סימן תרמז

תרמז דִּינֵי עֲרָבָה וּבוֹ ו' סְעִיפִים:

א "עַרְבֵי נַחַל" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, הוּא מִין יָדוּעַ הַנִּקְרָא כֵּן[א], וְזֶה סִימָנוֹ: קָנֶה שֶׁלּוֹ הוּא אָדֹם[ב], וַאֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ יָרֹק – אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ[ג], לְפִי שֶׁסּוֹפוֹ לִהְיוֹת אָדֹם כְּשֶׁתַּגִּיעַ עָלָיו הַחַמָּה[ד], וְעָלֶה שֶׁלּוֹ אֵינוֹ עָגֹל אֶלָּא הוּא מָשׁוּךְ כְּנַחַל, וּפִיו שֶׁל הֶעָלֶה[ה] דְּהַיְנוּ חֻדּוֹ הוּא חָלוּק וְאֵינוֹ עָשׂוּי פְּגִימוֹת פְּגִימוֹת[ו]. וְרֹב מִין זֶה הוּא גָּדֵל עַל נַחֲלֵי מַיִם, וּלְכָךְ נִקְרָא מִין זֶה "עַרְבֵי נַחַל", וַאֲפִלּוּ מִעוּטוֹ הַגָּדֵל בַּמִּדְבָּר וּבֶהָרִים – גַּם כֵּן הוּא כָּשֵׁר[ז] לְמִצְוַת עֲרָבָה שֶׁבַּלּוּלָב, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל סִימָנִים הַלָּלוּ[ח]:

ב וְיֵשׁ מִין עֲרָבָה שֶׁקָּנֶה שֶׁלּוֹ הוּא אָדֹם וְעָלֶה שֶׁלּוֹ מָשׁוּךְ כְּנַחַל[ט], אֶלָּא שֶׁפִּי הֶעָלֶה אֵינוֹ חָלָק וְגַם אֵינוֹ דּוֹמֶה לְמַסּוֹר (פֵּרוּשׁ מְגֵרָה[י] שֶׁפְּגִימוֹתֶיהָ גְּדוֹלוֹת קְצָת[יא]), אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ תְּלָמִים קְטַנִּים עַד מְאֹד כְּמוֹ פִּי מַגָּל קָטָן – וְגַם זֶה כָּשֵׁר[יב]:

ג אֲבָל יֵשׁ מִין אֶחָד דּוֹמֶה לָעֲרָבָה, אֲבָל קָנֶה שֶׁלּוֹ אֵינוֹ אָדֹם וְעָלֶה שֶׁלּוֹ עָגֹל וּפִי הֶעָלֶה הוּא דּוֹמֶה לְמַסּוֹר, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא "צַפְצָפָה", וְהִיא פְּסוּלָה[יג] אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרמ"ט[יד]. וְכָל דְּבָרִים אֵלּוּ הֵן הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי[טו]:

ד עֲרָבָה שֶׁנִּקְטַם רֹאשָׁהּ[טז], דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁ הָעֵץ עַצְמוֹ שֶׁהֶעָלִין גְּדֵלִין בּוֹ[יז] – פְּסוּלָה, לְפִי שֶׁאֵין זֶה הִדּוּר[יח]. וּלְכָךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁהַבַּדִּין שֶׁל עֲרָבָה אֲרֻכִּין יוֹתֵר מִדַּאי וְרוֹצֶה לְקַצְּצָן שֶׁלֹּא יְקַצְּצֵן בְּרֹאשָׁם, אֶלָּא לְמַטָּה בְּמָקוֹם שֶׁהֵן מִתְחַבְּרִים לְהֶעָנָף:

