לימוד בחברותא

לשיעורים נוספים: לחצו כאן

החומר הנלמד:

לד שְׁמִטַּת כְּסָפִים בִּשְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בַּזְּמַן הַזֶּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ.

וּכְשֶׁרָאוּ חֲכָמִים שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעוֹבְרִים עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע וְגוֹ'" - עָמְדוּ וְתִקְּנוּ פְּרוֹזְבּוֹל. דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּמְסֹר הַמַּלְוֶה אֶת חוֹבוֹ לְבֵית דִּין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹסֵר לָהֶם שְׁטָרוֹ, אֶלָּא שֶׁאָמַר לָהֶם לִפְנֵי הַשְׁמָטָה "הֲרֵינִי מוֹסֵר לָכֶם חוֹבִי שֶׁאֶגְבֶּנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה", וּכְשֶׁאוֹמֵר דְּבָרִים הַלָּלוּ עֲשָׂאוּם חֲכָמִים כְּאִלּוּ מָסַר שְׁטָרוֹ לְבֵית דִּין. וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹ לְבֵית דִּין לִפְנֵי הַשְׁמָטָה וְאוֹמֵר לָהֶם "אַתֶּם גְּבוּ לִי חוֹבִי" - אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִגֹשׂ אֶת רֵעֵהוּ", וְזֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לִגֹשׂ, שֶׁהַבֵּית דִּין נוֹגְשִׂים בִּשְׁבִילוֹ חוֹב זֶה שֶׁכְּבָר נִמְסַר לָהֶם לִפְנֵי הַשְׁמָטָה. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ שְׁטָר כְּלָל אֶלָּא חוֹב בְּעַל פֶּה - מוֹעִיל פְּרוֹזְבּוֹל:

לה וְעַכְשָׁו לֹא נָהֲגוּ בִּפְרוֹזְבּוֹל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, [וְיֵשׁ] שֶׁנָּתְנוּ טַעַם לַמִּנְהָג לוֹמַר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ כֵּן לִגְבּוֹת כָּל חוֹב בְּלֹא פְּרוֹזְבּוֹל אַחַר הַשְּׁבִיעִית וְהַלּוֹוֶה יוֹדֵעַ מִזֶּה - הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הִתְנָה עִמּוֹ הַמַּלְוֶה בִּשְׁעַת הַלְוָאָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא יַשְׁמִיט הַלּוֹוֶה חוֹב זֶה לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁבִיעִית, שֶׁנִּמְצָא שֶׁחִיֵּב עַצְמוֹ בְּמָמוֹן שֶׁלֹּא חִיְּבַתּוּ הַתּוֹרָה, שֶׁתְּנָאוֹ קַיָּם וְחַיָּב מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יַחְמִיר לְעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת פְּרוֹזְבּוֹל, שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ הֶפְסֵד וְקַל לְתַקֵּן, לְקַבֵּץ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁהֵם בֵּית דִּין וְלוֹמַר לָהֶם "הֲרֵינִי מוֹסֵר לָכֶם כָּל חוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאֶגְבֶּה אוֹתָם כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה".

אַךְ אֵין פְּרוֹזְבּוֹל מוֹעִיל אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא לַלּוֹוֶה, אוֹ דָּבָר הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, אֲפִלּוּ אֵינָן שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי אֶלָּא בִּשְׂכִירוּת אוֹ בִּשְׁאִילָה לְפִי שָׁעָה. וְאִם אֵין לוֹ כְּלָל - מְזַכֶּה לוֹ הַמַּלְוֶה קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא עַל יְדֵי אַחֵר, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו:

לו וּזְמַן הַפְּרוֹזְבּוֹל הוּא לְכַתְּחִלָּה בְּסוֹף הַשִּׁשִּׁית לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית, שֶׁאַף שֶׁשְּׁבִיעִית אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת אֶלָּא בְּסוֹפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה", יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּשֶּׁנִּכְנְסָה שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית אָסוּר לִתְבֹּעַ חוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִגֹשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'", מִיָּד שֶׁקָּרָא "שְׁמִטָּה לַה'" – "לֹא יִגֹשׂ", אֶלָּא כְּשֶׁהַלּוֹוֶה פּוֹרֵעַ לוֹ מֵעַצְמוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר מְשַׁמֵּט אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר אַחַר שְׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט וְגוֹ', שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר הַשְּׁמִטָּה - הַשְׁמָטָה בַּפֶּה, וְזֶהוּ "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים". וְאִם לֹא עָשָׂה פְּרוֹזְבּוֹל בְּסוֹף שִׁשִּׁית - יַעֲשֶׂה בַּשְּׁבִיעִית עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה הָיְתָה שְׁנַת תקמ"ד: