מנהגי חג השבועות

החומר הנלמד:

 

תצד סֵדֶר תְּפִלַּת חַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבוֹ כ' סְעִיפִים

יג נוֹהֲגִין לִקְרוֹת מְגִלַּת רוּת בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָה, כְּדֵי לִלְמֹד שֶׁלֹּא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וְעֹנִי כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְרוּת כְּשֶׁנִּתְגַּיְּרָה. וְאֵין מְבָרְכִין כְּלוּם עַל קְרִיאַת מְגִלָּה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ת"צ.

טז נוֹהֲגִין בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב בְּיוֹם א' שֶׁל שָׁבוּעוֹת, וּמִנְהַג אֲבוֹתֵינוּ תּוֹרָה הִיא, כִּי הַרְבֵּה טְעָמִים נֶאֶמְרוּ עָלָיו.

וּלְפִי שֶׁמִּצְוָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל יוֹם טוֹב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקכ"ט, לְפִיכָךְ צְרִיכִין לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, וְיַעֲשׂוּ כַּכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן פ"ח ופ"ט.

וְהַנּוֹהֲגִים לֶאֱפוֹת לֶחֶם נִלּוֹשׁ בְּחָלָב אוֹ בְּחֶמְאָה – יִזָּהֲרוּ כְּשֶׁמַּסִּיקִין הַתַּנּוּר קֹדֶם הָאֲפִיָּה שֶׁיַּסִּיקוּהוּ יָפֶה בְּעִנְיַן שֶׁיִּהְיוּ נִצּוֹצוֹת נִתָּזִין מִמֶּנּוּ, כְּדֵי לְהַפְלִיט מִמֶּנּוּ אֶת רֹטֶב שֶׁל בָּשָׂר שֶׁנִּשְׁפַּךְ עָלָיו לִפְעָמִים וְנִבְלַע בְּתוֹכוֹ (וְשֶׁיִּהְיוּ הַגֶּחָלִים מְהַלְּכִים עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ, עַיֵּן סִימָן תס"א).

יח אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית חֲלוֹם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, לְפִי שֶׁהוּא יוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׂמֹחַ בּוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁנֹּחַ וּמְקֻבָּל לְיִשְׂרָאֵל יוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ הַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ אֵינוֹ דּוֹמֶה לִשְׁאָר יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת שֶׁמֻּתָּר לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם תַּעֲנִית חֲלוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רפ"ח.