שו"ע הרב עם פיענוח מ"מ וציונים

סימן תקפד

א סיון התשעד |

תקפד סֵדֶר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ט' סְעִיפִים:

א אֵין אוֹמְרִים הַלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים[א], לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִים לְפָנָיו וְאֵיךְ יֹאמְרוּ שִׁירָה[ב]. וְאוֹתָם הָאוֹמְרִים תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם וְאֵרַע לָהֶם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲמִירַת הַלֵּל – מֻתָּרִים לוֹמַר כְּדַרְכָּן, כֵּיוָן שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתָן דֶּרֶךְ שִׁירָה רַק דֶּרֶךְ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה[ג]:

ב וְנוֹהֲגִים לוֹמַר "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" עַל הַסֵּדֶר[ד]. וְיֵשׁ שֶׁמְּדַלְּגִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ", לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים וִדּוּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה[ה] שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמְקַטְרֵג[ו], אֲבָל לוֹמַר פְּסוּקִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַזְכָּרַת חֵטְא – אֵין קְּפֵּידָא, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ וִדּוּי[ז]. וַאֲפִלּוּ וִדּוּי מַמָּשׁ אֵין לִמְנֹעַ בִּשְׁעַת הַתְּקִיעוֹת שֶׁהַשָּׂטָן הוּא מְעֻרְבָּב. וְנָכוֹן הַדָּבָר לְהִתְוַדּוֹת בְּלַחַשׁ בֵּין הַתְּקִיעוֹת[ח] בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמְרִים "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ וכו'"[ט]:

ג צָרִיךְ לוֹמַר[י] "סְלַח וּמְחַל[יא] מְחֵה וְהַעֲבֵר חַטֹּאתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ"[יב], כִּי מְחִילָה גְּדוֹלָה מִסְּלִיחָה[יג] וּפֶשַׁע גָּדוֹל מֵחַטָּאת[יד], וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ תְּחִלָּה עַל הַמּוּעָט וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ[טו]:

ד צָרִיךְ לוֹמַר "רֹעַ גְּזַר" בִּנְשִׁימָה אַחַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּקְרַע הוּא יִתְבָּרַךְ הָרֹעַ שֶׁבַּגְּזֵרָה, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר בַּגְּזֵרָה יִהְיֶה לְרַחֲמִים[טז]:

ה אֵין אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" בְּשַׁבָּת[יז], מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לִתְבֹּעַ צְרָכָיו בְּשַׁבָּת[יח], וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ[יט]:

ו בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַאֲרִיכִין בְּפִיּוּטִים וּבִתְפִלּוֹת עַד חֲצוֹת הַיּוֹם[כ] לְכָל הַפָּחוֹת[כא], וְאִם חָל בְּשַׁבָּת אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר מֵחֲצוֹת, אֲבָל בְּחֹל יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר[כב]. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּפִיּוּטִים וּבִתְפִלּוֹת, אֲבָל בְּנִגּוּנִים אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר מֵחֲצוֹת[כג], כֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹם טוֹב[כד]:

ז מוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה[כה], בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין חֲמִשָּׁה[כו] מִן "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה"[כז] עַד פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה[כח], לְפִי שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה[כט], וְאִם הוּא שַׁבָּת קוֹרִין בּוֹ שִׁבְעָה[ל], וּמַפְטִיר קוֹרֵא בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֵׁנִי בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי"[לא], וּמַפְטִיר בִּתְחִלַּת סֵפֶר שְׁמוּאֵל[לב] עַד "וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ"[לג], לְפִי שֶׁגַּם חַנָּה נִפְקְדָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה[לד]:

ח וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרוֹת הַתּוֹקֵעַ מִמִּנְיַן חֲמִשָּׁה הָעוֹלִים לְסֵפֶר תּוֹרָה[לה]. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לִקְרוֹת גַּם הַמִּתְפַּלֵּל מוּסָף, וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים[לו]:

ט אִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה – אֵין מַמְתִּינִים לְמוּלוֹ עַד אַחַר גְּמַר הַתְּפִלָּה[לז], מִשּׁוּם דִּזְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוָה[לח], אֶלָּא מָלִין אוֹתוֹ אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה קֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר[לט], לְפִי שֶׁעַל יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר עֲקֵדַת יִצְחָק[מ] טוֹב לִסְמֹךְ הַמִּילָה בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק[מא].

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁמָּלִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים לָמוּל כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ – מָלִין אוֹתוֹ אַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת[מב]:

 

 

[ה] ב"י ד"ה נוהגין. מ"א סק"ב. ובסידור: אין לומר בר"ה אבינו מלכנו שיש בו הזכרת חטא או עון כגון אבינו מלכנו חטאנו לפניך או סלח ומחול וכו' וכיוצא בזה.

[ט] בסידור אמירת יהי רצון הוא לאחר התקיעות. וראה מ"מ וציונים.

[י] בנוסח אבינו מלכנו.

[יא] מ"א סק"ג. ובסידור כתב רבנו שלא לאמרו בר"ה, ושם: ומחול.

[יב] מ"א סוף סק"ג. ובסידור כתב רבנו שלא לאמרו, ושם: מחה והעבר פשעינו.

[יד] ראה יומא לו, ב: פשעים אלו המרדים ... חטאתם אלו השגגות.

[כב] יש"ש ביצה פ"ב סי' ד. מ"א שם. וראה לעיל סי' תקכט ס"ח. לקמן סי' תקצז ס"א וס"ז.

[כד] ראה לקמן סי' תקצז ס"ג.

[כו] טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תפח ס"ה וס"ו.

[ל] טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' רפב ס"א וס"ב.

[לט] הגהות אשרי ר"ה פ"א סי' ה. שו"ע ס"ד.

 




הוסף תגובה