סימן תקפז

תקפז דִּין הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הַבּוֹר וּבוֹ ה' סְעִיפִים:

א שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּלֹא עִרְבּוּב קוֹל אַחֵר כְּלָל, אֲבָל אִם שָׁמַע הַקּוֹל בְּעִרְבּוּבְיָא – לֹא יָצָא[א]. לְפִיכָךְ, הָעוֹמֵד בְּתוֹךְ חָבִית גְּדוֹלָה, אוֹ בְּבוֹר[ב], אוֹ בְּדוּת[ג] דְּהַיְנוּ בִּנְיָן שֶׁרֻבּוֹ תַּחַת הַקַּרְקַע[ד] (אֲבָל אִם רֻבּוֹ לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְצָתוֹ בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע – דִּינוֹ כְּבַיִת[ה]), וְכֵן הָעוֹמֵד בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה[ו] וְתוֹקֵעַ וְשָׁמְעוּ אֲחֵרִים מִבַּחוּץ, אִם בָּרוּר לָהֶם שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל שׁוֹפָר – יָצְאוּ, וְאִם לָאו – לֹא יָצְאוּ[ז], לְפִי שֶׁהַקּוֹל מִתְבַּלְבֵּל בְּהֶבֶל הַבּוֹר וְהַדּוּת קֹדֶם שֶׁיָּצָא לַחוּץ וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ אֶלָּא קוֹל הֲבָרָה[ח]. וְטוֹב לְהַחְמִיר שֶׁאַף שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁקּוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע – לֹא יִסְמֹךְ עַל בְּקִיאוּתוֹ, וְיַחֲזֹר וְיִשְׁמַע שֵׁנִית הַתְּקִיעוֹת שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹקֵעַ בַּבּוֹר, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ שֵׁנִית, אֶלָּא אִם כֵּן בָּרוּר לוֹ שֶׁשָּׁמַע קוֹל הֲבָרָה[ט], דִּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל:

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאוֹתָם הָעוֹמְדִים חוּץ לַבּוֹר, אֲבָל הַתּוֹקֵעַ עַצְמוֹ וְכֵן אוֹתָם הָעו‍ֹמְדִים עִמּוֹ בַּבּוֹר – יָצְאוּ[י], שֶׁבְּוַדַּאי קוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ[יא].

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּבוֹר וְדוּת וּמְעָרָה, אֲבָל בְּחָבִית גְּדוֹלָה שֶׁהֲבָרָתָהּ גְּדוֹלָה, אַף הַתּוֹקֵעַ וְהָעוֹמְדִים עִמּוֹ בְּתוֹכָהּ אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה, לְפִיכָךְ אִם בָּרוּר לָהֶם שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל שׁוֹפָר – יָצְאוּ, וְאִם לָאו – לֹא יָצְאוּ[יב]:

ג אִם הִתְחִיל לִתְקֹעַ בַּבּוֹר וְעָלָה חוּץ לַבּוֹר וְגָמַר אֶת הַתְּקִיעָה שֶׁהִתְחִיל בַּבּוֹר – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ[יג], שֶׁכָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע בֵּין כְּשֶׁהָיָה בִּפְנִים בֵּין כְּשֶׁהָיָה בַּחוּץ הָיָה בְּוַדַּאי קוֹל שׁוֹפָר[יד]. וְאִם כְּשֶׁעָלָה מֵהַבּוֹר הוֹצִיא אָזְנָיו חוּץ לַבּוֹר קֹדֶם שֶׁהוֹצִיא הַשּׁוֹפָר לַחוּץ – לֹא יָצָא[טו], אֶלָּא אִם כֵּן בָּרוּר לוֹ שֶׁבָּרֶגַע הַהִיא שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר. וּלְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם שֶׁיּוֹצִיא הָאָזְנַיִם וְהַשּׁוֹפָר כְּאֶחָד, לָכֵן טוֹב שֶׁיּוֹצִיא הַשּׁוֹפָר תְּחִלָּה קֹדֶם לָאָזְנַיִם[טז], דְּאָז בְּוַדַּאי יִשְׁמַע קוֹל שׁוֹפָר, כֵּיוָן שֶׁהַשּׁוֹפָר הוּא בַּחוּץ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם קוֹל הֲבָרָה.

