אורח חיים חלק ג

סימן תרי

יט אלול התשעד |

תרי הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבוֹ י' סְעִיפִים:

א יוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ לְכַבְּדוֹ בְּנֵרוֹת[א] כְּמוֹ בִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים[ב] כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר[ג], אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין אִסּוּר בְּהַדְלָקַת נֵר בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים[ד] בְּבַיִת שֶׁאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ דָּרִים בּוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְאַוֶּה לְאִשְׁתּוֹ כְּשֶׁיִּרְאֶנָּה לְאוֹר הַנֵּר וְיָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ[ה], אֲבָל יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּדְלִיקִין[ו] בַּבַּיִת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר – בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ[ז].

וְאוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁמַּדְלִיקִין צְרִיכִין לְבָרֵךְ[ח] "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים"[ט], שֶׁהֲרֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מִצְוָה לְהַדְלִיק בּוֹ נֵרוֹת[י] כְּמוֹ בְּשַׁבָּתוֹת[יא] וְיָמִים טוֹבִים[יב]:

ב אִם יֵשׁ לוֹ נֵר דָּלוּק בַּבַּיִת – צָרִיךְ לְהַדְלִיק נֵר בַּחֶדֶר שֶׁלָּן בּוֹ עִם אִשְׁתּוֹ[יג], בֵּין בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַדְלִיק[יד] בֵּין בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לְהַדְלִיק, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לְאוֹר הַנֵּר שֶׁבַּבַּיִת אִם כֵּן יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ בְּחֶדֶר שֶׁאֵין שָׁם נֵר דּוֹלֵק[טו]:

ג אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בַּבַּיִת, מִכָּל מָקוֹם מַדְלִיקִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּבִמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלוֹת וְעַל גַּבֵּי הַחוֹלִים[טז].

וְכֵן אִם חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת – חַיָּבִין הַכֹּל לְהַדְלִיק אַף בְּבֵיתוֹ[יז], וּמְבָרְכִין "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים"[יח]:

ד נוֹהֲגִין בְּכָל מָקוֹם לְהַצִּיעַ בְּגָדִים נָאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת[יט], וְגַם בַּבָּתִּים לְהַצִּיעַ מַפָּה יָפָה עַל הַשֻּׁלְחָן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת[כ] וְיו‍ֹם טוֹב.

וְכֵן נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בְּנֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת[כא], שֶׁנֶּאֱמַר[כב] "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה'", וּמְתַרְגְּמִינָן[כג] "בְּפַּנָּסַיָּא יָקְרוּ ה'[כד]. וְטוֹב לַעֲשׂוֹת פְּתִילוֹת עָבוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לְהַרְבּוֹת אוֹרָן[כה].

וְנָהֲגוּ שֶׁכָּל אִישׁ גָּדוֹל וְקָטָן עוֹשִׂין בִּשְׁבִילוֹ נֵר[כו] לְבֵית הַכְּנֶסֶת[כז]. וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִין שֶׁאֵין עוֹשִׂין נֵר אֶלָּא לְנָשׂוּי בִּלְבַד[כח]:

ה גַּם נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת נֵר נְשָׁמָה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ שֶׁמֵּתוּ[כט]:

ו וְאִם כָּבוּ נֵרוֹת אֵלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – אֵין לוֹמַר לַנָּכְרִי שֶׁיַּחֲזֹר לְהַדְלִיקָן[ל]. וַאֲפִלּוּ לְרַמֵּז לוֹ אָסוּר[לא]. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִם בָּא לְהַדְלִיק מֵעַצְמוֹ – צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע"ו[לב]. וְכֵן אֵין לוֹמַר לַנָּכְרִי לְקַבֵּל שַׁעֲוָה הַנּוֹטֵף מִן הַנֵּרוֹת[לג], מִפְּנֵי שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל אָסוּר לוֹ לְטַלְטֵל הַשַּׁעֲוָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מֻקְצָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס"ה[לד], וְכָל שֶׁאֵין הֶתֵּר לְהַיִּשְׂרָאֵל לְטַלְטְלוֹ – אָסוּר לוֹמַר לַנָּכְרִי לְטַלְטְלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע"ו[לה], עַיֵּן שָׁם:

ז וְנָהֲגוּ לִקַּח נָכְרִי לִשְׁמֹר הַנֵּרוֹת שֶׁלֹּא יָבוֹא חָס וְשָׁלוֹם לִידֵי דְּלֵקָה, וּמִכֹּחַ זֶה נָהֲגוּ הֶהָמוֹן לוֹמַר לוֹ לְכַבּוֹת וּלְהַדְלִיק, וְאֵין לָזֶה הֶתֵּר כְּלָל, וְיֵשׁ לִמְחוֹת בְּיָדָם, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַדִּין[לו]:

ח מִי שֶׁכָּבָה נֵרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – סִימָן רַע לוֹ[לז]. וְתַקָּנָתוֹ, שֶׁיַּחֲזֹר וְיַדְלִקֶנּוּ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא יְכַבֶּנּוּ עוֹד אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ לִדְלֹק עַד גְּמִירָא, וְגַם יְקַבֵּל עָלָיו שֶׁכָּל יָמָיו לֹא יְכַבֶּה נֵרוֹ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הוּא וְלֹא אַחֵר אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ לִדְלֹק עַד גְּמִירָא[לח].

("לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד"[לט] – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אָמְרָה תּוֹרָה כַּבְּדוּהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה[מ] וּבְנֵרוֹת[מא], לְפִיכָךְ נוֹהֲגִין לְהַצִּיעַ בְּגָדִים נָאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת[מב]):

ט יֵשׁ נוֹהֲגִין לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים נְקִיִּים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לִהְיוֹת דֻּגְמַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת[מג]. וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לִלְבֹּשׁ הַקִּיטְל, שֶׁהוּא בֶּגֶד לָבָן וְנָקִי[מד]. וְיֵשׁ עוֹד טַעַם בִּלְבִישַׁת הַקִּיטְל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶּגֶד מֵתִים וְעַל יְדֵי זֶה נִכְנָע לֵב אָדָם[מה] לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה[מו], וּלְפִיכָךְ גַּם מִי שֶׁהוּא אָבֵל מֻתָּר לִלְבֹּשׁ הַקִּיטְל[מז].

וְכֵן הַנָּשִׁים יְכוֹלוֹת לִלְבֹּשׁ הַקִּיטְל כְּדֵי לְהַכְנִיעַ לִבָּן[מח], אֲבָל שְׁאָר בְּגָדִים לְבָנִים אֵין לָהֶן לִלְבֹּשׁ כְּדֵי לִהְיוֹת דֻּגְמַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁאֵין יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת כְּמַלְאָכִים[מט], שֶׁנֶּאֱמַר[נ] "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וגו'", "גְּבָרִים" כְּתִיב[נא]:

י הַלּוֹבֵשׁ שַׂק מֵחֲמַת תְּשׁוּבָה – צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים[נב], מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב[נג] וְצָרִיךְ לְכַבְּדוֹ בִּכְסוּת נְקִיָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר[נד]:

 

 

[ב] ראה לעיל סי' תקיד סי"ג וסכ"ה.

[ג] סוף ס"ח.

[י] ראה רא"ש שם (משום שלום בית). מ"א סי' רסג סקי"ג.

[יא] כדלעיל סי' רסג ס"א.

[יט] טור ושו"ע ס"ד. וראה גם לקמן סוף ס"ח.

[לד] ראה שם ס"ה.

[מא] ראה ב"ח סוף הסימן. לעיל שם.

[מג] מרדכי רמז תשכג. רמ"א ס"ד. וראה לעיל סי' יח ס"ג שמטעם זה מתעטפים בטלית ביוה"כ ואפילו בלילה.

[מד] דרכי משה ס"ק ה. רמ"א שם. וראה לעיל סי' כא ס"ג שההולך לפנות צריך לפשוט הקיטל.

[מז] ט"ז סק"ג. וראה גם לעיל סי' תעב ס"ד.

[מט] ראה גם לקמן סי' תריט סי"ז.

[נד] סוף ס"ח. וראה גם לעיל סי' קכח סנ"ז (וכבוד היום במלבושים נאים). לקו"ש חכ"ט ע' 203 ואילך. שלחן המלך ח"ב ע' רטו.




הוסף תגובה