סימן תרכב
כג חשון התשעה |
תרכב סֵדֶר תְּפִלַּת מִנְחָה וּבוֹ ו' סְעִיפִים:
א אֵין אוֹמְרִים "אֵין כֵּאלֹהֵינוּ"[א] אַחַר תְּפִלַּת מוּסָף, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁאָר שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁעִקָּרוֹ לֹא נִתַּקֵּן אֶלָּא כְּנֶגֶד בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתָן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב[ב], אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּבָר אָמְרוּ פִּיּוּטִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַזְכָּרוֹת בְּרָכוֹת אֵלּוּ כְּגוֹן "אֲהַלֶּלְךָ כו'"[ג]. אֲבָל "פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת", אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הִיא נִזְכְּרָה בָּעֲבוֹדָה, מִכָּל מָקוֹם פְּרָטֵי סַמְמְנֵי הַקְּטֹרֶת לֹא הֻזְכְּרוּ שָׁם[ד], וְלָכֵן יֵשׁ לְאָמְרָם[ה] אַחַר תְּפִלַּת מוּסָף[ו]:
ב יֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לוֹמַר "אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן" קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה[ז] כְּמוֹ בְּכָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב[ח], אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים "אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן" עַד קֹדֶם נְעִילָה[ט], כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין תְּפִלַּת מִנְחָה לִנְעִילָה בַּאֲמִירַת "אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן", אֲבָל בֵּין מוּסָף לְמִנְחָה מַפְסִיקִין בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק עוֹד בְּ"אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן"[י], וְיֵשׁ לָנוּ לְמַהֵר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר[יא]:
ג אֵין אוֹמְרִים "וַאֲנִי תְפִלָּתִי" אֲפִלּוּ אִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת[יב], לְפִי שֶׁבְּכָל הַשַּׁבָּתוֹת אוֹמְרִים אוֹתוֹ לְשַׁבֵּחַ יִשְׂרָאֵל שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אַף עַל פִּי כֵן הֵם קוֹרִין בַּתּוֹרָה וּמִתְפַּלְלִין אַחַר כָּךְ מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּפוֹחֲזִין[יג], אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין שַׁיָּךְ זֶה[יד]:
ד וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים[טו] בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת[טז] עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה[יז], שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרָה בְּיָדוֹ יִפְרֹשׁ מֵהֶן, לְפִי שֶׁהָעֲרָיוֹת עֲבֵרָה מְצוּיָה שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתָּן וְיִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ[יח], וְהַשְּׁלִישִׁי מַפְטִיר[יט] בְּיוֹנָה[כ], לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה[כא] וְשֶׁאֵין יְכוֹלִין לִבְרֹחַ מֵאֵת פְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא[כב], וְנוֹהֲגִים לְסַיֵּם הַהַפְטָרָה בְּמִיכָה[כג] "מִי אֵל כָּמוֹךָ כו'".
וְאַחַר הַהַפְטָרָה נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ רַק שָׁלֹש בְּרָכוֹת, אֲבָל אֵין אוֹמְרִים "עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה"[כד], לְפִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה עֲבוֹדַת הַיּוֹם קֹדֶם הַמִּנְחָה[כה].
וְנוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין אוֹמְרִים "צִדְקָתְךָ" כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת[כו], לְפִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה"[כז], וְאֵין אָנוּ מְבַקְשִׁין מִשְׁפָּט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא רַחֲמִים וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כְּעֵין שֶׁנֶּאֱמַר[כח] "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט כו'"[כט]:
ה אִם הַשָּׁעָה דְּחוּקָה – יְדַלְּגוּ "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ", כְּדֵי לְהַתְחִיל נְעִילָה בִּזְמַנָּהּ[ל] שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרכ"ג[לא]:
ו אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּמִנְחָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים[לב] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ"ט[לג] עַיֵּן שָׁם, אַף עַל פִּי כֵן יֹאמַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים[לד] וְ"שִׂים שָׁלוֹם"[לה] מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם[לו], עַיֵּן שָׁם:
[ב] מהרי"ל שם, בשם מחזור ויטרי (ע' 106). ובנוסח הסדור אומרים כן אף בחול. וראה שער הכולל פי"א אות ל.
[ו] ומנהג חב"ד לאמר אחר נעילה: קוה, אין כאלקינו, פיטום הקטורת ועלינו (ראה ספר המנהגים – חב"ד ע' 59. אוצר מנהגי חב"ד ע' רל וע' רמד).
[ז] רמב"ם הל' תפלה פי"ב הכ"א. טור ושו"ע ס"א. וראה לקמן סי' תרכג ס"א.
[ח] לבוש ס"ב. וכדלעיל סי' רצב ס"א.
[ט] מרדכי רמז תשכז. הגהות מיימוניות שם אות ת, ובסוף הל' שביתת עשור ד"ה כשאומר. כלבו סי' ע (לה, ד) בשם ה"ר נתן. מנהגים (טירנא). רמ"א ס"א.
[י] כלבו שם. הובא ב"י ריש הסי'. לבוש שם. ובסידור: תפלת מנחה וידבר וקטורת ואחר כך מתפללים שמונה עשרה ... תפלת נעילה אומרים אשרי ובא לציון. וראה שער הכולל פמ"ד אות יט.
[יא] ב"י ריש הסימן בשם המרדכי. לבוש שם. ט"ז סק"ב.
[יב] טור ושו"ע ס"א. וכ"ה מנהג חב"ד (ספר המנהגים – חב"ד ע' 63. וראה שם הערה 35).
[יג] כדלעיל סי' רצב ס"ג.
[טו] רמב"ם הל' תפלה פי"ב הט"ז. טור ושו"ע ס"ב. וכמו בשבת מנחה, דלעיל סי' רצב ס"ב, וש"נ.
[טז] גמרא [ברייתא] מגילה לא, א. טור ושו"ע שם.
[יט] טור ושו"ע שם. והטעם נתבאר לעיל סי' רפב סוף סי"א.
[כד] רמ"א ס"ב. וכ"ה בהגהות מיימוניות סוף הל' שביתת העשור ד"ה המפטיר בשם ראב"ן. מהרי"ל הל' תפלת מנחה דיום כפור.
[כו] ר"ן ר"ה (ט, א) ד"ה גמרא מכלל, בשם הר"י ברצלוני. דרכי משה ס"ק ד. רמ"א ס"ג.
[ל] הגהות מיימוניות שם ד"ה צריך. הובא ב"י סוף הסי'. מ"א סק"ב. וראה גם לעיל סי' תרכ ס"א.
[לה] ולא שלום רב (ראה ב"י סוף הסימן בשם המרדכי. לעיל סי' קכז ס"ג). ובסידור הנוסח שים שלום בכל התפלות.