שו"ע הרב עם פיענוח מ"מ וציונים

סימן תצג

תצג דִּינִים הַנּוֹהֲגִים בִּימֵי הָעֹמֶר וּבוֹ ט' סְעִיפִים

א נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה[א] וְשֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּר[ב] בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת[ג], שֶׁמִּתְאַבְּלִין[ד] עַל כ"ד אֲלָפִים מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמֵּתוּ בַּיָּמִים הַלָּלוּ[ה].

אֲבָל מֻתָּר לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין [אוֹ קִדּוּשִׁין] בְּלֹא נִשּׂוּאִין[ו], שֶׁמָּא יַקְדִּימֶנּוּ אַחֵר[ז]. וּמֻתָּר גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לְאַחַר הַשִּׁדּוּכִין[ח] אוֹ לְאַחַר הַקִּדּוּשִׁין[ט].

אֲבָל לֹא יַעֲשׂוּ רִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ רִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת שֶׁל רְשׁוּת[י]. אֲבָל מֻתָּר לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת הָרְשׁוּת, כְּגוֹן שִׂמְחַת מְרֵיעוּת, בְּלֹא רִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת וּשְׂמָחוֹת יְתֵרוֹת[יא].

ב מִי שֶׁקָּפַץ וְנָשָׂא בַּיָּמִים הַלָּלוּ – אֵין קוֹנְסִין אוֹתוֹ כְּלוּם[יב], כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מִצְוָה. אֲבָל מִי שֶׁהִסְתַּפֵּר בַּיָּמִים הַלָּלוּ – קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַל שֶׁעָבַר עַל הַמִּנְהָג[יג].

ג מִי שֶׁלֹּא קִיֵּם עֲדַיִן מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ[יד], כֵּיוָן שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִשָּׂא אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים לַאֲבֵלוּת אָבִיו וְאִמּוֹ[טו] שֶׁחַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם מִגְּזֵרַת חֲכָמִים[טז], כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִשָּׂא בַּאֲבֵלוּת יָמִים הַלָּלוּ שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא[יז]. וּמִכָּל מָקוֹם, בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ נָהֲגוּ לְהַחְמִיר[יח].

ד כְּשֶׁיֵּשׁ מִילָה בַּיָּמִים הַלָּלוּ – מֻתָּרִים בַּעֲלֵי הַבְּרִית[יט], דְּהַיְנוּ הַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק וַאֲבִי הַבֵּן[כ], בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה סָמוּךְ לָעֶרֶב קֹדֶם הֲלִיכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִסְתַּפֵּר[כא].

ה ל"ג יָמִים[כב] יֵשׁ אוֹמְרִים[כג] שֶׁהֵם מַתְחִילִין מִיּוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר וּמְסַיְּמִין בְּל"ג בָּעֹמֶר, שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם מֵתוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַכ"ד אֶלֶף. לְפִיכָךְ נוֹהֲגִין קְצָת לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה בְּיוֹם זֶה[כד], וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן[כה], לְפִי שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם פָּסְקוּ לָמוּת[כו].

וְאַף שֶׁמֵּתוּ מִקְצָת מֵהֶם בְּיוֹם זֶה, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי לְעִנְיַן אֲבֵלוּת יוֹם הָאַחֲרוֹן אָנוּ אוֹמְרִים: "מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן שצ"ה[כז], לְפִיכָךְ כְּשֶׁנּוֹהֵג אֲבֵלוּת שָׁעָה אַחַת אוֹ פָּחוֹת בְּיוֹם ל"ג, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹנֵעַ מִלְּהִסְתַּפֵּר[כח] עַד לְאַחַר שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם[כט] בְּל"ג – דַּי בְּכָךְ, וּמֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר בְּל"ג[ל] לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ מַשֶּׁהוּ מֵהַיּוֹם וְלִשָּׂא בּוֹ אִשָּׁה[לא], וְכֵן מִל"ג וָאֵילָךְ[לב].

וְאִם חָל ל"ג בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת – נוֹהֲגִין לְהִסְתַּפֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת[לג].

וּמִכָּל מָקוֹם, אֲפִלּוּ בְּל"ג עַצְמוֹ יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּר קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם[לד], לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים אֶלָּא "מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ", אֲבָל לַיְלָה אֲפִלּוּ כֻּלָּהּ – אֵינָהּ כְּכָל הַיּוֹם[לה], וְלֹא פָּסְקָה אֲבֵלוּת עַד לְמָחָר בַּיּוֹם. וְלָכֵן אוֹמְרִים תַּחֲנוּן בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב ל"ג[לו].

וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לוֹמַר תַּחֲנוּן בְּמִנְחָה שֶׁל עֶרֶב ל"ג[לז], לְפִי שֶׁסּוֹמְכִין שֶׁבִּתְחִלַּת לֵיל ל"ג פָּסְקוּ הָאֲבֵלוּת, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן בְּמִנְחָה שֶׁלְּפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁאֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵי שְׁאָר הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן[לח] שֶׁלֵּילָם כְּיוֹמָם.

