לשיעורים נוספים: לחצו כאן

החומר הנלמד:

קנה שכל אחד חייב בתלמוד תורה^א ובו ב' סעיפים:

א כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, ואפילו עני המחזיר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו עת לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר: והגית בו יומם ולילה.

ובעת זו, צריך שילמוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה, הלכות פסוקות ותלמוד, ולא תלמוד בלבד אם הוא תחלת לימודו, לפי שבתחלה צריך לידע הרבה מן האיסור והמותר בלא טעמים וראיות ואיך לעשות המצות הנהוגות כדי שידע לשמור ולעשות ולא יחטא קודם שידע הכל על נכון מעומק לימוד התלמוד.

ועת זו שביום, מצוה מן המובחר לקבוע אותה מיד אחר התפלה, קודם שילך לעסקיו. וכל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש והולך ללמוד - זוכה ומקבל פני השכינה, שנאמר: ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון ... וקביעות העת, צריך שיהיה קבועה ותקועה בענין שלא יעבירנו אף אם הוא סבר להרויח הרבה.

ומכל מקום, קודם שילך לבית המדרש יכול לאכול פת שחרית אם הוא רגיל, וטוב שירגיל בו, כי פ"ג מיני חלאים כמנין מחלה תלויים במרה, וכולם פת במלח וקיתון של מים - שחרית מבטלתן.

ומצוה להנהיג עצמו בהנהגה טובה לשמור בריאותו, כדי שיהיה בריא וחזק לעבודת בוראו, ועל כן אינו רשאי לסגף עצמו אלא א"כ יש בו צורך לעבודה, כגון שטבעו נוטה להיות שטוף בתאוות אכילה ושתיה, או שאר תאוות, ואי אפשר לו לכפות טבעו אלא א"כ יטה עצמו לקצה אחרון ולנהוג בעצמו בפרישות לגמרי מאותו דבר שטבעו כוסף ומנהיג בזה זמן רב עד שידע בנפשו שאף אם ינהג עצמו בזה הדרך הממוצע לא יטנו טבעו מדרך הישרה.

וזהו כלל לכל המדות שבאדם, חוץ מן הגאוה והכעס, שבהם אין ראוי לילך במדה בינונית, אלא להתרחק מגובה הלב והכעס עד קצה האחרון, וכמו שאמרו חכמים מאד מאד הוי שפל רוח ...

ב אם צריך לעשות דבר נחוץ מיד אחר התפלה, ורוצה ללות עת הקבוע לו ולפורעה אח"כ ביום או בלילה ... אעפ"כ טוב שילמוד אפילו הלכה אחת או פסוק אחד מיד אחר התפלה.

ואף מי שאינו יודע ללמוד, ילך לבית המדרש ושכר הליכה בידו, או יקבע לו מקום וילמוד מעט בזה שיודע ויכניס יראת שמים בלבו ויפשפש במעשיו אולי ימצא בהם איזה צד עבירה ויפרוש ממנה: