אורח חיים חלק ג

סימן תקפח

יא סיון התשעד |

תקפח זְמַן תְּקִיעַת שׁוֹפָר וּבוֹ ט' סְעִיפִים:

א זְמַן תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹם[א], שֶׁנֶּאֱמַר[ב] "יוֹם תְּרוּעָה וגו'" – בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה[ג]. וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִתְקִיעַת שׁוֹפָר[ד] מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר[ה] עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים[ו], אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים הִצְרִיכוּ לְהַמְתִּין עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה[ז] שֶׁיָּצָא מִכְּלַל סְפֵק לַיְלָה[ח], שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר[ט]. וּמִכָּל מָקוֹם אִם עָבַר וְתָקַע מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה – יָצָא[י], וְאֵין צָרִיךְ לִתְקֹעַ שֵׁנִית:

ב אִם שָׁמַע מִקְצָת תְּקִיעָה קֹדֶם עַמּוּד הַשַּׁחַר וּמִקְצָתָהּ אַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר – נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"ז[יא]:

ג שָׁמַע תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם אוֹ מִתֵּשַׁע בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּקְעוּ כְּאֶחָד – נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"צ[יב]:

ד יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת – אֵין תּוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר[יג], אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר אֵינָהּ מְלָאכָה[יד] וְאֵינָהּ אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים[טו], מִשּׁוּם עוּבְדִּין דְּחֹל[טז]. וְלָמָה אֵין דּוֹחִין אִסּוּר קַל כָּזֶה[יז] מִפְּנֵי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה[יח] כְּמוֹ שֶׁדּוֹחִין אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה[יט] הוֹאִיל וְאֵין בּוֹ שְׁבוּת גָּמוּר, לְפִי שֶׁהַכֹּל חַיָּבִין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיֵלֵךְ אֵצֶל הַבָּקִי לִלְמֹד וְיַעֲבִירֶנּוּ ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים[כ]:

ה וְדִין טִלְטוּל הַשּׁוֹפָר בְּשַׁבָּת זוֹ כְּדִין טִלְטוּלוֹ בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ כִּי אִם לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ[כא], דְּהַיְנוּ לִסְמֹךְ בּוֹ אֶת הַקְּעָרָה וּכַיּוֹצֵא בָּזֶה[כב].

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשַׁבָּת, אֲבָל אִם חָל בְּחֹל אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ[כג] אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ כֵּיוָן שֶׁתּוֹקְעִין בּוֹ בַּיּוֹם, וְדִינוֹ כִּכְלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶתֵּר שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ח[כד], מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ[כה] וְלֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ[כו] בּוֹ בַּיּוֹם[כז] כְּגוֹן לִסְמֹךְ בּוֹ אֶת הַקְּעָרָה וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה, שֶׁהֲרֵי הֻקְצָה לְמִצְוָתוֹ[כח], וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרס"ה[כט], עַיֵּן שָׁם:

ו קָטָן הַתּוֹקֵעַ בְּשַׁבָּת זוֹ – בֵּית דִּין מְצֻוִּין לְהַפְרִישׁוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ[ל] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שמ"ג[לא], עַיֵּן שָׁם.

(אַף[לב] עַל פִּי שֶׁעִקַּר מִצְוַת שְׁמִיעַת שׁוֹפָר[לג] הִיא שְׁמִיעַת קוֹלוֹ בִּלְבַד[לד], מִכָּל מָקוֹם) אִם הַתּוֹקֵעַ הוּא פָּטוּר מִמִּצְוָה זוֹ – אֵינוֹ מוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָן בִּתְקִיעָתוֹ[לה]. וְאֵלּוּ הֵן הַפְּטוּרִים: נָשִׁים[לו] וַעֲבָדִים[לז] מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא[לח], וְחֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה וְקָטָן[לט] אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הַגְּדוֹלִים יְדֵי חוֹבָתָן שֶׁחַיָּבִים מִן הַתּוֹרָה[מ]:

ז חֵרֵשׁ הַשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר הֲרֵי הוּא כְּפִקֵּחַ[מא] וְחַיָּב בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר, וּלְפִיכָךְ הוּא מוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָן[מב], וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין מְבָרֵךְ וְהוּא תּוֹקֵעַ[מג]. אֲבָל הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֵינוֹ מוֹצִיא, דְּכֵיוָן דְּאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָאו בַּר חִיּוּבָא הוּא[מד], דְּאֵין הַמִּצְוָה בַּתְּקִיעָה אֶלָּא בַּשְּׁמִיעָה[מה]:

ח סוּמָא חַיָּב בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר. וְאִם הָיָה מֻחְזָק לִתְקֹעַ בְּכָל שָׁנָה וְסִלְּקוּהוּ מִפְּנֵי שֶׁחָשְׁשׁוּ לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר[מו] דְּסוּמָא פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, אִם אֵין בָּקִי בִּתְקִיעָה כָּמוֹהוּ – יַחֲזִירוּהוּ לְמִנּוּיוֹ, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אֵין לְסַלְּקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בָּקִי כָּמוֹהוּ[מז], לְפִי שֶׁהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ דְּסוּמָא חַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה[מח]:

ט טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס[מט] אֵין חַיָּבִין אֶלָּא מִסָּפֵק שֶׁמָּא הֵן זְכָרִים[נ], לְפִיכָךְ אֵינָן מוֹצִיאִין אֶת אֲחֵרִים שֶׁחַיָּבִים בְּוַדַּאי[נא], אֲבָל מוֹצִיא הוּא הָאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֶת הָאַנְדְּרוֹגִינוֹס כְּמוֹתוֹ[נב] שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִסָּפֵק, אֲבָל אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הַטֻּמְטוּם[נג], וַאֲפִלּוּ טֻמְטוּם כְּמוֹתוֹ אֵינוֹ מוֹצִיא[נד] אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם סָפֵק, דְּשֶׁמָּא לִכְשֶׁיִּקָּרַע טֻמְטוּם זֶה יִמָּצֵא זָכָר וְלִכְשֶׁתִּקָּרַע זוֹ תִּמָּצֵא נְקֵבָה[נה]:

 

 

[ה] ר"ה כח, א. וראה משנה מגילה כ, א. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תפח ס"ג (לענין הלל).

[ט] רש"י שם ד"ה וכולן. וראה לעיל שם: לפי שהוא כלילה בעיני הבריות, וש"נ.

[י] טור ושו"ע שם.

[טז] משמעות הגמרא ורש"י [עיין ברש"י שבת ג' ע"ב ד"ה הדביק (דרדיית הפת שבות היא), וברי"ף ור"ן שם (א, ב) ד"ה אמר (לאו שבות היא אלא עובדין דחול), ובגמרא דף קי"ז ע"ב (כמה דאפשר לשנויי משנינן) ורש"י שם ד"ה מרדה (שהוא דרך חול), ובב"י סי' רנ"ד ד"ה ומ"ש ואם בשוגג, ולעיל שם ס"ט. ותקיעת שופר שוה לרדיית הפת כמבואר בר"ה שם ושבת שם]. וראה שלחן המלך ח"ב ע' קצה הערה 1. וראה גם לקמן סי' תקפט ס"ב. סי' תקצו ס"ב. סי' תרכג סי"א.

[יז] ראה לעיל סי' רנד ס"ז וס"ט (שהתירו רדיה לצורך שבת). סי' שו סי"ח (שהתירו עובדין דחול מפני מצוה).

[כא] אור זרוע הל' שבת סי' פו אות א. הגהות אשרי שבת פ"ב סי' כד. רמ"א ס"ה. וראה גם לעיל סי' שח ס"כ.

[כב] ראה לעיל שם סי"ב.

[כו] ראה לעיל סי' תקיד סכ"ד (בנר של יום טוב, שאסור להסתפק ולאכלו אבל מותר לטלטלו). לקמן סי' תרלח ס"ה (בסכך ודפנות סוכה, שאסור להסתפק לחצוץ בו שיניו אבל מותר להריח וכיו"ב). מ"מ וציונים.

[כז] משא"כ לאחר זמנו. וראה לעיל סי' כא ס"א. סי' מב ס"ו. לקמן סי' תרלח סי"ט.

[כט] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א-ב. לעיל סי' תקיד סכ"ד (לענין נר של יום טוב). לקמן סי' תרלח ס"א-ב (לענין סכך ודופני סוכה). קו"א לעיל סי' רסג ס"ק ז. סי' רסה ס"ק א.

[ל] ר"ן (ט, ב) ד"ה והנ"מ. מ"מ פ"ב סוף ה"ז (ממשמעות הרמב"ם שם). ולענין יום טוב ראה לקמן סי' תקצו ס"ב.

[לא] סוף ס"א, וש"נ.

[לב] בקונטרס השלחן כתב שכאן מתחיל סי' תקפט. וכ"מ לקמן סי' תקצב סוף ס"ח.

[לג] בקונטרס השלחן הגיה: תקיעת שופר.

[מה] תשב"ץ שם. וראה העו"ב ד ע' ז. ה ע' טז-יז.

[מט] גמרא [ברייתא] כט, א. טומטום שהוא אטום לגמרי ולא נודע אם הוא זכר או נקבה, ואנדרוגינוס שיש לו זכרות ונקבות (לעיל סי' יז ס"ב).

[נג] משמעות הברייתא שם (שאינו מוציא אלא מינו).




הוסף תגובה