עם שלושת עורכי המהדורה החדשה של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הרב שלום דובער לוין, הרב אברהם אלאשווילי והרב יצחק וילהלם, על העבודה המרובה שהושקעה במהדורה זאת, במשך שמונה שנים תמימות, על הנסיבות שהביאו לפרויקט חשוב זה, על התגליות במשך העבודה, ועל מעלותיה המיוחדות שבמהדורה זו

 

שאלה: מתי עלה רעיון המהדורה החדשה של השולחן ערוך?

הרב לוין: כבר בשנת תשנ"ג העלתה הנהלת קה"ת את רעיון סידור מהדורה חדשה.

עד אז היו כל ההדפסות של השולחן ערוך במהדורת צילום מההוצאה הקודמת. פעם, בשנת תש"כ, שאלו את הרבי אם כדאי לסדר את השולחן ערוך מחדש, באותיות דפוס חדשות, והרבי השיב בשלילה.

אמנם בשנת תשנ"ג יצאה לאור מהדורה חדשה, על ידי ההוצאה לאור "עוז והדר", באותיות חדשות ובהירות.

אנשי חב"ד המשיכו לקנות את המהדורה של קה"ת, אבל העולם הרבני העדיף את מהדורת עוז והדר החדשה, ופתאום ירד מאד קצב מכירות השולחן ערוך של קה"ת, ולכן החליטה הנהלת קה"ת על סידור השולחן ערוך בסידור חדש בדפוס.

שאלה: אבל הרי אמרת שהרבי הורה שלא לסדר בדפוס מחדש!?

הרב לוין: פעם סיפר המזכיר הרי"ל שי' גרונר, אשר בעת הדפסת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בשנים תש"כ-תשכ"ח, נשאל הרבי אם לסדר את השולחן ערוך מחדש. השיב על כך הרבי: א) אין לי כסף על זה. ב) אינני רוצה לקחת עלי האחריות, כיון שע"י הסידור מחדש יתווספו טעויות דפוס רבות.

מסגנון הדברים האלו נראה לכאורה, כי לפי מצב הדברים עתה, ששני הטעמים אינם קיימים (ובפרט אשר בדפוסים שלנו יש אלפי טעויות דפוס לגבי הדפוס הראשון, אשר רק חלק מהם תוקן בלוח התיקון), החובה לסדר את השולחן ערוך מחדש, מוגה מטעויות הדפוס, באותיות בהירות ומאירות עינים.

ומטעם זה מצאנו ראינו שבעת ההוצאה לאור של "הלכות תלמוד תורה", הורה הרבי לסדרו מחדש, עם מראי מקומות וציונים על הגליון.

ואפשר שגם מטעם זה הורה הרבי בשנת תשמ"ט, לסדר ולהדפיס מחדש את כל ספרי קה"ת, שנדפסו עד אז בדפוס צילום באותיות רש"י.

ועל סמך זה פנו אלי מקה"ת, בשנת תשנ"ג, בהצעה ובקשה להכין לדפוס מהדורה חדשה, בתוספות מראי מקומות על הגליון.

שאלה: ובהוצאת עוז והדר הוסיפו מראי מקומות על הגליון?

הרב לוין: כן, הם הוסיפו מספר מוגבל של ציונים, שאותם העתיקו אות באות מספר מראי מקומות וציונים של קה"ת, היינו של הרבנים מאנגל, אשכנזי יבדלח"ט, ושל הרב ביסטריצקי ע"ה.

בעצם הם כותבים מעבר לשער שהם עשו הכל בעצמם, ואסור להעתיק מהם את הציונים, אבל עיון קל מורה שכל הציונים שהוסיפו הם העתק מהציונים הנ"ל.

מטבע הדברים, בכל חיבור של מראי מקומות וציונים יש לפעמים טעויות דפוס וענין, ואילו בהוצאת עוז והדר נעתקו כל הטעויות על קרבם ועל כרעם, שמוכיח בעליל שכל הציונים אינם אלא העתק מהוצאת קה"ת.

לא זכור לי אף ציון שנוסף במהדורה זו, שלא נעתק מהספר מראי מקומות וציונים של קה"ת.

פעם כתבתי בהערות ובאורים סדרת הערות, של עשרות רבות של דוגמאות, איך שהעתיקו בהוצאת עוז והדר מהוצאת קה"ת, מראי מקומות מוטעים, אות באות.

שאלה: ואז התחלתם לעבוד על המהדורה החדשה?

הרב לוין: לא, בכלל לא, עברו עוד 6 שנים עד שהתחלנו.

כשפנו אלי בבקשה זו מקה"ת, השבתי להם, שאם אנחנו נסדר מחדש את השולחן ערוך, אזי צריך לסדר מחדש גם את הציונים ומראי מקומות, עם הוספת כמה סוגי ציונים בשולי הגליון, וא"כ מדובר בעבודת פרך של 10 שנים ויותר, ואיני מסוגל לקחת זאת על עצמי.

מה גם שיש שלושה רבנים שעסקו בעריכת מראי מקומות וציונים לשו"ע רבנו זה שנים רבות, והעיקרי שבינם הוא הרב מרדכי אשכנזי, רבו של כפר חב"ד, וא"כ מתאים שגם כעת יעסקו רבנים אלו בעריכה זו.

בקיץ תשנ"ד, היתה לי התייעצות מפורטת עם הרב אשכנזי.

שאלתי אותו: האם כדאי להדפיס את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בסדר חדר, ובשוה"ג יבואו הציונים שלו.

והשיב: את הספר מראי מקומות וציונים ערכתי תחת לחץ עבודה לא רגיל, שהרבי לחץ עלי לסיים בהקדם ספר חשוב זה, וכשסיימתי את עריכת הספר, במשך תקופה של פחות משנתיים, הרבי הקדיש לזה שיחה שלמה. ואם רוצים להוציאו לאור מחדש, מוכרחים לעבור עליו שוב.

כעת אני חייב להתבונן בזה, כי איני בטוח עד כמה אוכל לקחת זאת על עצמי, בתקופה כזו שהנני מוטרד כל כך ממלאכת הרבנות והמסועף. תן לי זמן להתבונן ואשיב לך מה הן התוכניות שלי, ונחליט.

כיון שאתה עוסק בעריכת מפתח ענינים לסדרת "צמח צדק", תערוך את המפתח ל"צמח צדק", ועד שתסיים, כבר נדע אם יש לי אפשרות להשתתף בזה, או שתעשה זאת בעצמך, ואעזור לך במה שאוכל.

וכך היה. בארבע השנים הבאות הייתי עסוק בעריכת כמה ספרים, ובעיקר בעריכת המפתח לסדרת "צמח צדק", שנסתיימה עריכתו בקיץ תשנ"ח.

ואז חזרתי לנושא המהדורה החדשה של שולחן ערוך רבנו, בעידודו ובתמיכתו של הרב אשכנזי.

שאלה: אז למעשה מתי התחלתם לעבוד על המהדורה החדשה?

הרב לוין: בחודש טבת תשנ"ט. הייתי אז באמצע הדיונים בנושא, ולפתע קבלתי מכתב בנושא מידידי הרב אברהם שי' אלאשווילי. הנה לפני המכתב שבו כותב:

ברצוני לעניין את כב' בפרוייקט גדול של הדפסת ספרי שולחן ערוך אדה"ז במהדורה חדשה ומהודרת הכוללת בתוכה מקורות וציונים, פענוח וביאור של כל הקונטרס אחרון ובראש ובראשונה תיקון כל טעויות הדפוס שישנם במהדורה הנוכחית.

זה עתה שמעתי מה"ר מנחם וולף שליט"א שגם הוצאת ספרים קה"ת מעונינת להוציא מהדורה חדשה של השו"ע.

אשר על כן הנני מעוניין להציע את שירותי ונסיוני הרב לפרוייקט חשוב זה, ובפרט שודאי ידוע לכב' שבשנים האחרונות מתעסק אני בהוצאת ספרים בתורתו של אדה"ז כגון: קיצור הלכות שבת, שולחן המלך ג' חלקים, הלכות תלמוד תורה במהדורה מנוקדת ומבוארת, ותניא מבואר.

על כך עניתי לו באותו יום:

אם רצונך לשוחח עמי בנידון הזה באופן רעיוני (למעט ניהול משא ומתן ששייך לקה"ת ולא לי), חושב אני להיות בשבת בכפר חב"ד. אם תרצה תוכל לפגוש אותי ביום ששי אחה"צ, או יותר טוב במוצש"ק.

במוצש"ק נפגשנו ושוחחנו בארוכה, והגענו להסכמה שניקח עלינו את הפרויקט הענקי הזה.

כשחזרתי לנ.י. היו לי כמה דיונים והתייעצויות בנושא, והתחלנו להכין תוכנית מפורטת.

בכ"ג שבט כתבתי לו שוב:

מיד עם חזרתי לנ.י. התחלתי להתעסק בנושא השולחן ערוך, לברר אם אני מוכן לקחת עלי את המבצע ומה צריך להעשות בו. וזאת היא מסקנתי לע"ע:

לנסות להכין מהדורה של השולחן ערוך, בצורה שנדפסו הלכות תלמוד תורה, היינו שלמעלה יהיה השולחן ערוך לבדו (בלי המ"מ שעה"ג) ולמטה יהיו הציונים ומראי מקומות.

מראי מקומות אלו שכבר נדפסו בדפוסים הראשונים עה"ג, והם של אדה"ז ושל מהרי"ל וכו', יוכללו גם הם במ"מ וציונים שבשוה"ג, אלא שהם יבואו באות אחרת, להדגשה.

גם הציונים לפסוקים ולצ"צ שעה"ג יוכללו במ"מ וציונים שבשוה"ג.

בנוסף לזה יהיה למטה בשוה"ג עוד מדור של "מפתח", כלומר ציונים על כל סעיף, לספרים שדנו בסעיף הזה. בזה יכנסו ספרי רבותינו ותלמידיהם וכו' וגם הערות בני זמנינו.

 כדי להתחיל מיד במעשה של פועל, הושבתי אברך בספריה, שיתחיל להכין את ה"מפתח" האמור, היינו לעבור על ספרי רבותינו ותלמידיהם, ולהכין כרטסת עם ציונים לכל סעיף היכן דנים בהם.

באשר לעבודת הגהת הטקסט לפי 1) הדפוסים הראשונים, 2) לוח התיקון, 3) לוח ההשוואה לכת"י, 4) השוואה לתיקונים שבהוצאת עוז והדר, עדיין לא התחלתי לעסוק, ואשמח לשמוע את חוות דעתך בזה, ואם אתה רואה את עצמך שותף לעבודה זו, ובאיזה אופן ובאיזה תנאים.

כך גם לא התחלתי לעסוק, בעריכה סופית של המ"מ וציונים, בצורה שאמרתי לעיל, ואשמח לשמוע חוות דעתך גם בזה.

האברך בספריה, שמסרתי לו את עריכת הציונים לספרים הדנים בשו"ע רבנו הזקן, הוא הרב יצחק שי' וילהלם, שעוסק בזה במשך כל השנים האלו, מחורף תשנ"ט ועד היום, עבר על מאות ספרים וליקט מהם ציונים והערות לשוע"ר, ובמקביל עסק בהגהת הטקסט, עפ"י דפוסים הראשונים, לוח התיקון, כתבי-יד ועוד.

כך נוסד הצוות הזה של שלשתינו, שהשקענו עצמנו בעבודה זאת במשך שמונה השנים האחרונות.

הרב אלאשווילי: בהמשך לדברי הרב לוין אודות השתלשלות החיבור במהדורא החדשה, ברצוני להוסיף, שלקח לנו מס' חדשים עד שהחלטנו סופית על אופן העבודה, ויתרה מכך ניתן לומר שרק לאחרי שסיימנו את החלק הראשון הבנו את סוג העבודה ומהותה, ולכן נמצא שיש שוני בין החלק הראשון לבין שאר החלקים בכמה נקודות, ובין השאר שבחלק הראשון לא פוענח הקו"א, כמו כן הציונים לפנים השו"ע והקו"א הם ברצף אחד, משא"כ בשאר החלקים העבודה קיבלה צורה מסודרת וקבועה, וגם נקבע הצוות שיעבוד סופית על השו"ע עד גמירא.

ברצוני גם להוסיף, שבתחילה הרי אני והרב לוין לא הכרנו כלל, וביקשני שאכתוב לו מספר הערות בשוע"ר, וכך עשיתי ושלחתי לו את ההערות והוא גם הגיב אליהן, וכך התחלנו לעבוד יחד.

שאלה: פשוט עברתם על ספר אחר ספר דף אחר דף לראות אם דנים בדברי שוע"ר?

הרב וילהלם: בקשר לעריכת הציונים לספרים הדנים בשו"ע ברצוני לציין, שכבר קדמו בזה כולל צמח צדק בירושלים, שבשנות תשל"ז-מ הוציאו הערות בשו"ע אדה"ז ובו ליקוט מספרים הדנים, עד סי' רטו, וחלק מהלכות שבת. ואמנם כאן המקום להביע תודתנו על שהואילו להעביר אלינו את כרטיסי הרשימות של הספרים

חלק גדול מהרשימה הוא ממה שליקט ה"ר חיים ליברמן במשך השנים מספרים שונים, ובזמנים שהי' נכנס לרבי הי' מעביר לרבי מרשימות אלו, ואח"כ שלחם הרבי לארה"ק להמתעסקים בשו"ע אדמו"ר הזקן.

כשנגשתי לליקוט הספרים, הרשימה הזאת שימשה לי כבסיס, אבל בהמשך העבודה נוספו עשרות ספרים (כפי שאפשר לראות ברשימת הספרים שבסוף הכרכים), שנדפסו בשנים האחרונות והגיעו לידינו, מלבד ספרים ישנים העוסקים בעניני הלכה. הרבה מהם פשוט עברתי מדף לדף, ובעז"ה מצאתי הרבה ביאורים. והרבה פעמים ראיתי בזה עניני השגח"פ  של סיוע מלמעלה להגיע לליקוטים שונים.

כמו כן נעזרתי בתקליטור של בר אילן, לאלו השו"ת המבארים דברי השו"ע בתוך הדיון שלהם.

אבל יש להבהיר אשר לא כל פעם שמוזכר שו"ע אדה"ז זו סיבה להביאו בציונים, אלא אם כן דברי אדה"ז מתבארים שם.

חלק גדול של הציונים לביאורים, נוספו מקובצי תורה אשר תלמידי ישיבות ליובאוויטש נטלו בזה  חלק גדול.  אבל בעיקר יש לציין את קובץ "הערות וביאורים" של "אהלי תורה" בעריכת הרב געליצקי, שבמשך למעלה משני עשורים משמש במה להערות בשטחים שונים, וביניהם ביאורי הרבה הלכות  שבשו"ע אדה"ז.

כשמדברים על עניני השגחה פרטית בעבודה:

באמצע עבודת העריכה התקשר אלינו ה"ר שמריהו ציטרננבוים, עורך קובץ כרם שלמה, שידוע כמומחה גדול לכתבי יד של גדולי ישראל, שיש בשוק הספרים העתיקים כרך של השו"ע מחלק שבת, שהי' בבעלות הרה"ח ר' ישכר בער הורוויץ מו"צ דליובאוויטש בזמן אדמו"ר הצמח צדק, עם מראי מקומות  ותיקונים בכתב ידו.

רכשנו אותו מיד, וזה עזר לנו בעבודתינו.

שאלה: רק שלשתכם? או שהיו עוד אנשים שעבדו אתכם?

הרב לוין: שלשתינו עסקנו בזה במשך כל 8 השנים. היו עוד הרבה מאנ"ש שחשבתי שמסוגלים להשתתף בעבודה. דברתי עם כל אחד מהם בפרטיות.

היו כאלה שדחו אותי מיד, ואמרו לי שאינם מסוגלים לזה.

היו כאלו שביקשו זמן להתבונן, אחרי שהסברתי להם בדיוק מהי העבודה. וכעבור כמה ימים ענו שהתבוננו ואינם רואים עצמם מסוגלים לזה.

היו כאלה שבסוף הסכימו, והתחילו לעבוד, ועבדו שבוע או חודש או כמה חדשים, ובסוף אמרו שזו עבודה מדאי קשה בשבילם, או שמסיבות אחרות אינם מסוגלים לזה.

ובסוף נשארנו שוב רק שלשתינו, שעסקנו בזה במשך 8 שנים תמימות.

שאלה: כמה זמן לקח לכם עריכת כל כרך?

הרב לוין: בדרך כלל לקח לנו בערך שנה לכל כרך, אמנם הכרך הראשון לקח לנו שנתיים.

עדיין לא היה ברור לנו איך ועל ידי מי לעשות עבודה זו. ניסינו כמה אברכים מוכשרים ביותר, אבל לפועל היו קשיים.

גם בצורת העריכה היו שאלות וספקות רבים.

מיד בחודש אייר הדפסנו חוברת דוגמה, שכוללת הלכות ברכות השחר, ובקשנו תגובות המעיינים. קבלנו תגובות רבות, וזה עזר לנו מאד. אבל נשארו עדיין שאלות וספקות רבים.

מיד בשלהי חודש סיון הדפסנו חוברת דוגמה – ב, שכוללת הלכות קריאת שמע. ובסוף הפתח דבר כתבנו:

גם חוברת זו אינה אלא "חוברת דוגמה", להפיצה בישראל – על מנת לקבל הערותיהם של הלומדים ומעיינים, וכן לשמוע חוות דעתם, אם כדאי להדפיס את כל סדרת ה"שולחן ערוך" באופן וצורת עריכה זו.

לפי התגובות שקבלנו, שיפרנו את עבודת העריכה, וכן הוצאנו לאור עוד כמה חוברות דוגמה במשך שנת תש"ס, עד אשר בחודש טבת תשס"א, סיימנו והוצאנו לאור את החלק הראשון של שוע"ר בשלימותו.

הרב וילהלם:  קיבלנו אז ביקורת על זה ששינו מצורת הדף של ההוצאה שהיתה  בהוצאת קה"ת שהיא מהדורת צילום  מדפוסי ווילנא

אבל, ראשית כל מוצאים אנו בכל הוצאות השו"ע מתחיל מהוצאת "בני המחבר" שמעולם לא התחשבו בצורת הדף של הוצאה שלפני זה

ובעיקר שכשהברירה היא צורת הדף או המעלות של ההוצאה החדשה עם כל הציונים וחילוקי הפסקאות שאז לא שייך טכנית לשמור את צורת הדף הישנה, מובן מה העדיפות

דרך אגב: הנני מכיר אברך חשוב הבקי בשו"ע אדה"ז באופן נפלא ואצלו "מצולם" בראש כל סעיף כפי שנדפס לפנים  ואכן כשהוא לומד בשו"ע הוא מחזיק לפניו את שני המהדורות אחת ללימוד פנים השו"ע שבזה משתמש במה שהיה רגיל כל השנים ואחת עבור הציונים וההערות, והלוואי על כולנו בעיה זו...

שאלה: גיליתם דברים חדשים תוך כדי העבודה?

הרב אלאשווילי: אכן כן, אז היינו רק בתחילת הדרך, וכעת כשסיימנו את העבודה על ששת החלקים בשוע"ר, בודאי שכעת אנו יודעים דברים שלא ידענו עליהם אז.

כעת ברור לנו שאדה"ז עשה חיבור על כל או"ח ועל כל יו"ד, ולצערנו מחלק או"ח חסרים לנו סימנים רבים, ומחלק יו"ד הגיעו לידינו רק מקצת הסימנים, ועל כך ניתן לומר באמת "חבל על דאבדין ולא משתכחין".

ההוכחה הכי פשוטה היא, שאדה"ז מציין פעמים רבות לחלקים "כמ"ש ביו"ד סי' זה וזה" עד לסי' האחרונים בהל' אבילות, וכשמעיינים שם ולא מוצאים את הענין המצוין, רואים בבירור שהכוונה למה שהוא עצמו כתב שם.

כמו כן חיבר רבנו ליקוטי הלכות בקיצור בחלק יו"ד וגם באה"ע, (על דרך חיבורו הל' תלמוד תורה והל' רבית, וכן ליקוטי הלכות שבחלק חושן משפט) ולא הגיעו לידינו כלל.

שאלה: מה הסיבה שחיבר רבנו הלכות אלו, לאחר שכבר עשה חיבור על כל או"ח ויו"ד?

הרב אלאשווילי: ניתן רק לשער, שאת ההלכות הנ"ל כתב רבנו עבור אלו שאין להם פנאי ללמוד את כל שוע"ר הלכות בטעמיהן, ועבורם חיבר את ליקוטי ההלכות הנ"ל בקצרה ורק הלכות הנוגעות למעשה, וכפי שרואים בסגנון החיבור בהלכות של חו"מ. דבר זה תואם את המובא בהל' ת"ת לאדה"ז שמחלק בין מי שעתו יפה וזמנו פנוי ללימוד שצריך ללמוד הלכות בטעמיהן, לבין מי שאין לו פנאי ואין דעתו יפה שיש לו ללמוד את ההלכות המעשיות בעיקר.

שאלה: מה תוכלו עוד לספר על חיבור שוע"ר?

הרב אלאשווילי: חיבור שו"ע רבנו, כפי שהגיע לידינו, אינו עשוי מקשה אחת, וישנן שינוים באופן חיבור השו"ע בין חלק אחד למשנהו, למשל רואים בבירור שיש שוני בין חיבור הל' ציצית והל' פסח לבין שאר החלקים, השוני הוא בעיקר בסגנון הכתיבה שהיא ארוכה ומבוארת יותר משאר החלקים, ולפי מה שידוע לנו ששתי הלכות אלו חיבר רבנו בתחילה, כמבואר בהקדמת לשוע"ר מהרבנים בני הגאון המחבר, הדבר מובן כיון שרבנו היה אז בתחילת דרכו בחיבור השו"ע וכתב באופן ארוך יותר, ואח"כ שינה את סגנונו וכתב בקצרה יותר.

שלא לדבר על אופן החיבור בחלק יו"ד, ששם רבנו לא עשה חיבור עצמאי אלא כביאור בדברי שו"ע הב"י. ובחלק יו"ד גופא ישנו חילוק בין חיבורו על הל' שחיטה שכתב בסגנון ארוך וברור, לבין חיבורו בהל' נדה שכתב בסגנון יותר קצר אך גם יותר עמוק.  

בנוסף לכך, בכל חלק התייחס רבנו גם לחלקים אחרים של השו"ע, כך שדברי רבנו עשוים להיות עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. ולפעמים ישנן חזרות רבות בשוע"ר ממקום למקום, מה שמוכיח שתוך כדי חיבור (או אח"כ כשתיקן והוסיף), שינה רבנו מפסק אחד למשנהו, למשל אנו רואים דוגמא כזאת בענין הולדת ריח, שבסי' שכא ס"ז כתב בפשיטות שאסור להוליד ריח בשבת אף כשאינו מתכוין לכך ומציין לסי' תקיא, ואילו כשהגיע לסי' תקיא ס"ז כתב בפשיטות שאין איסור בהולדת ריח כשאינו מתכוין לכך, ומאריך לבאר בטעם הדבר בקו"א שם שהוא מפני שלא אומרים פסיק רישיה בהולדת ריח. וכהנה רבות.

ויש גם את חיבור המהדו"ב שבסוף השו"ע שנכתבו באופן של פלפול עמוק, ולפעמים חזר בו מדבריו בשו"ע, ובכדי להוציא משם את פסקי ההלכה צריך להעמיק הרבה בדבר, וכל זה נעשה במהדורה החדשה, שצויין אצלנו מכאן לכאן, שעל ידי ציונים אלו אפשר להגיע לכל המקומות שרבנו הזקן דן בהלכה זו.

הדוגמה הכי טובה לכך היא הלכות אמירה לנכרי, שיש בה המון פרטים, שמבאר אדמו"ר הזקן בהל' שבת ובהל' יום טוב ובחלק חושן משפט, בפנים השולחן ערוך ובקונטרס אחרון, ובמהדורא בתרא, ובשו"ת שלו, ובמספר פרטים יש חזרות ממה שפסק בשולחן ערוך למה שפסק במהדורא בתרא, עד שאדם ילאה ביותר למצוא בה דבר הלכה ברורה.

עד שבא ידידי הרב לוין, וחיבר ספר מיוחד, הלכות אמירה לנכרי משולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ליקוט והעתק ההלכות מתוך השו"ע שלו, קונטרס אחרון, מהדורא בתרא ושאלות ותשובות, עם ציונים והערות בשולי הגליון.

שאלה: ומה עם פסקי הסידור?

הרב אלאשווילי: אחר חיבור השו"ע רבנו, חיבר רבנו את פסקי הסידור בשנת תקס"ג יחד עם הסידור. פסקי הסידור כוללים בעיקר (בנוסף לפסקי הלכות קצרות ע"פ סדר התפילה), את דיני השכמת הבקר, ציצית, תפילין, סדר נט"י לסעודה, סדר ברה"נ, סדר הכנסת שבת, והלכתא רבתא לשבת. בפסקי הסידור חוזר בו רבנו בהרבה מן ההלכות שבשו"ע, כך שמי שלומד את שוע"ר חייב לדעת את פסקי רבנו בסידורו, כי ההלכה היא כמו שנפסק בסידור שחובר מאוחר יותר.  

אמנם דבר זה כבר ידוע לרבים, אבל מה שלא ידוע הוא, שמעיון בלשונות פסקי הסידור רואים בבירור שאדה"ז השתמש בשו"ע שלו בשעת חיבור הסידור, ולכן אנו רואים שהוא העתיק הרבה לשונות שלו מהשו"ע לפסקי הסידור, את הדברים ניתן לראות בבירור בעיקר בהל' השכמת הבקר ובהל' נט"י לסעודה וסדר ברה"נ, דבר זה מוכיח שהשו"ע שלו בעצם היוה בסיס הלכתי לפסקי הסידור, מלבד במקומות שחזר בו. ומכאן ניתן לראות חשיבות נוספת ללימוד השו"ע גם לאחר חיבור הסידור.

[כאן ברצוני לציין את סדר ברה"נ שיצא לאחרונה כחלק בפ"ע בתוספת ביאורים הערות וציונים, ועם השוואות בין פסקי הסידור והשו"ע].

אז המסקנה העולה מכל זה שלאדם הפשוט לא קל ללמוד כלל את שוע"ר?

הרב אלאשווילי: אכן לא פשוט ללמוד את שוע"ר, בגלל כל הדברים האמורים לעיל, ועוד בגלל סיבות נוספות שלא נימנו כאן, ובשל כך נועדה המהדורה החדשה להקל את הלימוד בשוע"ר עד כמה שניתן, וכדלהלן: הדפוס הוא באותיות מאירות עינים, הסעיפים הארוכים נתחלקו לקטעים, נפתחו ר"ת, כמו כן תוקנו טעויות רבות שהיו בדפוסים הקודמים. הדבר הכי חשוב שבמהדורה זו: צויינו ציונים רבים למקומות אחרים בשוע"ר ולפסקי הסידור, כך שהלומד יוכל לקבל תמונה מלאה ומתוקנת בשעה שהוא לומד סעיף מסוים או הלכה מסויימת בשוע"ר. מי שירצה להעמיק עוד בדברי רבנו, בשבילו עשינו את המקורות שמשם שאב רבנו את דבריו. ומי שרוצה להעמיק עוד יותר, בשבילו צויינו את כל הספרים הדנים ומתפלפלים בדברי רבנו.

הרב וילהלם: מספרים על אחד מגדולי ישראל, שבקטנותו הביאו אותו למלמד ללמוד גמרא, ואמר המלמד לאביו שיתחיל ללמוד אתו מסכת ביצה כי היא מסכת קלה לפי ערך, נענה הילד החכם: תלוי איך מבשלים ביצה לפעמים היא קשה ולפעמים היא רכה.

