לשיעורים נוספים: לחצו כאן

החומר הנלמד:

רעג - שיהיה הקידוש במקום סעודה ובו י"ב סעיפים:

א אין קידוש אלא במקום סעודה, שאם קידש בבית זה ואכל בבית אחר, בין שהיה דעתו מתחלה לאכול בבית האחר, בין שקידש על דעת לאכול בבית זה ואח"כ נמלך לאכול בבית אחר, לא יצא ידי חובתו בקידוש הראשון, וצריך לחזור ולקדש קודם שיאכל בבית האחר, בין בקידוש של לילה ובין בקידוש של יום, שנאמר וקראת לשבת עונג, ודרשו חכמים במקום עונג סעודת שבת שם תהא קריאת הקידוש. ואין צריך לומר שאם קידש ולא סעד אחריו כלל שלא יצא ידי חובת קידוש:

ה צריך לאכול במקום הקידוש לאלתר אחר הקידוש, אבל אם לא אכל עד לאחר זמן, לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור ולקדש קודם שיאכל. ואין חילוק בין זמן קצר לזמן ארוך.
במה דברים אמורים, כשמתחלה כשקידש לא היה בדעתו לאכול מיד, אבל אם היה בדעתו לאכול מיד, אלא שאירעו אונס שלא אכל עד לאחר זמן, יצא ידי חובתו, ואינו צריך לחזור ולקדש כשאוכל במקום הקידוש. והוא שלא יצא ממקום זה משקידש עד שיאכל, אבל אם יצא בינתיים, צריך לחזור ולקדש.
ואם מתחלה כשקידש היה בדעתו שלא לאכול עד לאחר זמן, ואפילו היה בדעתו ג"כ שלא יאכל בבית זה אלא בבית אחר, ואח"כ נמלך ואכל מיד במקום הקידוש, אינו צריך לחזור ולקדש:

ז הורו הגאונים שזה שאמרו חכמים אין קידוש אלא במקום סעודה, אין צריך שיגמור שם כל סעודתו, אלא אפילו אם אכל כזית, או אפילו כזית מחמשת המינים שמברכים עליהם בורא מיני מזונות, או ששתה רביעית יין מלבד כוס הקידוש, יוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה, ויכול לאכול אח"כ הסעודה במקום אחר, בין מיד בין לאחר זמן, ואינו צריך לברך על הכוס קודם אותה סעודה, בין בלילה בין ביום, שכיון שכבר יצא ידי קידוש במקום סעודה, הרי סעודה זו האחרת דומה לסעודה שלישית של שבת שאין צריך לברך על הכוס לפניה:

ח אבל אם אכל פירות אפילו הרבה, וכן אם שתה שאר משקים אע"פ שהם חמר מדינה, אינו יוצא ידי קידוש במקום סעודה, לפי שהיין סועד הלב, וחמשת המינים נקראים מזון, לכך הם ראוים להקרא עליהם שם סעודה, משא"כ בשאר משקים ופירות:

ט יש אומרים שאפילו שתה רביעית יין מכוס הקידוש יוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה, ולא הצריכו סעודה במקום קידוש אלא כשלא שתה רביעית שלמה אלא רוב רביעית, ויש לסמוך על דבריהם לעת הצורך, כגון בקידוש שבבית הכנסת, או מילה, ואין שם קטן להשקותו מכוס של ברכה, ישתה גדול רביעית שלמה ויתכוין לצאת ידי חובתו, כמו שנתבאר בסימן רס"ט (ומכל מקום, אם אפשר, טוב שישתה עוד רביעית שלמה מלבד רוב רביעית שיוצא בו ידי חובת קידוש, כדי לצאת לדברי הכל):

תעג
כה ונהגו להביא כל דברים אלו לפני בעל הבית מיד אחר קידוש קודם אכילת הירקות (כדי שיהיה הקידוש סמוך להתחלת הסעודה דהיינו הבאת המצה והמרור עיין סי' רע"א (ולאחר שאכלו מהירקות יכול לסלק מעל השולחן את מה שנשתייר מהירקות והחומץ או מי המלח:

רסט
ג ... ואם אין קטן בבית הכנסת יטעום המקדש עצמו או אדם אחר וישתה כשיעור שחייבים לברך אחריו ברכה אחרונה דהיינו רביעית שיש אומרים שיוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה כמו שיתבאר בסי' רע"ג ...