וּלְפִי מִנְהָגָם מֻתָּרִים גַּם כֵּן לְהִסְתַּפֵּר[לט] וְלִשָּׂא בְּלֵיל ל"ג (שֶׁלְּפִי דִּבְרֵיהֶם אֵין נוֹהֲגִין אֲבֵלוּת אֶלָּא ל"ב יוֹם[מ]).

ו וְיֵשׁ אוֹמְרִים[מא] שֶׁל"ג יָמִים אֵלּוּ מַתְחִילִין מִיּוֹם ב' לְחֹדֶשׁ אִיָּר וּמְסַיְּמִין בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִסְתַּפֵּר וְלִשָּׂא בְּל"ג בָּעֹמֶר[מב], מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶתֵּר אֶלָּא לְאַחַר שֶׁעָבַר מִקְצָת הַיּוֹם שֶׁהוּא כְּכֻלּוֹ, לָכֵן עוֹלֶה הַל"ג בָּעֹמֶר גַּם כֵּן לְחֶשְׁבּוֹן הַל"ג יָמִים שֶׁנּוֹהֲגִין בָּהֶם אֲבֵלוּת[מג].

וְעַל פִּי דִּבְרֵיהֶם[מד] יֵשׁ נוֹהֲגִין[מה] לְהִסְתַּפֵּר וְלִשָּׂא בְּכָל שְׁלֹשָׁה יְמֵי הַגְבָּלָה[מו], אֶלָּא שֶׁהֵם אֵין מִסְתַּפְּרִין וְנוֹשְׂאִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר אֶלָּא עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּלְבַד וְלֹא עַד בִּכְלָל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין אֲבֵלוּת ל"ג יָמִים, שֶׁהֵן מַתְחִילִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר וּמְסַיְּמִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל הַהַגְבָּלָה. וּמִקְצָת אוֹתוֹ יוֹם הָאַחֲרוֹן הוּא כְּכֻלּוֹ[מז], וְלָכֵן מִסְתַּפְּרִין וְנוֹשְׂאִין מִשֶּׁהֵאִיר יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל הַגְבָּלָה וָאֵילָךְ.

ז אִם יֵשׁ לוֹ סָפֵק בְּמִנְהַג הַמָּקוֹם – אֵינוֹ יָכוֹל לִתְפֹּס קֻלֵּי הַמִּנְהָגִים[מח], דְּהַיְנוּ שֶׁיִּנְהַג הֶתֵּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, וְגַם יִנְהַג הֶתֵּר מִל"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ עַד עֶרֶב עֲצֶרֶת כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁב' קֻלּוֹת אֵלּוּ סוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

אֲבָל יָכוֹל לִתְפֹּס חֻמְרֵי הַמִּנְהָגִים[מט], דְּהַיְנוּ שֶׁיִּנְהַג אִסּוּר מִפֶּסַח וְעַד עֶרֶב שָׁבוּעוֹת אוֹ עַד יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל הַגְבָּלָה חוּץ מִל"ג בָּעֹמֶר. וְאַף שֶׁנּוֹהֵג ב' חֻמְרוֹת שֶׁסּוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ – אֵינוֹ כִּכְסִיל הַהוֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ[נ], כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה כֵּן מֵחֲמַת הַסָּפֵק שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אֵיזֶה מִנְהָג הוּא עִקָּר[נא].

וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן[נב], אֶלָּא יָכוֹל לִתְפֹּס אֵיזֶה מִנְהָג שֶׁיִּרְצֶה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִנְהַג מָקוֹם הַזֶּה אֵינוֹ כֵּן, כֵּיוָן שֶׁאֲבֵלוּת אֵינָהּ אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא – אֵין לְהַחְמִיר בִּסְפֵקָא.

אֲבָל אִם יָדוּעַ לוֹ מִנְהַג הַמָּקוֹם – אֵין לוֹ לְשַׁנּוֹת מִן מִנְהַג הַמָּקוֹם לְהָקֵל בַּיָּמִים שֶׁאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם מַחֲמִירִין, אוֹ לְהַחֲמִיר בַּיָּמִים שֶׁהֵן מְקִלִּין, אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן מֵחֲמַת חֻמְרָא בְּעָלְמָא שֶׁמַּחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לָחֹשׁ לְדִבְרֵי הַמַּחֲמִירִין בְּיָמִים אֵלּוּ[נג], אֶלָּא הוּא מִתְרָאֶה[נד] שֶׁעוֹשֶׂה כֵּן לְפִי שֶׁכֵּן רָאוּי לַעֲשׂוֹת לְכָל אָדָם, מִפְּנֵי שֶׁהָעִקָּר הוּא כְּהַמַּחֲמִירִין, שֶׁאָז נִרְאֶה הַדָּבָר כִּשְׁתֵּי תּוֹרוֹת[נה], שֶׁהוּא מַחֲמִיר וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם מְקִלִּין אוֹ לְהֵפֶךְ, וְיֵשׁ בָּזֶה אִסּוּר "לֹא תִתְגֹּדְדוּ"[נו], כְּלוֹמַר: לֹא תַּעֲשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת[נז]. אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין לָחֹשׁ לְמַחֲלֹקֶת, כְּגוֹן שֶׁאֵין הוּא יְחִידִי בָּעִיר אֶלָּא הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם נוֹהֲגִין כָּךְ וְהַרְבֵּה מֵהֶן נוֹהֲגִין כָּךְ, וְאֵין מַקְפִּידִין זֶה עַל זֶה כְּלָל[נח].

