אורח חיים חלק ג

סימן תרד

כט אב התשעד |

תרד סֵדֶר עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וּבוֹ ז' סְעִיפִים:

א "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וגו'[א], וְכִי בְּתִשְׁעָה מִתְעַנִּין? וַהֲלֹא אֵין מִתְעַנִּין אֶלָּא בָּעֲשִׂירִי[ב], שֶׁנֶּאֱמַר[ג] "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם", וְנֶאֱמַר[ד] "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב וגו'", אֶלָּא עִנְיַן הַכָּתוּב[ה] הָכִינוּ עַצְמְכֶם בַּתְּשִׁיעִי לְעִנּוּי הָעֲשִׂירִי[ו], שֶׁתֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ בַּתְּשִׁיעִי כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהִתְעַנּוֹת בָּעֲשִׂירִי[ז], וְהוּא מֵאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא צִוָּם לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה וּלְטוֹבָתָם לְכַפֵּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְצִוָּם שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ תְּחִלָּה שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם הָעִנּוּי[ח].

וּמַה שֶּׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת הָאֲכִילָה בִּלְשׁוֹן עִנּוּי[ט] וְלֹא אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ בַּתְּשִׁיעִי[י], לוֹמַר לְךָ שֶׁהָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הָיָה מִתְעַנֶּה בּוֹ[יא] מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ[יב], שֶׁאֵין שְׂכַר הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹמֶה לִשְׂכַר הַמִּתְעַנֶּה מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל זֶה שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד כְּאִלּוּ הָיָה מִתְעַנֶּה[יג] (בַּתְּשִׁיעִי וּבָעֲשִׂירִי) מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה לְהִתְעַנּוֹת (בִּשְׁנֵיהֶם)[יד].

דְּכֵיוָן שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבַמִשְׁתֶּה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּכַבְּדִין שְׁאָר יוֹם טוֹב – צָרִיךְ לְכַבְּדוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו[טו].

לְפִיכָךְ אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ[טז] אֲפִלּוּ תַּעֲנִית חֲלוֹם[יז], אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית חֲלוֹם אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב[יח], מִכָּל מָקוֹם בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָאֲכִילָה נֶחְשֶׁבֶת כְּעִנּוּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר – אֵין לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ[יט], אֶלָּא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה, וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה עַל חֲלוֹמוֹ[כ].

וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְעַנּוֹת עַל חֲלוֹמוֹ עַד סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת – אֵין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ[כא], לְפִי שֶׁעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ דּוֹמֶה לְשַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ[כב] "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת לְשֵׁם תַּעֲנִית אִם אֵינוֹ תַּעֲנִית חֲלוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רפ"ח[כג], אֲבָל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ עֹנֶג אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לֶאֱכֹל בּוֹ, וְאִם אָכַל פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ[כד]:

ב וְאִם עָבַר וְטָעָה וְהִתְעַנָּה כָּל הַיּוֹם – צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת[כה] אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים[כו] תַּעֲנִית א' לְכַפֵּר עַל מַה שֶּׁהִתְעַנָּה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים. אֲבָל אִם לֹא הִתְעַנָּה אֶלָּא עַד סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים[כז]:

ג אִם נָדַר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ – עַיֵּן בְּסִימָן תק"ע[כח]:

ד אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים מֻתָּר בְּהֶסְפֵּד שֶׁאֵינוֹ יוֹם טוֹב כְּלָל וְאֵין בּוֹ מַעֲלָה אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לֶאֱכֹל בּוֹ[כט], מִכָּל מָקוֹם נוֹהֲגִין לַעֲשוֹתוֹ יוֹם טוֹב, וְאֵין מַסְפִּידִין בּוֹ אֶלָּא עַל חָכָם בְּפָנָיו[ל], אוֹ בְּיוֹם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ שֶׁמֵּת שֶׁהוּא כְּמוֹ בְּפָנָיו[לא] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקמ"ז[לב] עַיֵּן שָׁם, וְכֵן אֵין אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין[לג] אֶלָּא עַל חָכָם בְּפָנָיו[לד].

וְכֵן אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן[לה], וְגַם אֵין אוֹמְרִים קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר הַרְבֵּה סְלִיחוֹת כְּבִשְׁאָר יָמִים. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בִּסְלִיחוֹת[לו], לְפִי שֶׁאֵין חוֹשְׁבִין אוֹתוֹ יוֹם טוֹב אֶלָּא מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְאֵילָךְ אֲבָל לֹא בַּלַּיְלָה[לז]. וְהַכֹּל לְפִי הַמִּנְהָג[לח]:

ה מִי שֶׁנּוֹהֵג שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל יְמוֹת הַחֹל כִּי אִם בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן – מֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֲפִלּוּ בְּלֵיל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכָל שֶׁכֵּן בַּיּוֹם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹמְרִים הַרְבֵּה סְלִיחוֹת בַּלַּיְלָה, שֶׁהֵן חוֹשְׁבִין לְיוֹם טוֹב גַּם אֶת הַלַּיְלָה, אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמַּרְבִּים בִּסְלִיחוֹת שֶׁאֵין חוֹשְׁבִין אֶת הַלַּיְלָה לְיוֹם טוֹב – אֵין לֶאֱכֹל בָּשָׂר בַּלַּיְלָה[לט].

וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין מַרְבִּים בּוֹ בִּסְלִיחוֹת – לֹא יֹאכַל בָּשָׂר קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים שֶׁל לֵיל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם, לְפִי שֶׁאֵין חוֹשְׁבִין לְיוֹם טוֹב אֶלָּא לַיְלָה מַמָּשׁ[מ], שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִים תַּחֲנוּן אַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל ח' תִּשְׁרֵי[מא], וּבִשְׁאָר יָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן אֲפִלּוּ בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם, מִכְּלָל שֶׁעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אֵין מַחֲזִיקִין לְיוֹם טוֹב אֶלָּא מִצֵּאת הַכּוֹכָבִים וְאֵילָךְ[מב]:

ו אֵין אוֹמְרִים "לַמְנַצֵּחַ יַעַנְךָ וגו'"[מג], שֶׁאֵינוֹ יוֹם צָרָה[מד]. וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ "מִזְמוֹר לְתוֹדָה"[מה], מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"א[מו] עַיֵּן שָׁם:

ז אֵין אוֹמְרִים בּוֹ "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ", לֹא בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית[מז] וְלֹא בְּמִנְחָה[מח]. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין כְּשֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרי"ט[מט], אָז אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית[נ]: