מבחן בהלכות תלמוד תורה
כז אדר א התשעד | מאת: מערכת
פרק א
א. מדוע בימינו אין מלמדים את כל התנ"ך לקטנים כבימיהם?
1. בימיהם התורה שבעל-פה לא היתה כתובה, ולכן למדו חמש שנים מקרא, מה-שאין-כן בימינו.
2. בימיהם הרוב לא דיברו בלשון-הקודש, ולכן הוצרכו ללמוד חמש שנים מקרא.
3. בימיהם התנ"ך היה כתוב בלא נקודות וטעמים, מה שאין כן בימינו.
ב. לאלו חלקים בתורה אין קץ ותכלית?
1. להלכות הנגלות לנו יש קץ, אבל לדרשות הצפונות בתורה אין קץ.
2. בנוסף לכך, גם לעומק טעמי ההלכות והפלפול בטעמיהן אין קץ.
3. בנוסף לכך, גם לחידוש ההלכות אין קץ.
ג. להלן שלושה הבדלים בין חובת האב בשכר הלימוד של בנו, לבין חובתו בשאר הוצאות הלימוד. מה מהן איננו נכון?
1. את שכר הלימוד מוציאים ממנו בכפיה, מה-שאין-כן שאר ההוצאות.
2. את שכר הלימוד אינו יכול לשלם מכספי מעשר, ואילו את שאר ההוצאות של בניו הגדולים יכול הוא לשלם מכספי מעשר.
3. בשכר הלימוד חייב מן התורה, ואילו בשאר ההוצאות רק מדין צדקה.
ד. לפנינו שני מלמדים, האחד מקפיד על הבנה נכונה אך מתרשל מעט בהספק הלימוד, ואילו השני עומד בהספק אך אינו מקפיד כל-כך על הבנה נכונה – את מי משניהם יש להעדיף?
1. אין עדיפות לאחד על זולתו.
2. יש להעדיף מי שמספיק הרבה.
3. יש להעדיף מי שמקפיד על הבנה נכונה.
ה. על איזו אשה נאמר ש"שכרה גדול"?
1. הלומדת תורה לעצמה אף-על-פי שאינה מצווה.
2. הלומדת הלכות הצריכות לה.
3. המסייעת לבנה או לבעלה ללמוד תורה.
פרק ב
ו. מהו הפירוש "ליגמר איניש והדר ליסבר"?
1. ילמד אדם תחילה את כל הלכות התורה, ואחר-כך ילמד טעמיהן.
2. ילמד אדם תחילה בדרך קצרה ההלכות בטעמיהן, ואחר-כך יעמיק ויפלפל בהן.
3. ילמד אדם תחילה ההלכות בטעמיהן, ואחר-כך יורה מהן הלכה למעשה.
ז. מהי כוונת חז"ל באמרם "לא עליך המלאכה לגמור"?
1. אל ימנע האדם מלעסוק בתורה, על אף שאין ביכולתו לגמור ולדעת את כולה, מפני קוצר דעתו וכוח זכרונו או מאפס הפנאי שלו.
2. כנ"ל, ועוד זאת, אל ימנע מללמוד על אף שלעולם לא יוכל להגיע לתכלית לימוד התורה, שאין לה קץ.
3. כנ"ל, ועוד זאת, מי שנוח לו יותר לחזור על הראשונות, אינו חייב בלימוד הלכות חדשות.
4. כנ"ל תשובה 2, ועוד זאת, אל ימעט בחזרתו על לימודו, מפני רצונו להמשיך וללמוד דברים חדשים.
ח. על מי נאמר בקבלה שלעתיד-לבוא יזכירו לו את כל התורה ששכח?
1. השוכח מחמת אונס.
2. עוד זאת, גם למי ששכח מחמת שלא חזר כראוי.
3. רק למי ששכח מחמת מצות הדביקות ביראת ואהבת ה'.
ט. המהרהר בדברי תורה מתי הוא יוצא י"ח מצות "ולמדתם אותם"?
1. כשמעיין להבין דבר מתוך דבר.
2. עוד זאת, כשאינו יכול להוציא בשפתיו.
3. עוד זאת, כששומע מפי המדבר.
י. עם-הארץ הקורא בחומש ואינו מבין, האם מקיים מצות "ולמדתם אותם"?
1. כן.
