סימנים תכט-תלה, תמה-תמו, תסח-תצד

 

[1]. מי תיקן לדרוש הלכות הרגל ל' יום קודם הרגל?

1. א. משה רבנו.
2. ב. חכמים שלאחר חורבן הבית.
3. ג. חכמים הראשונים שבזמן בית המקדש.

[2]. להלכה מתי זמן ביעור המעשרות?

1. א. בערב שבת הגדול (כששבת הגדול חל בע"פ) של שנה רביעית ושביעית.
2. ב. בערב פסח של שנה רביעית ושביעית.
3. ג. בערב שביעי של פסח של שנה רביעית ושביעית.

[3]. מהו עיקר חיוב השבתת חמץ בערב פסח מן התורה?

1. א. ביעורו אחר שהגיע חצות.
2. ב. ביעורו קודם שיגיע חצות.
3. ג. ביטולו קודם שיגיע חצות.

[4]. מהו הטעם שתפלת ערבית בצבור קודמת לבדיקת חמץ?

1. א. מפני החשש שתתבטל מצות התפלה בצבור.
2. ב. מפני שמצות התפלה בצבור גדולה מבדיקת חמץ.
3. ג. מפני שתדיר קודם לשאינו תדיר.

[5]. למה אין מברכים שהחיינו על בדיקת חמץ?

1. א. לפי שאינה תכלית המצוה, עד שעת הביעור.
2. ב. לפי שנפטרת בברכת שהחיינו שבליל פסח.
3. ג. מפני שאינה מצוה הבאה מזמן לזמן.

[6]. האם מותר לדבר באמצע עשיית מצוה שבירכו עליה?

1. א. אסור בכל המצוות.
2. ב. בישיבה בסוכה מותר, ובבדיקת חמץ אסור.
3. ג. גם בבדיקת חמץ מותר.

[7]. האם מעיקר הדין נשים נאמנות על בדיקת חמץ?

1. א. כן, מפני שבדיקת חמץ דרבנן.
2. ב. לא, מפני שנשים עצלניות.
3. ג. לא, מפני ש"אתחזק איסורא".

[8]. חדרים שנוקו ונבדקו היטב לפני ליל י"ד, האם צריכים לחזור ולבודקם בליל י"ד?

1. א. אין צריך לחזור ולבודקם, אפילו בדקם ללא נר.
2. ב. אין צריך לחזור ולבודקם, אם בדקם לאור הנר אפילו ביום.
3. ג. אין צריך לחזור ולבודקם, אם בדקם בלילה לאור הנר.

[9]. אלו חדרים צריכים בדיקה מדרבנן?

1. א. רק חדרים שרגיל להשתמש בהם בחמץ.
2. ב. גם חדרים שיש לחוש שהכניס בהם חמץ באקראי.
3. ג. גם חדרים שרק פעם אחת נכנס בהם עם חמץ.

[10]. האם בתי כנסת צריכים בדיקת חמץ וביטול בליל י"ד?

1. א. צריכים בדיקה לאור הנר, אך לא ביטול.
2. ב. צריכים גם בדיקה וגם ביטול, אך ללא ברכה.
3. ג. צריכים בדיקה, אך לא חובה לאור הנר.

[11]. למה תקנו חכמים ביטול חמץ בנוסף לבדיקת חמץ וביעור?

1. א. שמא ימצא גלוסקא יפה ויבא לאכלה.
2. ב. שמא נשארו כמה פירורי חמץ שלא מצא בבדיקה.
3. ג. שמא ימצא גלוסקא יפה ולא יבערנה מיד.

[12]. מתי זמן ביעור חמץ?

1. א. מן התורה בסוף שעה ששית, ומדרבנן בסוף שעה חמישית.
2. ב. מן התורה בתחילת שעה שביעית, ומדרבנן בסוף שעה חמישית.
3. ג. מן התורה בתחילת שעה שביעית, מדרבנן בתחילת שעה שישית, והמנהג בסוף שעה חמישית.

[13]. מי שלא בדק לפני הפסח אבל ביטל החמץ, האם צריך לבדוק בתוך הפסח?

1. א. אין צריך לבדוק.
2. ב. צריך לבדוק מדרבנן.
3. ג. צריך לבדוק מן התורה, כי ביטול לבד אינו מועיל.

[14]. האם ניתן להוציא את החמץ מרשותו ולהפקירו בתחילת שעה שישית?

1. א. ניתן לעשות כן אם מניחו במקום שהוא הפקר לכל.
2. ב. אינו מועיל, אלא צריך לבערו מן העולם.
3. ג. אם אין בדעתו לזכות מההפקר לאחר הפסח יכול לעשות כן.

[15]. האם מותר ליהנות מאפר שריפת החמץ?

1. א. אסור להנות ממנו אפילו נשרף לפני שעה שישית.
2. ב. אם נשרף לאחר ששית אסור, ואם נשרף לפני שעה שישית מותר.
3. ג. מותר להנות ממנו אפילו נשרף לאחרי שעה ששית, אם נפסל מאכילת כלב.

[16]. המוצא חמץ בפסח, האם צריך לברך על ביעורו?

1. א. על פחות מכזית אינו מברך, ועל כזית מברך.
2. ב. מברך בין על כזית ובין על פחות מכזית.
3. ג. אינו מברך בין על כזית ובין על פחות מכזית.

[17]. האם מותר ליגע ביד בחמץ בפסח אם אינו מתכוין לבערו?

1. א. ביו"ט ובשבת אסור ליגע ובחול המועד מותר ליגע.
2. ב. בחמץ של יהודי אסור ליגע ובחמץ של גוי מותר ליגע.
3. ג. אסור ליגע כלל.

[18]. האם עשיית מלאכה בערב פסח אחר חצות אסורה מן הדין או רק מנהג?

1. א. בזמן הבית היה אסור מן הדין, אך בזמן הזה הוא רק מנהג.
2. ב. לבני ארץ ישראל אסור מן הדין, ולבני חוץ לארץ הוא רק מנהג.
3. ג. אסור מן הדין לכל ישראל גם בזמן הזה.

[19].  האומר: כמה טורח פסח זה – מתי הוא נקרא רשע?

1. א. רק אם אומר כן על הקרבת קרבן פסח, אך לא על שאר מצוות השייכות לפסח.
2. ב. אף אם אומר כן על שאר מצוות השייכות לפסח, אך לא על חומרות הפסח.
3. ג. אף האומר כן על חומרות הפסח, אך לא על טורח הנקיונות לפסח.

[20]. מי נקרא בכור לענין תענית בכורות?

1. א. רק מי שנקרא בכור לנחלה ולפדיון הבן.
2. ב. מי שנקרא בכור לנחלה או לפדיון הבן.
3. ג. כל מי שנקרא בכור, אפילו אם אינו בכור לא לנחלה ולא לפדיון הבן.

[21]. ממתי אסרו חכמים לאכול מצה בערב פסח?

1. א. משעה עשירית.
2. ב. מעלות השחר.
3. ג. מנץ החמה.

[22]. כמה יין יש לשתות בכל כוס מארבע כוסות?

1. א. מן הדין רוב הכוס, ולכתחלה כל הכוס, וכוס ד' מן הדין כל הכוס.
2. ב. מן הדין רביעית, ולכתחילה כל הכוס, וכוס ד' מן הדין כל הכוס.
3. ג. מן הדין רוב רביעית, ולכתחלה כל הכוס, וכוס ד' מן הדין רביעית, ולכתחילה כל הכוס.

[23]. למה אוכלים כרפס פחות מכזית?

1. א. כדי להתמיה התינוקות.
2. ב. כדי שלא ישבע ממנו ויאכל המצה לתיאבון.
3. ג. כדי לא להתחייב בברכת בורא נפשות.

[24]. איזו פעולה היא בשביל להתמיה התינוקות?

1. א. הבאת הקערה לפני אכילת כרפס.
2. ב. מזיגת כוס שני מיד אחרי כוס ראשון.
3. ג טיבול המרור בחרוסת.

[25]. האם שאלת "מה נשתנה" מעכבת במצות ההגדה?

1. א. כן, שהרי נאמר "והיה כי ישאלך בנך".
2. ב. אם יש לו בן מעכבת, אם אין לו אינה מעכבת.
3. ג. לא, שהרי נאמר "והגדת לבנך".

[26]. על איזה כוס מהד' כוסות מברכים בגלל היסח הדעת?

1. א. על כוס שניה, בגלל ההפסק של אמירת ההגדה.
2. ב. על כוס שלישית, בגלל ההפסק של ברכת המזון.
3. ג. על כוס רביעית, בגלל האיסור לשתות בין כוס שלישי לרביעי. 

[27]. במחלוקת שבין הדעה הראשונה לשניה, אם השלימה היא "המוציא" והפרוסה היא "על אכילת מצה", או להיפך, באיזה פרט אין אנו חוששים לדעה השניה?

1. א. שאין בוצעים כזית מהשלימה.
2. ב. שאין מסבים באכילת כזית מהשלימה.
3. ג. שאין בוצעים כזית מהפרוסה תחילה.

[28]. לדעת הלל, איזו מצוה מקיימים באכילת כורך בזמן הזה?

1. א. אכילת מצה מהתורה ומרור מדרבנן.
2. ב. אכילת מצה ומרור מדרבנן.
3. ג. אכילת מרור מדרבנן.

[29]. לפי המנהג שאין אוכלים בשר צלוי בליל פסח, האם מותר לאכול צלי-קידר?

1. א. שניהם אסורים, משום מראית העין.
2. ב. בשר אסור משום מראית העין, ועוף מותר כי אין הפסח בא מהעוף.
3. ג. שניהם מותרים, כי הפסח שנצלה בקדרה פסול.

[30]. מדוע "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"?

1. א. כדי שלא יעבור טעם המצה מפיו.
2. ב. כדי שלא יעבור טעם הפסח מפיו.
3. ג. כדי שהפסח יהיה גמר כל השביעה.

[31]. האם מותר לאכול האפיקומן בבית אחר?

1. א. מותר רק אם התחיל לאכול האפיקומן בבית זה על דעת לאכלו בבית אחר.
2. ב. מותר רק אם עדיין לא התחיל לאכול בבית זה.
3. ג. אסור בכל מקרה.

[32]. מדוע מצוה מן המובחר שיהיו ג' אנשים בני מצוה בסדר?

1. א. שיוכלו לומר הודו שבהלל בזימון ג' אנשים.
2. ב. שיוכלו לזמן בברכת המזון בשלושה.
3. ג. שיוכלו לומר הודו שבהלל הגדול בזימון ג' אנשים.

[33]. מהו הטעם שפותחים הדלת בשפוך חמתך?

1. א. שאליהו ימצא פתח פתוח ויכנס במהרה.
2. ב. שאם יבוא אליהו נוכל לצאת לקראתו במהרה.
3. ג. לזכור שהוא ליל שימורים ואין מתייראין.

[34]. מה קוראים בקריאת שמע שעל המטה בליל פסח?

1. א. רק פרשת שמע, ולא ברכת המפיל.
2. ב. פרשת שמע והמפיל, ולא שאר דברים.
3. ג. ג' פרשיות והמפיל, ולא שאר דברים.

[35]. חולה שאינו יכול לאכול אלא כזית מצה בלבד מה יעשה?

1. א. תחילה יקדש על היין ואח"כ יאכל המצה ואח"כ יאכל תבשילו.
2. ב. תחילה יאכל תבשילו ואח"כ יקדש על היין ואח"כ יאכל המצה.
3. ג. תחילה יקדש על היין ואח"כ יאכל תבשילו ואח"כ יאכל המצה.

[36]. אלו ברכות הנאמרות על הד' כוסות ניתן לאמרן (בשעת הדחק) אפילו בלי כוס?

1. א. קידוש, ברכת המזון, וברכה של גמר ההלל וההגדה.
2. ב. קידוש, ברכת "אשר גאלנו", וברכת המזון.
3. ג. ברכת המזון, "אשר גאלנו", וברכה של גמר ההלל וההגדה.

[37]. כשאדם עושה סדר לאחרים לפני שהוא עושה בביתו, איזו ברכה אינו יכול לברך להם?

1. א. ברכת הגפן של הקידוש, כיון שאינו שותה מהיין.
2. ב. ברכת האדמה של הכרפס, כיון שהיא ברכת הנהנין.
3. ג. ברכת המזון, כיון שלא אכל עמהם.

[38]. הנשבע או הנודר לבטל את המצוה, האם הם חלים?

1. א. שבועה אינה חלה אפילו על מצוה דרבנן, אבל הנדר חל על מצוה דרבנן.
2. ב. שבועה ונדר אינם חלים על המצות אלא כשכולל עם המצוה דבר הרשות.
3. ג. שבועה אינה חלה אלא בכולל או במצוה דרבנן, אבל הנדר חל תמיד.

[39]. באכילת כרפס פחות מכזית, כמה יש ליזהר לאכול?

1. א. הרבה פחות משליש ביצה.
2. ב. מעט פחות משליש ביצה.
3. ג. מעט פחות מחצי ביצה.

[40]. בתפלת יו"ט שחל בשבת, אם חתם בטעות "מקדש השבת" או "מקדש ישראל והזמנים" בלבד, האם צריך לחזור?

1. א. בשתיהן צריך לחזור, כי שינה ממטבע שטבעו חכמים.
2. ב. אם חתם "מקדש השבת" לא צריך לחזור, כי גם יו"ט נקרא שבת. אבל אם חתם "מקדש ישראל והזמנים", צריך לחזור.
3. ג. בשתיהן לא יחזור, כדי שלא להכניס עצמו לספק ברכה לבטלה.

[41]. בעקבות איזו תקנה מוציאים שני ס"ת ביו"ט?

1. א. של משה רבנו ואנשי כנסת הגדולה.
2. ב. של חכמי המשנה והגמרא.
3. ג. של רבנן סבוראי והגאונים.

[42]. מהיכן לומדים שספירת העומר היא בלילה דוקא?