את שוע"ר אפשר ללמוד בעיון הכי עמוק, אבל אפשר גם ללמוד באופן של לדעת את המעשה אשר יעשון, וכפי שאכן נדפסו כמה חלקים ממנו בניקוד שיוכלו גם קטנים בהבנה ללמוד, וגם נדפסו כמה כרכים עם תרגום לאנגלית.

מה היה החלק הכי קשה בעבודתכם?

הרב אלאשווילי: כל חלק משוע"ר זו עבודה קשה בפני עצמה, אבל החלק הקשה ביותר היה בהל' נדה, בגלל מורכבות החיבור, הקדמה להל' נדה, פנים השו"ע שהוא בעצם ביאור על דברי שו"ע הב"י, הקונטרס אחרון, מהדורא בתרא. ובפרט יש לציין את העמקות הנפלאה שישנן בהלכות אלו ובפרט בסי' קפג וקפז, כאמור בהקדמת השו"ע לבני הגאון המחבר שהל' נדה נכתבו לעת זקנותו בפלפול עמוק "אחר שהוסיף חכמה על חכמתו".

מי שירצה לראות בבירור את העבודה הרבה שהושקעה במהדורה החדשה יוכל לראות זאת בקלות בהל' נדה, לאחר שישוה זאת עם הל' נדה שבמהדורה הקודמת.

דברתם על תיקון טעיות דפוס שבמהדורה זו, תוכלו לציין כמה מהם?  

הרב אלאשווילי: כאמור במהדורה זו תוקנו טעויות דפוס רבות שבחלקם נוגע ממש להלכה למעשה, לדוגמא ראה שוע"ר סי' רעא סכ"ג שבדפוסים כתוב "והעיקר כסברא הראשונה", וצ"ל "כסברא האחרונה". וכן בסי' שח ספ"ג צ"ל "ולשחוק ברה"י", במקום "בר"ה", ועוד.

אבל ברצוני לציין לטעות "יפה" שנפלה בקו"א בסי' רפו קו"א סק"א, ותוקן אצלנו, וז"ל: "ואי חיישינן שיכוין הרבה בכח ב"ד לא ירגיש לקול השמש". ולכאורה קטע זה אין לו הבנה, מה הפירוש "שיכוין הרבה בכח ב"ד". ולאחר עיון נראה לנו שצ"ל "שיכוין הרבה כרחב"ד [=כרבי חנינא בן דוסא]", ואמנם מצינו בירושלמי פ"ה ה"א בסופה שרחב"ד היה מכוין כ"כ עד שלא היה מרגיש אפילו עקיצת עקרב, וא"כ כעת מובן שמדבר כאן באדם המתפלל כ"כ עד שאינו שומע אפילו לקריאת השמש. ויש להביא דוגמאות אין ספור לטעויות שונות ומשונות שנפלו בשוע"ר ותוקנו במהדורא זו.

הרב וילהלם: ישנם תיקונים לאלפים, אבל ברצוני להוסיף דוגמה העולה בדעתי,

בהל' לולב סי' תרמח סעיף ל המדבר אודות צבע ירוק שבאתרוג נדפס בדפוסים הקודמים "ולכך הן ירוקין ככרכום", והדברים קשי ההבנה, ונדחקו בזה בספר מראי מקומות וציונים וביגדיל תורה, ובהוצאתנו נתקן לנכון "ולכך אין ירוקין ככרכום".

ועוד דוגמה, בקו"א להלכות שבת סי' רנז יש בו קטע די גדול שנכפל בטעות בדפוסי ווילנא, וכך צולם בהוצאת קה"ת הקודמת, ולמותר לומר שגם טעות זו נעתקה כמו שהיא במהדורתם.

שאלה: אז כעת הפרויקט כבר גמור?

הרב לוין: יש לנו עוד כמה חדשי עבודה קשים. אנו מקוים לסיים אותו סופית בקיץ הבע"ל.

אני עוסק כעת בעריכת השו"ת עם מראי מקומות וציונים.

הרב אלאשווילי עורך כעת מפתח פסוקים, ש"ס, רמב"ם ושולחן ערוך, לכל השולחן ערוך והקונטרס אחרון.

התועלת של מפתח הש"ס וכו היא עצומה, כי כעת, כל פעם שמישהו לומד איזה סוגיה בתלמוד או הלכה ברמב"ם או שולחן ערוך, יוכל לראות מיד אם יש איזשהו ביאור על זה בשולחן ערוך רבנו הזקן, או בקונטרס אחרון, או במהדורא בתרא, או בשאלות ותשובות של רבנו הזקן.

שאלה: לסיום האם קבלתם תגובות על ההמהדורה החדשה?

הרב אלאשווילי: בהחלט קבלנו תגובות רבות ומגוונות מכל גווני הקשת, מחב"ד ומחוץ לחב"ד, חלק באו מרבנים גדולים, וחלקם מאברכים שיושבים ולומדים, היו כמה שבאו בטענה "איפה הייתם עד עכשיו"?

עכ"פ אין ספק שמהדורא זו גרמה להוספה בלימוד שוע"ר הן בכמות והן באיכות, ולנו ברור שכל ההתעורות בלימוד והתעסקות בשוע"ר שישנו לאחרונה - יש למהדורה החדשה חלק לא מבוטל.  

