לשיעורים נוספים: לחצו כאן

החומר הנלמד:

הלכות ת"ת פרק רביעי

ח אע"פ שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך, מי שרצה לזכות זכות בכתר תורה, יזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה. ואפילו בליל[י] תקופת תמוז יש ללמוד מעט, ומט"ו באב ואילך יוסיף מעט מעט. ודלא מוסיף, יאסף בלא זמנו כמ"ש באו"ח סי' רל"ח.

כך אמרו חכמים: אין רנה של תורה אלא בלילה, שנאמר קומי רוני בלילה. וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום. וכל בית שאין נשמעין בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו:

ט ואין דברי תורה מתקיימים במי שמרפה עצמו עליהם, ולא באלו שלומדים מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו עליהם ומצער גופו תמיד, ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה.

אמרו חכמים דרך רמז :זאת התורה אדם כי ימות באהל, אין התורה מתקיימת שלא תשכח אלא במי שממית עצמו באהלי החכמים. וכן אמר שלמה בחכמתו: אף חכמתי עמדה לי, חכמה שלמדתי באף היא עמדה ונתקיימה לי. ועוד אמר: כי מיץ חלב יוציא חמאה, במי אתה מוצא חמאה של תורה? במי שמקיא עליה חלב שמצץ משדי אמו.

וכל היגע בתלמודו בצנעה - מחכים, שנאמר: ואת צנועים חכמה.

וכל המשמיע קולו בשעת תלמודו, תלמודו מתקיים בידו. אבל הקורא בלחש, במהרה הוא שוכח, שנאמר: ערוכה בכל ושמורה, אם ערוכה בכל רמ"ח איברים שלך - משתמרת, ואם לאו - אינה משתמרת: