[1] רמב"ם בפתיחת הל' חמץ ומצה (בשינוי הסדר).

[2] יתבאר לקמן סימן תלא ס"ב.

[3] יתבאר לקמן סימן תלא ס"א. וראה לקמן סימן תלה ס"ד וסימן תמו ס"ה שמצות "תשביתו" הוא כל ימי הפסח.

[4] שמות יג, ז. יתבאר לקמן סימן תמ ס"א.

[5] שמות יב, יט. יתבאר לקמן שם.

[6] שמות יג, ג. יתבאר לקמן סימן תלא ס"ב.

[7] שמות יב, כ. וזהו דוקא מין בשאינו מינו, אבל תערובת חמץ מין במינו בטל מן התורה ברוב, ואיסורו מדרבנן, כדלקמן סי' תמב סי"ג.

[8] חמץ.

[9] ושיעורו ג' ביצים (לקמן סימן תמב ס"א).

[10] וכל זה בתערובת מין בשאינו מינו, אבל מין במינו – ראה לקמן סימן תמב סי"ג שאינו אסור אלא מד"ס.

[11] שאז אינו חייב על אכילת התערובת אלא מלקות. ולענין אם די באכילת כזית או צריך לאכול את כל הפרס – ראה פס"ד להצ"צ (שמז, ד) שבמקרה כזה צריך לאכול כל הפרס, משא"כ כשנותן טעם בתערובת, כדלקמן בפנים ובהערה.

[12] לחמיצות בלבד, וכדלקמן בפנים.

[13] מי חלב שנשארו לאחר עשיית גבינה (רש"י פסחים מב, א).

[14] שאין נרגש טעם האיסור בתערובת ההיתר.

[15] אפילו באכילה (כת"י).

[16] שמות יב, כ.

[17] ע"פ פסחים מג, א. אבל אם כזית חמץ מעורב בתערובת שיש בה יותר מכדי פרס אינו לוקה, לפי שהלכה למשה מסיני שאינו מצטרף לשיעור כזית ביותר מכדי פרס, והרי הוא בטל בתוך התערובת (כת"י).

ולענין איסור הנאה מן התורה כשיש בו כזית בכדי אכילת פרס – ראה לקמן סימן תמב קו"א ס"ק יב.

[18] ביחד עם ממשות החמץ. ואז חיובו אינו מהפסוק "כל מחמצת", שהרי שם לא נזכר כרת, אלא מ"כל אוכל חמץ ונכרתה וגו'", כמו חמץ ממש.

[19] שאינו חייב מלקות מן התורה, אלא אם כן יש טעם איסור בתערובת (של כזית איסור בכדי אכילת פרס).

[20] ראה שם ס"ט: "יי"ש הנעשה משמרי שכר של שעורים או של חטים דינו כממשו של חמץ עצמו, לפי ששכר הנעשה משעורים או מחטים יש בו כזית חמץ בכדי שתיית פרס מהשכר, והלכה למשה מסיני הוא בכל איסורין שבתורה שכל כזית איסור שנתערב באכילת פרס מהיתר – הרי כל הפרס של היתר נתהפך להיות כגופו של איסור עצמו, וכל האוכל כזית מפרס הזה אף על פי שבכזית הזה אין בו כזית שלם של איסור – הרי הוא חייב כאלו אכל כזית שלם של איסור, כיון שגוף ההיתר נעשה איסור .. והשותה כזית ממנו חייב כרת כמו על עצמו של חמץ".

[21] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. ואוצ"ל: צ"ח, ראה שם בטור: "ושלא במינו אסור מן התורה עד ס', אלא שאין לוקין עליו .. עד שיהא בתוך כל ד' [או ג'] ביצים מן ההיתר כזית מן האיסור, ואז חייב על כל כזית וכזית ממנו". 

[22] שמות יב, יח. יתבאר לקמן סימן תעה סט"ו וסל"ב. וזמן אכילתה עד חצות הלילה (ראה לקמן סי' תנח ס"ב. תעז ס"ו).

[23] שמות יג, ח. יתבאר לקמן סימן תעג ס"כ וסמ"ב. ומצותו כל הלילה (לקמן סי' תפא ס"א).