הרב לוין: הנה לפנינו דוגמאות של מכתבים שמונחים במערכת:

הגאון רבי אפרים פישל הערשקאוויטש שליט"א, דומ"צ צאנז-קלויזנבורג:

באתי בעטי לחזק ידי עושי מצוה ה"ה הרב המו"מ בתורה וביראה טהורה מעוז ומגדול החסיד מוה"ר ש. ד. לוין עם סיעת מרחמוהי תלמידי חכמים אשר טרחו לעשות ציצים ופרחים להאי ספרא רבה וקדישא ה"ה השולחן ערוך הרב מאת רבנו האדמו"ר הזקן הגאון הגדול הקדוש המפורסם אור עולם מאור הגולה אשר האיר עיני ישראל בתורתו הקדושה וחיבר שולחן ערוך הלכה למעשה, ועשו אזנים לתורה בהוצאה חדשה מסודרת בהוספות ציונים ומקורות ומספרים אשר דנו בדברים הקדושים.

הגאון רבי שלמה הכהן גראס שליט"א, דומ"צ דק"ק מחזיקי הדת בעלזא:

גם אני מצטרף לדברי הרה"ג שליט"א לשבח את מעשי ידי האברכים החשובים שליט"א שהאירו עינינו באור תורת הגאון הקדוש בעל התניא זצלל"ה זי"ע, ע"י שהוציאו לאור מחדש את השולחן ערוך שלו בהוצאה חדשה מהודרת הן ביופי הדפוס והן בהגהות ומראה מקומות באופן נפלא מאוד, וע"י כן רבים יזכו לאורו ולהבין את דבריו הנפלאים. וע"כ באנו בשורות אלו להודות להם ולברכם שיזכו לברך על המוגמר להוציא לאור את כל חלקי השו"ע מתוך נחת.

הגאון רבי אליהו הלוי פישר שליט"א, רב וראש כולל חסידי גור נ.י.:

הן ידוע לכל באי שערי אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא עזוזי נוראות דברי שו"ע של הרב, בכללו בסגנון קצר ומיוחד תלי תלים של הלכות חידושים נוספים של דינים היוצאים ועל כולם הסברים נפלאים בבירור השיטות, וכל שרגיל בלימוד שו"ע של הרב נפשו עליו משתוחחת למצא בכל פעם יותר ויותר נפלאות במאור תורתו. לכן יש לנו לשמוח מאד בראותינו מלאכת מחשבת עבודה נפלאה של קבוצת ת"ח מופלגים שכינסו למקום אחד מראי מקום וציונים בהרחבת דברי שו"ע הרב, ישר כחם וחילם לאורייתא, תרבה הדעת וההבנה, ויהיו הדברים שמחים ומאירים.

הגאון רבי יעקב פרלוב שליט"א, האדמו"ר מנאוואמינסק:

אור חדש חוזר ומזהיר בשמי היהדות ובעולם התורה בהופעת ההוצאה החדשה של שו"ע הרב, משובץ בעדי עדיים של מראי מקומות והערות מאליפות להאיר ולהשביע את המעיין בפסקיו ובביאוריו של בעל התניא זי"ע בספר השולחן ערוך שלו.

והנה ידוע מכבר ונראה בעליל לכל לומד בשו"ע הרב שדבריו מכוונים ומדוקדקים לא רק לפסקי הלכות אלא להבהרת והסברת השיטות היוצאות מסוגיות הש"ס עד אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ועל כן נוטל חלקו גם בשורת המפרשים היסודיים אשר כל בית ישראל נשען עליהם.

ונישנית הוצאה זו היו"ל כעת בתוספת דברים הרבה, לציין לדברי הרב את השיטות בדברי שאר הראשונים והפוסקים, להאיר את עיני המעיין ולהוסיף לקח בהבנת השמועה ובהשתלשלות ההלכה.

אשרי חלקה של מערכת "אוצר החסידים" שנטלה על עצמה המשימה החשובה הזאת לבשם את עולם התורה ביין ישן מתובל בתבלין חדשים ומתוקים. ויהי רצון שיתבדרו שמועותיו וחידושיו של הרב מלאדי בכל בי מדרשא דגרסי בהו רבנן ותלמידיהון, וימלאו פני תבל תנובה.

הגאון רבי מנשה קליין שליט"א, בעל מחב"ס משנה הלכות ואבד"ק אונגוואר:

בואו ונחזיק טובה לעוסקים בטוב אין טוב אלא תורה תורת ה' תמימה, יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה טהור גברא קדוש ה' הרב דומה למלאך ה' צבא' הלכה כמותו בכל מקום ה"ה כקש"ת האדמו"ר הזקן בעל הש"ע והנקרא ש"ע הרב, על הש"ע אשר האיר כל העולם כולו בפסק ההלכה מאז יצא לאור עולם עדי יבא ינון והוא ישפוט תבל בצדק, ומאז יצא ש"ע הרב לאור עולם היו משתמשים בעולם התורה באור המאיר לארץ ולדרים עליה.

ועתה קמו הני צנתרתי דדהבא הרב ש. ד. לוין שליט"א עורך הראשי עם עוד חברים למצוה, והשקיעו כל כחותם ונפשם ביגיעה רבה לשפר הבנין ולקיים בו זה אלי ואנוהו, והכתירו אותו בכמה עיטורים, דברים חדשים המבואר בהקדמה, הן בענין ציונים ומראה מקומות שהגדילו לעשות הפלא ופלא, והן בליקוטים שלקטו הרבה דברים חדשים מכתי"ק של המחבר שהי' מונח במקומות מפוזרים, ובפרט באוצרות נשיאי חב"ד מאז ועד היום, והן ליקוטים ממחברי ספרים במשך הזמן שפלפלו בדברי הרב. ועד דבר טוב עשו הכניסו גם פסקי הרב בסידורו בסוף כל חלק במקומו שהוא דבר גדול, והוא בגדר מהדורא תנינא, וכמ"ש בגמ' גיטין כ"ט אמר מר בר רב אשי הא דאבא דקטנותא היא ובזקנותו וכו'. וכמעט לא הניחו דבר מלהעיר ולהאיר עד שיצא הכל מתוקן לסעודה.

