החומר הנלמד:

רצו דיני הבדלה על היין ובו י"ט סעיפים:

א הנהיגו חכמים להריח בבשמים במוצאי שבת מטעם שיתבאר בסי' רצ"ז. וצריך שיברך קודם הריח. והצריכו ג"כ לברך על האור בכל מוצאי שבת מטעם שיתבאר בסי' רצ"ח. וסדרו ברכות אלו על הכוס אחר ברכת היין, קודם ברכת הבדלה. בתחלה על הבשמים, ואח"כ על הנר. ונמצא סדר הבדלה שעל הכוס, ברכת היין וברכת הבשמים וברכת הנר וברכת הבדלה וסימנך יבנ"ה "יין "בשמים "נר "הבדלה:

רצז
א הנהיגו חכמים להריח בבשמים בכל מוצאי שבת כדי להשיב את הנפש שהיא דואבת ליציאת השבת בשביל הנשמה יתירה שהלכה לפיכך מיישבים ומשמחין אותה בריח טוב ...
ז מי שאינו נהנה מריח שאין לו חוש הריח לא יברך על הבשמים כשמבדיל אלא אם כן נתכוין להוציא בני ביתו הקטנים המריחים שהגיעו כבר לחינוך ברכות אבל אינו יכול לברך בשביל גדולים המריחים אף שאינם יודעים לברך בעצמן לפי שברכה זו היא ברכת הנהנין וברכת הנהנין אין מי שאינו נהנה יכול לברך בשביל מי שנהנה מטעם שנתבאר בסי' קס"ז.
ואינו דומה לברכת היין של קידוש שהיא ג"כ ברכת הנהנין ואעפ"כ יכול מי שאינו נהנה לברך לפי שהיין של קידוש אינו תלוי בהנאתו כלל שלא תקנוהו חכמים בשביל הנאת האדם אלא בשביל שצריך לזכרהו על היין אבל הבשמים במוצאי שבת לא הנהיגו חכמים אלא בשביל הנאת האדם להשיב נפשו הדואבת ליציאת השבת והרי ברכתה כשאר ברכת הנהנין:
ח וכן מי שהבדיל כבר לעצמו וחוזר ומבדיל להוציא אחרים שאינם יודעים להבדיל בעצמם לא יברך להם על הריח שיריחו הם אלא צריך גם הוא לחזור ולהריח עמהם כדי שתהא ברכתו בשביל עצמו ולא בשבילם בלבד:
ט אבל (ב) ברכת בורא מאורי האש יכול לברך להם אע"פ שאינו צריך לברך אותה בשביל עצמו לפי שברכת האור לא נתקנה בשביל הנאת האדם אלא לזכר שנברא האור במוצאי שבת כמו שיתבאר בסי' רח"צ לכך אינה דומה לברכת הנהנין.
ויש חולקין על זה ואומרים שאף שלא נתקנה בשביל הנאת האדם מכל מקום הואיל ואינו צריך לחזר אחר האור לברך עליו במוצאי שבת כדרך שצריך לחזר אחר כל המצות שהן חובה כמו שיתבאר בסי' רח"צ לפיכך אין ברכה זו דומה לברכת המצות שמפני שהן חובה יכול לברך אותן מי שיצא כבר ידי חובתו כדי להוציא אחרים שלא יצאו עדיין ידי חובתן כמו שנתבאר בסי' קס"ז וטוב לחוש לדבריהם שלא להכנס בספק ברכה לבטלה:

רחצ 
א צריך לברך בורא מאורי האש בכל מוצאי שבת על אור הנר אם יש לו אבל אם אין לו אור במוצאי שבת אין צריך לחזר אחריו כדרך שצריך לחזר אחר שאר מצות לפי שלא תקנו ברכה זו אלא לזכר שנברא האור במוצאי שבת שנטל אדם הראשון ב' אבנים והקישן זו בזו ויצא מהן אור ואף שאין מברכים על שאר כל הדברים בשעה שנבראו מכל מקום האור כיון שנאסר בשבת והותר במוצאי שבת הרי זה כאלו נברא עתה מחדש ומברכים עליו בשעת בריאתו:
ג מי שאין לו כוס להבדיל צריך לברך על האור מיד שרואה (עיין סי' תקנ"ט) וכן על הבשמים אם יש לו:

הערה
ד) פסחים נד, א. וכ"ה לקמן סי"ד. וראה גם לקמן סי' תרכד וס"ה. ושם: ובירך עליו בורא מאורי האש.