמַר וְסִלּוּק עַל הַסְּעוּדָה וְחָשׁוּב כְּהֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת לְעִנְיַן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה[יד], מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין הֶסַּח הַדַּעַת מַזְקִיק לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה מִיָּד אַחַר הָאֲכִילָה אוֹ הַשְּׁתִיָּה שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, אֶלָּא יָכוֹל לְהַמְתִּין עַד שֶׁיְּהֵא נִמְלָךְ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת, וִיבָרֵךְ אַחַר אוֹתָהּ הָאֲכִילָה אוֹ שְׁתִיָּה וְיִפְטֹר גַּם אֶת זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע"ט[טו].

 

[ג] כדלקמן סימן תעט ס"ג.

[ז] סוף ס"ז, לענין מתפלל באמצע סעודתו, ועד"ז כאן לענין אמירת ההגדה. וראה גם לעיל סימן קצ ס"א (שדוקא ברכת המזון שיש בה ב' הטעמים הנ"ל הוי הפסק). סימן רעא סי"א (לענין פורס מפה ומקדש).

[ח] דרכי משה ורמ"א כדעת הרי"ף (כד, א) ורמב"ם פ"ח ה"ה ורוב הגאונים. וכ"ה בסידור.

[ט] רבינא קט, סוע"ב. רי"ף שם. מ"א. וראה רשימות שיעורים פסחים ח"ב סימן נג אות ח.

[יב] רי"ף (כד, א). וראה גם לעיל סימן תעג סי"ז בדעה הב'.

[יד] כדלעיל ס"א וש"נ.

[טו] ס"ד-ה (שאפילו בהיסח דעת שצריך לברך המוציא, סגי בברכת המזון אחת לשתיהם). וראה סימן קעח ס"ח (שיש אומרים שבדברים הטעונים ברכה לאחריהם צריך לברך תחלה ברכה אחרונה). סימן ז ס"ג. סימן קפד ס"א (שיכול לאכול כמה פעמים ולפטור בברכה אחרונה אחת). יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' פט. משנה שלמה סימן יג ס"ק יז.




הוסף תגובה