והגם שדבר המחבר כמו שהם ברורים הם מ"מ רבוי הציונים, ופעם גירסא אחרת גם דברים חדשים שמצאו וציינו להם, והכל העלו על הכתב בדרך קצרה ומבוארת יפים הם מאד ומאירים כספירים.

אשרי להם שזכו להיות ממזכי הרבים ולהיותם נספחים ונטפלים כנושאי כליו של אדמו"ר הזקן וברור שזכות האדמו"ר הזקן יעמוד להם ולצאצאיהם.

והנני ממליץ על מי שאין לש"ע הרב בביתו ירכוש לעצמו, ומי שיש לו כבר, אפ"ה ישתדל למצא לעצמו הוצאה חדשה שיש בה הרבה הוספות.

הגאון רבי יוסף אברהם הלוי העלער שליט"א, ראש כולל מנחם וחבר בד"צ קראון הייטס:

באתי בזה בהכרת תודה על קבלת החוברת מהסימנים הראשונים משו"ע אדה"ז הל' פסח (בהמשך לשני כרכים הראשונים ח"א וח"ב משו"ע רבינו, שכבר נתפרסמו בתפוצות ישראל, ואין גומרים עליהם את ההלל) שהו"ל (בצירוף מפתח מפורט לפי דפי הגמרא וכו') לתועלת בני הישיבות הלומדים פרק ראשון דמסכת פסחים.

ובודאי יהי' זה לתועלת גדול להלומדים בעיון האמיתי מהתחלת הסוגי' עד אחרוני הפוסקים, ובפרט בשו"ע אדה"ז שלא שייך כלל להבינו על בוריו בלי לימוד המקורות (מהגמ' והראשונים טור ב"י ושו"ע ונו"כ) וכן מתבארים הרבה ענינים בגמ' וראשונים רק ע"י שו"ע רבינו, באופן שנעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן, כידוע לכל בר בי רב.

הגאון רבי יקותיאל פרקש שליט"א, מחב"ס שבת כהלכה ועוד:

אין מילה בפי להודות ולשבח את העבודה הנפלאה שזכיתם לעשות, וכפי שכבר נוכחתי בעיון תדיר בשני חלק שוע"ר הראשונים שכבר יצאו לאור, ואפס קצהו ידעתי, אודות גודל היגיעה העצומה והעבודה המאד מסודרת ועיונית במציאת המראי מקום המתאימים ומתייחסים אכן להלכה הנדונה, שלא יסולא בפז העזר אשר הדבר נותן בעיון והבנת דברי רבנו. וראויה לציון במיוחד, העבודה בקונטרס אחרון ומהדורא בתרא – שבזכות המראי המקומות וההערות, הקצרות בכמות, אך רבות ונפלאות באיכות, מקבלים דברי רבנו אור חדש והדברים נהירים מצהירים וברורים כאור חדש.

אין לשער את גודל הנחת רוח עצומה שזכיתם לגרום לאדמו"ר הזקן, אשר אור תורתו נתפס ונלמד כעת באופן בהיר ומובן ביותר. ובפרט לכ"ק אבינו רוענו הרבי נשיא דורנו, אשר מי כמוהו אשר השריש ונטע בתוכנו את גודל העיון והדקדוק בדברי אדה"ז בשולחנו וכו', כנודע לכל, אשריכם שזכיתם לכך.

שאלה מה תרצו לומר לסיום?

הרב לוין: לפי הידיעות והתגובות שמתקבלים במערכת, נכנס לימוד שלחן ערוך רבנו הזקן לחוגים הכי רחבים, בישיבות וכוללים מכל החוגים.

מתוך לערך 20 אלף עותקים שנדפסו, רובם נמכרו בחוגים שאינם מחב"ד.

רבים הן המכתבים שמתקבלים במערכת, הערות ותיקונים בציונים והערות שהוספנו במהדורה זו, שמתוכם אפשר לראות עד כמה התפשט הלימוד במהדורה חדשה זו.

אולי כדאי לציין את אחד מגדולי ההוראה בארה"ב, מחשובי רבני בורו פארק, הגאון הרב חיים לייב כ"ץ שליט"א.

בכולל שהוא עומד בראשו, לומד הוא עם תלמידיו הלכות פסח, במהדורה חדשה זו של שלחן ערוך אדמו"ר הזקן.

מזמן לזמן מצלצל אלי בטלפון, לדון באיזה פרט שהערנו עליו בציונים שבשולי הגליון, ושולח לי מכתבים ארוכים, עם המון דיוקים בציונים שלנו, לפעמים תומך ולפעמים חולק. ותמיד מלא פיו בשבחים למהדורה חדשה זו.

חלק גדול מהתיקונים לשולחן ערוך אדה"ז הל' פסח, הם מהמכתבים שלו אלי. תיקונים אלו תוקנו בהדפסות החדשות של הל' פסח.

רוב התיקונים שהדפסות החדשות של הל' שבת, הם ממכתבים שקבלתי מחברי כוללים במונסי, בבורו פארק ובארה"ק. בכוללים אלו לומדים הלכות שבת מתוך שולחן ערוך אדמו"ר הזקן במהדורה החדשה.

הרב וילהלם: אני מודה להשי"ת על הזכות הגדולה והנפלאה שנזדמנה לי להיות מסייע למפעל חשוב זה.

הרב אלאשווילי: אנו מקווים ששוע"ר יכנסו לחוגים ולמעגלים היותר רחבים של הלומדים, וגם בתוככי חב"ד פנימה, כמה שיותר אנ"ש ותמימים יקבעו שיעור בלימוד שוע"ר, ובכך נמלא את היעוד שלשמה חיבר רבנו הזקן את השו"ע שלו לימוד הלכות בטעמיהן.