ח אַף לְהַנּוֹהֲגִין אִסּוּר גַּם עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, מִכָּל מָקוֹם אִם חָל בְּשַׁבָּת[נט], כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ כָּאן תּוֹסֶפֶת שִׂמְחָה, שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ[ס] - יֵשׁ לְהַתִּיר לְהִסְתַּפֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, וְגַם לִשָּׂא אִשָּׁה[סא] בּוֹ בַּיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר סְעוּדַת הַנִּשּׂוּאִין יִהְיֶה בְּשַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ.

ט נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה[סב] אֶחָד אֲנָשִׁים[סג] וְאֶחָד נָשִׁים כָּל יְמֵי הַסְּפִירָה מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה[סד] עַד לְאַחַר סְפִירַת הָעֹמֶר[סה], וְרֶמֶז לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר[סו] "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת", מִלְּשׁוֹן שְׁבוּת, שֶׁבִּזְמַן הַסְּפִירָה, דְּהַיְנוּ מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וָאֵילָךְ, יֵשׁ לִשְׁבֹּת מִמְּלָאכָה עַד לְאַחַר שֶׁיִּסְפֹּר (וְאוֹתָן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן סוֹפְרוֹת[סז] - אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ [לָהֶן לִשְׁבֹּת] מִמְּלָאכָה כָּל הַלַּיְלָה)[סח].

 

 

[א] טור ושו"ע ס"א.

[ב] טור (יש מקומות שנהגו). ב"י ריש הסימן, בשם דרשות הר"י אבן שועיב (מא, ד). שו"ע ס"ב. ומנהג חב"ד שאין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר, מלבד שבתות ול"ג בעומר (ספר המנהגים - חב"ד ע' 43. ספר תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט ח"ג ע' 134. וראה המלך במסיבו ח"א ע' שיז-ח).

[ג] והיינו בל"ג ימים (שבתוך מ"ט ימים) שבין פסח לשבועות, וכדלקמן סעי' ה-ו.

[ו] טור בשם הרי"ץ גיאת שם (שמותר לארס). שו"ע ס"א. ח"י סק"ד (בזמנינו שידוכין). ואוצ"ל: שידוכין או קידושין בלא נשואין.

[כב] ל"ג ימים שנוהגין בהם אבלות בין פסח לעצרת, שיש בזה כמה דעות, כדלקמן. וראה שלחן המלך ח"ב ע' קלה הערה 1.

[כד] מהרי"ל דיני הימים שבין פסח לשבועות (ע' קנז). רמ"א ס"ב. והטעם הפנימי, ראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז. משנת חסידים מס' אייר פ"א מ"ו, שהוא יום ההילולא של רשב"י. וראה גם אג"ק לאדה"ז ע' קיז (לעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר ... יומא דהלולא דרשב"י). לקו"ש ח"ג ע' 1002 ובהערות. שלחן המלך ח"ב ע' קלה-ו.

[כז] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

[לא] לבוש ס"ב. וראה גם אבודרהם שם וב"י (לענין מל"ג ואילך) שאין הפרש בין תספורת לנישואין.

[לג] מהר"י ווייל דינים ומנהגים סימן נא. רמ"א ס"ב.

[לד] דרכי משה  ס"ק א בשם מהרי"ל. רמ"א שם (ולא מבערב). ב"ח ד"ה ומ"ש ויש מסתפרים (ביום ולא בלילה).

[לה] תשב"ץ שם (לענין ל"ד) לדעת הפוסקים כן. שו"ע יו"ד סימן שצה ס"א (לענין אבלות, מנץ החמה). שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות א.

[מג] ב"ח. מ"א סק"ה. וצ"ע במהרי"ל ובב"ח ובלבוש (ראה מהרי"ל ולבוש שם, החשבון ל"ב יום, משא"כ בב"ח החשבון ל"ג יום, וגם ל"ג בעומר בחשבון, ומקצת היום ככולו).

[מד] היינו לפי מה שאומרים, שמקצת היום עולה לחשבון ל"ג. ואוצ"ל: ואף על פי דבריהם (יגדיל תורה נ.י. ט ע' ל).

[מו] ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 44 שלא היתה רוח אדמו"ר הרש"ב נוחה מזה שהסתפרו בשלשת ימי ההגבלה (קודם ערב חג השבועות).

[נד] ראה לעיל סימן תסח סי"ג-ד.

[נח] ראה תמת ישרים, אהלי תם, סימן קע, אם לא תתגודדו תלוי במביא למחלוקת.

[סב] רבנו ירוחם נתיב ה ח"ד (מה, א) בשם רב האי בתשובה. טור ושו"ע ס"ד.




הוסף תגובה