פרק ז

פריטים שונים

סולם

א. סולם של עליה, דהיינו סולם גדול שעשוי לעלות בו על גג הבית - אסור לטלטלו בשבת[1]. ואפילו אין מטלטל את כולו אלא מקצתו, כגון שרוצה לנטותו מעט ממקום למקום - הרי זה אסור[2].

ב. אבל מותר לעלות ולירד עליו, ואין חוששין שמא יזיזנו מעט, דאף אם יזיזנו הוא דבר שאין מתכוין ומותר[3].

ג. סולם של בית דהיינו סולם קטן שאינו ראוי לעלות בו על גג הבית ואין משתמשין בו אלא בתוך הבית - מותר לטלטל מזוית לזוית בתוך הבית, אבל אסור להוציאו לרשות הרבים אפילו בעיר המעורבת[4].

כדור

ד. אסור לשחוק בכדור בשבת ויום טוב, לפי שאסור לטלטלו, מפני שאין תורת כלי עליו. ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברשות היחיד. ונהגו מקדם להקל ולא מיחו בידם, הואיל ויש להם על מי שיסמוכו[5].

בגד שעטנז

ה. יש אוסרים לטלטל בגד שעטנז של ישראל אפילו לצורך גופו ומקומו, מפני שאינו ראוי לכלום לא להתלבש בו ולא להציעו תחתיו[6].

ויש מתירים לצורך גופו או מקומו, מפני שמכל מקום יש תורת כלי עליו אלא שמלאכתו לאיסור.

והעיקר כסברא הראשונה, מפני שאין תורת כלי מועיל אלא לכלי שמלאכתו לאיסור בשבת בלבד ובחול מלאכתו להיתר, אבל אם גם בחול אינו ראוי למלאכה - אין עליו תורת כלי ומלבוש כלל.

ו. ואם ייחדו לכסות בו כלים או להאהיל בו למעלה מראשו - מותר[7].

 

פרק ח

דבר שאין עליו תורת כלי ורוצה להשתמש בו בשבת

א. דבר שאין תורת כלי עליו שעשאו כיסוי לכלי, והוא דבר שדרכו לעשותו לכיסוי, כגון חתיכות נסרים - נעשה עליו תורת כלי על ידי כן, ומותר לטלטלו כשאר כלים. והוא שתיקנו ועשה בו מעשה והכינו לכך בענין שתיקונו מוכיח עליו שהוא עומד לכך, אף על פי שעדיין לא נשתמש בו לכיסוי לעולם^[8].

ב. ואם נשתמש בו לכיסוי מבעוד יום אפילו פעם אחת - זהו תורת כלי שלו, ומותר לטלטלו בשבת אף על פי שלא עשה שום מעשה של תיקון.

 

פרק ט

גרף של רעי

א. כל דבר מטונף, כגון רעי וקיא וצואה, וכיוצא בהם[9], אם היו בחצר שהוא יוצא ונכנס לתוכה תדיר, שזהו מקום שמקפידין עליו שלא יהא בו טינוף - מותר להוציאם לאשפה או לבית הכסא אפילו בידיו ממש בלא כלי. וזהו הנקרא בכל מקום גרף של רעי[10], שהתירו לטלטלו מפני כבודו במקום שישיבתו קבועה שם[11].

ב. ואם הם בחלק המוקצה מהחצר לאשפה או לתרנגולים - אסור להוציאם משם[12]. וכן אם הם מונחים בחצר אחרת שאינו דר שם או בחצר שאחורי הבית - אסור להוציאם משם. ואם יושב שם - מותר[13].

ג. ואם גרף של רעי עומד במקום שאין מקפידים עליו כשהוא עומד כך, אלא שהוא מלא ואי אפשר להפנות עליו שם - מותר להוציאו משום כבוד הבריות[14].

ד. אין עושין גרף של רעי לכתחילה, דהיינו שמביא לפניו דבר שעתיד לימאס או שעושה דבר שעתיד לימאס וסומך בדעתו שיוציאנו אחר כך[15]. ומכל מקום אם עבר ועשה כן - מותר להוציאו אחר כך[16].

ה. כל הקליפות והגרעינים שאינן ראויין לבהמה, אם יש הרבה מהם לפניו והם מאוסים בעיניו - מותר להוציאם משם כדין גרף של רעי[17].

 

---

[1] בשוע"ר סי' תקיח ס"ו כותב "מטעם שנתבאר בסי' שח", אבל בשוע"ר סי' שח נשמט סעיף זה. וראה מ"א סקל"ח שהוא מטעם שאין עליו תורת כלי.

[2] שוע"ר סי' תקיח ס"ו.

[3] שוע"ר שם ס"ז.

[4] שוע"ר שם ס"ח. ראה שם הטעם באריכות.

[5]. שוע"ר ספ"ג.

[6] כשאינם קשים (שוע"ר ספ"ה), ואם הם קשים מותר לישב ולהשען עליו (שוע"ר סי' תקטז ס"ב), ובאופן המבואר בשו"ע יו"ד סי' שא ס"ב ברמ"א, וממילא אינם מוקצה.

[7]. שוע"ר ספ"ה.

[8] שוע"ר סל"ו.

[9] וכן כל מיני לכלוך של קליפות ועצמות שאינו ראויין למאכל דינם כגרף של רעי (שוע"ר סי' שלז ס"ב.

[10] שוע"ר סע"ב.

[11] שוע"ר סי' שלח ס"ט.

[12] ואם ירא מפני התינוק שלא ילך שמה ויתלכלך בהם - מותר לכפות עליהם כלי (שוע"ר שם).

[13] שוע"ר שם.

[14]. שוע"ר סוסע"ב.

[15]. ובמקום הפסד - מותר (שוע"ר סי' שלח ס"ט. וראה שוע"ר סי' שח סע"ו).

[16]. שוע"ר סע"ה. וראה גם סס"ז.

[17] ע"פ שוע"ר סס"ז. וראה לקמן סי' שלז סעי' .. שמטעם זה מותר גם לכבדם במטאטא בשבת.