ה נָשְׁרוּ[יט] רֹב עָלֶיהָ – פְּסוּלָה. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בְּדָבָר זֶה, שֶׁלִּפְעָמִים נוֹשְׁרִים עַל יְדֵי תְּחִיבָתָן לְתוֹךְ הַלּוּלָב, וְגַם עַל יְדֵי נִעְנוּעַ[כ]. אֲבָל אִם לֹא נֶעֶקְרָה רַק מִקְצָת עָלֶיהָ – כְּשֵׁרָה[כא]. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה אֵין לִקַּח אוֹתָהּ אִם אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לִמְצֹא אַחֶרֶת שְׁלֵמָה שֶׁלֹּא נָשְׁרוּ מֵעָלֶיהָ כְּלוּם, שֶׁהַשְּׁלֵמָה הִיא מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר[כב]:

ו יָבְשׁוּ[כג] רֹב עָלֶיהָ[כד] – פְּסוּלָה, שֶׁאֵין זֶה הִדּוּר[כה]. וְכַמָּה שִׁעוּר הַיְבֵשׁוּת? מִשֶּׁהִלְבִּינוּ פְּנֵיהֶם[כו], אֲבָל אִם לֹא הִגִּיעוּ הֶעָלִין לְשִׁעוּר הַיְבֵשׁוּת אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר כָּמְשָׁה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה[כז].

אִם נִדַּלְדְּלוּ רֹב הֶעָלִין[כח] וְנִתְּקוּ מִמְּקוֹם חִבּוּרָם בַּקָּנֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָשְׁרוּ לְפִי שֶׁעֲדַיִן הֵם מְחֻבָּרִים קְצָת[כט], וְכֵן אִם נִסְדְּקוּ רֹב הֶעָלִין וְנֶחְלְקוּ לִשְׁנַיִם בְּרֹב אֹרֶךְ הֶעָלֶה[ל] – הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נָשְׁרוּ רֹב עָלֶיהָ וּפְסוּלָה[לא]:

 

 [יא] מאירי שם ד"ה הצפצפה. רבנו מנוח על הרמב"ם פ"ז ה"ד. ב"י ד"ה וערבי.

[יד]  סכ"ג (אפי' בלא ברכה), וש"נ.

[טז]  משנה לג, ב. מגיד משנה פ"ח ה"ו בדעת הרי"ף שם. רא"ש פ"ג סי"ג. טור ודעה הא' בשו"ע ס"ב. ב"ח ד"ה ומ"ש או שנקטם (דהכי נקטינן). וראה לעיל סי' תרמו סי"א (הטעם לחלק בזה בין ערבה להדס).

[יז]  ראב"ד בתמים דעים סי' רלא. רא"ש שם ס"ב בשמו. מ"א ס"ק ב. וראה עד"ז לעיל סי' תרמו סי"א.

[יט]  משנה שם (נפרצו), לפי' הרא"ש שם סי"ג. טור ושו"ע שם. וראה לקמן סי' תרמט סכ"ג (במוסגר), שטעם הפסול משום שאין שמו עליו.

[כד]  משמעות הטור והשו"ע שם.

[כו]  ראב"ד בתמים דעים סי' רלב. הובא ברא"ש רפ"ג. וראה לעיל סי' תרמה סט"ז וש"נ.

[כז]  משנה שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תרמו ס"ח (בהדס). לקמן סי' תרמח ס"א (באתרוג).

[כח]  משנה שם (נפרצו), לפי' המגיד משנה פ"ח ה"ו, לדעת הרי"ף (טו, א) והרמב"ם פ"ח ה"ג (לענין לולב, וכדלעיל סי' תרמה ס"ו). רבנו מנוח שם. מ"א ס"ק ב.

[כט]  ראה ריטב"א כט, ב ד"ה נפרצו, ור"ן (יד, רע"ב), בדעת הרי"ף (הנ"ל). וראה לעיל סי' תרמה ס"ו, לענין לולב.

[ל]  מגיד משנה שם, לדעת הראב"ד בהשגות פ"ח ה"ג (לענין לולב). ריטב"א ור"ן שם. מ"א שם.

 [לא] ראה לעיל סי' תרמה ס"ט (לענין לולב, שנחלקו פסול מטעם הדר). לקמן סי' תרמט סכ"ג (במוסגר, שנשרו פסול מטעם שאין שמן עליהם).