וְאוֹתָם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עִמּוֹ בַּבּוֹר בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִיל לִתְקֹעַ שָׁם[יז], אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצְאוּ עִמּוֹ מֵהַבּוֹר, אַף עַל פִּי כֵן הֵם יוֹצְאִים בַּתְּקִיעוֹת, דִּכְשֶׁאָדָם בַּבּוֹר וְהַשּׁוֹפָר חוּץ לַבּוֹר בְּוַדַּאי שׁוֹמֵעַ קוֹל הַשּׁו‍ֹפָר וְלֹא קוֹל הֲבָרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר[יח]:

ד הַשּׁוֹמֵעַ מִקְצָת תְּקִיעַת קוֹל שׁוֹפָר וּמִקְצָת קוֹל הֲבָרָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה עוֹמֵד חוּץ לַבּוֹר וְהַתּוֹקֵעַ הִתְחִיל לִתְקֹעַ בַּבּוֹר וּבְאֶמְצַע הַתְּקִיעָה יָצָא חוּץ לַבּוֹר וּגְמָרָהּ שָׁם[יט], וְכֵן הַשּׁוֹמֵעַ מִקְצָת תְּקִיעָה שֶׁלֹּא בְּחִיּוּב[כ] דְּהַיְנוּ קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ אַחַר אוֹר הַיּוֹם[כא], וְכֵן הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בִּתְקִיעוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה לְהוֹצִיא שׁוּם אָדָם בִּתְקִיעָתוֹ וּבְאֶמְצַע הַתְּקִיעָה אָמַר לוֹ כַּוֵּן לְהוֹצִיאֵנִי וְתָקַע[כב] וּמָשַׁךְ בָּהּ שִׁעוּר תְּקִיעָה, כָּל אֵלּוּ כֵּיוָן שֶׁמִּקְצָת הַתְּקִיעָה הוּא שֶׁלֹּא כְּתִקְנָהּ אַף עַל פִּי שֶׁבְּמִקְצָתָהּ שֶׁהִיא כְּתִקְנָהּ יֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר תְּקִיעָה[כג] שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"צ[כד] – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, לְפִי שֶׁכָּל תְּקִיעָה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא בְּכַשְׁרוּת מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ אֲפִלּוּ הִיא אֲרֻכָּה הַרְבֵּה:

ה הַתּוֹקֵעַ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיֵשׁ עוֹמְדִים בַּחוּץ רָחוֹק קְצָת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אִם אֵין בָּרוּר לָהֶם שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל שׁוֹפָר – צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ הַתְּקִיעוֹת שֵׁנִית, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה, אֲבָל אִם נִרְאֶה לָהֶם בָּרוּר שֶׁקּוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ – אֵינָם צְרִיכִים לְהַחְמִיר עַל עַצְמָן וְלִשְׁמֹעַ שֵׁנִית[כה]:

 


[יז] גמרא כז, סע"ב (כשכל התקיעה בפנים). רמ"א ס"ב (כשתחלת התקיעה בפנים). ב"י ד"ה ומ"ש אבל הוא (כשכל התקיעה בפנים). מ"א ס"ק ד (כשתחלת התקיעה בפנים). עיין מ"א סק"ג ודו"ק.

[יח] שטוב שיוציא השופר תחלה קודם לאזניים.

[כא] רבה שם (קודם שיעלה עמוד השחר. וראה לקמן סי' תקפח ס"א). טור ושו"ע רס"י תקפח. ט"ז כאן ס"ק ב.

[כג] טור בשם בעל העיטור הל' שופר (צט, א). רא"ש פ"ג סי' ח (מדסתם נראה דהיינו אפילו במשך שיעור תקיעה). רבנו ירוחם שם (שכן עיקר). דעה הא' בשו"ע שם. מ"א ס"ק ה (שכן עיקר). לבוש ס"ג. וראה גם לקמן סי' תקצב ס"ח.