2. לא.
3. לא, אבל יכול לברך על זה ברכת התורה.
פרק ג
יא. האם מצות ידיעת התורה דוחה את מצות פריה ורביה?
1. לא, מפני שמצות פריה ורביה גדולה מכל המצוות.
2. כן, מפני שתלמוד-תורה כנגד כולן.
3. כן, אך רק אם ביכולתו ללמוד את כל הלכות התורה כולה בטעמיהן, ולזכור אותן.
יב. במה מתבטאת "עזרת ה' וישועתו" למי שעושה "תורתו קבע ומלאכתו עראי"?
1. שיוכל לקיים את מצות ידיעת התורה.
2. שלא ישכח את תלמודו.
3. שהחזרה תועיל לו שלא ישכח.
יג. על מי אמרו חכמים שהוא "מיפר תורה"?
1. על מי שעושה מלאכתו עיקר ותורתו עראי.
2. על מי שקובע עתים לתורה אף שיכול לעסוק בה כל היום.
3. על מי שאינו קובע עתים לתורה.
יד. האם חל החיוב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי על מי שקיים כבר את מצות ידיעת התורה?
1. לא.
2. כן.
3. בשביל לחזור על הראשונות – כן; בשביל להעמיק בלימוד התורה – לא.
טו. האם המתפרנס מצדקה חייב לעסוק בתורה יומם ולילה?
1. כן, אם דעתו יפה ללמוד כל הלכות התורה בטעמיהן.
2. כנ"ל, ואף אם כבר קיים מצות ידיעת התורה.
3. כן, בכל ענין, ואף אם אין דעתו יפה ללמוד הלכות בטעמיהן אלא הלכות פסוקות בלבד.
פרק ד
טז. להלכה, הלומד תורה שלא על מנת לקיים, האם מותר לו לעסוק בתורה?
1. לא, כי עליו נאמר: "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי".
2. כן, כי "המאור שבה מחזירו למוטב".
3. לו עצמו אסור ללמוד, אבל מותר לרב ללמדו.
יז. להלכה, המלמד תורה לרבים (הלכה למעשה), האם עליו להפסיק מלימודו בשביל לקיים מצוה שאי אפשר לעשותה על-ידי אחרים?
1. מותר להפסיק הפסקה קלה, אך לא הפסקה שתגרום לביטול הלימוד.
2. מותר להפסיק בכל אופן, אך אין זו חובה.
3. צריך להפסיק בכל אופן.
יח. באלו מהאופנים דלהלן מותר להתפרנס מהתורה ואין היא "קרדום לחתוך בה"?
1. כאשר על ידי זה הוא יוצא ממצב של מלאכתו קבע ותורתו עראי למצב של "תורתו קבע", וזאת על אף שעי"ז לא יוכל לקיים מצות ידיעת כל התורה. וכמו העוסק במלמדות.
2. כאשר על ידי זה יוכל לקיים מצות "והגית בו יומם ולילה" ממש.
3. כאשר על ידי זה יוכל לקיים במשך זמן קצר יותר את מצות ידיעת כל התורה (כמו המתמנה להורות הלכה, שיש לו הרבה פנאי), אף שגם בלעדי זה עושה תורתו קבע.
יט. מנין לומדים שמצות הדבקות האמיתית בה', ביראה ואהבה, היא גדולה ממצות "והגית בה" וקודמת אליה?
1. מהכתוב "ראשית חכמה יראת ה'".
2. מדברי חז"ל "אם אין יראה אין חכמה".
3. מכך שאף רשב"י וחבריו היו מפסיקין לקריאת-שמע וברכותיה.
שאלה כללית
כ. אלו מן ההלכות להלן השתנו, משום שכל התורה שבעל-פה כתובה בזמן הזה? (א) אין חובה על האב ללמד את בנו את כל התורה. (ב) אין חובה על האב לשכור מלמד לבנו ללמדו את כל התורה. (ג) אין חובה לשנן עד שתהא שגורה בפיו. (ד) אין חובה לחזור מאה פעמים ואחת. (ה) אם שכח אינו עובר על איסור שכחה. (ו) מחייבים את הצבור לקנות את כל ספרי-תורה שבע"פ לבית המדרש.
1. א, ב, ג.
2. א, ג, ו.
3. ב, ד, ו.
.JPG)