1. א. מזה שכתוב "ממחרת השבת".
2. ב. מזה שכתוב "מהחל חרמש בקמה".
3. ג. מזה שכתוב "תמימות תהיינה".

[43]. השואל את חברו בביה"ש מנין הספירה, והשיב לו בלי לומר "היום", האם יכולים לספור אח"כ בברכה?

1. א. שניהם יכולים לחזור לספור בברכה.
2. ב. אם אמר לו "לעומר", שניהם לא יכולים לספור בברכה.
3. ג. השואל יכול לספור בברכה, אבל לא המשיב.

[44]. למה בחול המועד עולים לס"ת ארבעה גברי (ולא שלשה)?

1. א. מפני שאין העם ממהרים למלאכה.
2. ב. מפני שמקריבים בהם קרבן מוסף.
3. ג. מפני שצריך לקרוא פרשת המוספים.

[45]. ממתי מותר לאכול חמץ במוצאי החג?

1. א. אחרי צאת הכוכבים.
2. ב. אחרי הוספה מחול על הקודש.
3. ג. אחרי שהבדיל בתפילת ערבית.

[46]. מתי מתענים בה"ב?

1. א. רק אחרי סוכות זמן שמחתינו, אבל לא אחרי פסח ושבועות.
2. ב. גם אחרי פסח, אבל לא אחרי שבועות.
3. ג. גם אחרי שבועות.

[47]. מהו טעם הנוהגים לעשות נישואין בליל ל"ג בעומר?

1. א. מפני שלא אומרים תחנון בערב ל"ג בעומר .
2. ב. מפני שאומרים מקצת אבילות של לילה ככל היום.
3. ג. מפני שלפי דעתם האבילות נוהגת רק ל"ב יום.

[48]. כמה ימים אחרי שיצאו ממצרים ניתנה התורה?

1. א. נ"ב ימים.
2. ב. נ"א ימים.
3. ג. נ' ימים.

[49]. האם מותר להקריב עולות ראיה ביו"ט?

1. א. אסור לדברי הכל, כי אין בזה שום צורך אוכל נפש.
2. ב. ביו"ט של חג השבועות אסור, אך ביו"ט של פסח וסוכות מותר.
3. ג. להלכה מותר, אך למעשה רבים נהגו להקריבם אחר יו"ט.

[50]. מתי התחילו ימי "ההגבלה" בזמן מתן תורה?

1. א. ביום שלישי ג' בסיון.
2. ב. ביום רביעי ג' בסיון.
3. ג. ביום חמישי ד' בסיון.

 

שאלות בונוס

א. באיזה סדר כותב אדה"ז את הד' לשונות של גאולה?

1. א. והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי.
2. ב. והוצאתי ולקחתי והצלתי וגאלתי.
3. ג. והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתי.

ב. מהו סדר הקריאה בחוה"מ פסח בקביעות שנה זו?

1. א. תורא קדש בכספא פסל במדברא.
2. ב. תורא פסל קדש בכספא במדברא. 
3. ג. תורא בכספא קדש פסל במדברא.

ג. בכמה הלכות שונה ההלל שאומרים בליל הסדר מההלל שבתפלה?

1. א. 2.
2. ב. 4.
3. ג. 5.

 

---

[1]. הנכון – ג.

[2]. הנכון – ג.

[3]. הנכון – א.

[4]. הנכון – א.

[5]. הנכון – ב.

[6]. הנכון – ב.

[7]. הנכון – א.

[8]. הנכון – ג.

[9]. הנכון – ג.

[10]. הנכון – א.

[11]. הנכון – ג.

[12]. הנכון – ג.

[13]. הנכון – ב.

[14]. הנכון – ב.

[15]. הנכון – ב.

[16]. הנכון – א.

[17]. הנכון – ג.

[18]. הנכון – ג.

[19]. הנכון – ב.

[20]. הנכון – ב.

[21]. הנכון – ב.

[22]. הנכון – ג.

[23]. הנכון – ג.

[24]. הנכון – ב.

[25]. הנכון – ג.

[26]. הנכון – ב.

[27]. הנכון – ג.

[28]. הנכון – ב.

[29]. הנכון – א.

[30]. הנכון – ב.

[31]. הנכון – ב.

[32]. הנכון – א.

[33]. הנכון – ג.

[34]. הנכון – ב.

[35]. הנכון – ג.

[36]. הנכון – ב.

[37]. הנכון – ג.

[38]. הנכון – ג.

[39]. הנכון – א.

[40]. הנכון – ג.

[41]. הנכון – ג.

[42]. הנכון – ג.

[43]. הנכון – א.

[44]. הנכון – ב.

[45]. הנכון – א.

[46]. הנכון – ב.

[47]. הנכון – ג.

[48]. הנכון – א.

[49]. הנכון – ג.

[50]. הנכון – ב.