סימן תרב

תרב סֵדֶר עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וּבוֹ ה' סְעִיפִים:

א מִתְעַנִּין לְמָחֳרַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהוּא תַּעֲנִית צִבּוּר[א] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקמ"ט[ב], וְכָל הִלְכוֹתָיו נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"נ[ג] עַיֵּן שָׁם:

ב וְכָל הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַרְבִּים בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים[ד]. וְנוֹהֲגִים לוֹמַר "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כו'" עֶרֶב וּבֹקֶר[ה], מִלְּבַד בְּשַׁבָּת[ו], וְכֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר מִנְחָה אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ[ז], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (תקצ"ב) [תקפ"ד[ח]]:

ג וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם[ט] חוּץ מִשַּׁבָּת[י] ג' פְּעָמִים וִדּוּי קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, מִלְּבַד בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת[יא]:

ד אִם אֵרַע מִילָה בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן[יב] וְלֹא "וְהוּא רַחוּם כו'"[יג], אֲבָל אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ"[יד] (וְ"אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם"[טו] וְ"לַמְנַצֵּחַ"[טז]):

ה אֵין נוֹתְנִים חֵרֶם בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים[יז], שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר כֹּחוֹת הַדִּין בַּזְּמַן הַהוּא[יח]. וְכֵן אֵין מַשְׁבִּיעִין אָדָם בְּבֵית דִּין בַּיָּמִים הָאֵלּוּ[יט], שֶׁלֹּא לְהָבִיא עֹנֶשׁ שְׁבוּעָה לָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם[כ]. אֲבָל לַעֲשׂוֹת דִּין בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – בְּוַדַּאי מִצְוָה רַבָּה יֵשׁ לָדוּן וּלְהוֹצִיא הַגְּזֵלָה מִתַּחַת יָדוֹ[כא], שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה – אֵין דִּין לְמַעְלָה[כב]. וְאִם יֵשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶם – יַנִּיחוּהוּ עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים[כג]:

 

 

[ב] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א (צום גדליה).

[ג] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם סעי' א-ב.

[ד] טור ושו"ע. וראה גם רמב"ם הל' תשובה פ"ג סוף ה"ד. ומנהג חב"ד שלא לומר סליחות בעשי"ת מלבד בצום גדליה (ספר המנהגים – חב"ד ע' 58).

[ח] סעיף ה (ר"ה) וש"נ.

[ט] ב"י בשם הרוקח סי' רו. רמ"א. ובסידור לא הובא.

[י] ראה טור. לעיל סי' רפח ס"ח. שער הכולל פל"ו אות ב ואות ו.

[יד] דרכי משה ס"ק א בשם הגהות מנהגים ישנים (שינויי נוסחאות שם ציון 30). רמ"א. וראה שיחות קדש ו' תשרי תשל"ה (שלא לומר גם אבינו מלכנו). אוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' קסו אות ל.

[טו] וכ"ה בסידור (בסיום תפלת שחרית) לפני אל ארך אפים (שאין אומרים בר"ח וחנוכה ופורים קטן וגדול ב' ימים וערב פסח וט' באב) וש"נ. אבל ראה שיחות קדש שם. אוצר מנהגי חב"ד שם. מנהגי מלך ע' 30.

[טז] מנהגים (טירנא) שם. דרכי משה שם. וראה גם לעיל סי' תכט סי"ב. אבל ראה בסידור שם (לפני למנצח): מנהג ספרד שבכל יום שאין אומרים בו תחנון ונפילת אפים אין אומרים למנצח יענך ולא תפלה לדוד.

[יז] מהרי"ל הל' עשי"ת (ע' דש). רמ"א. וראה גם לעיל סי' תכט סי"ד.