סימן תקצו

תקצו וּבוֹ ב' סְעִיפִים:

א יֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה מְרִיעִין תְּרוּעָה גְּדוֹלָה בְּלֹא תְּקִיעָה[א], כְּדֵי לְעַרְבֵּב אֶת הַשָּׂטָן[ב], שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג אַחַר הַתְּפִלָּה שֶׁהוֹלְכִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים לוֹמַר שֶׁאֵינָם יְרֵאִים מֵאֵימַת יוֹם הַדִּין[ג]. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לַחֲזֹר וְלִתְקֹעַ שְׁלֹשִׁים קוֹלוֹת[ד], לְפִי שֶׁחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִקְצָת הַצִּבּוּר לֹא שָׁמְעוּ כָּל הַתְּקִיעוֹת כָּרָאוּי וְכַהֹגֶן וְיֵצְאוּ בִּשְׁמִיעַת תְּקִיעוֹת אֵלּוּ[ה]. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִתְקֹעַ מֵאָה קוֹלוֹת[ו], דְּהַיְנוּ שֶׁתּוֹקְעִין אַחַר הַתְּפִלָּה לְהַשְׁלִים מֵאָה קוֹלוֹת עִם הַתְּקִיעוֹת שֶׁל מְיֻשָּׁב וְשֶׁל מְעֻמָּד[ז]:

ב אֲבָל לְאַחַר שֶׁכְּבָר גָּמְרוּ כָּל מִנְיַן תְּקִיעוֹת אֵלּוּ – אֵין לִתְקֹעַ עוֹד בְּחִנָּם[ח], שֶׁהֲרֵי הַתְּקִיעָה הִיא אֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים[ט], וְלֹא הִתִּירוּהוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ כְּגוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַנָּשִׁים לִתְקֹעַ לָהֶן[י], וְכֵן הַנּוֹהֲגִין לִתְקֹעַ אַחַר הַתְּפִלָּה כֵּיוָן שֶׁהֵן צְרִיכִין לִתְקִיעָה זוֹ מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם[יא] הִתִּירוּ לָהֶם חֲכָמִים, לְפִי שֶׁאֵין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר שְׁבוּת גָּמוּר אֶלָּא עוּבְדִּין דְּחֹל[יב], אֲבָל לִתְקֹעַ בְּחִנָּם הוּא זִלְזוּל יוֹם טוֹב.

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּתְקַע בְּיוֹם שֵׁנִי – אָסוּר לוֹ לְהִתְלַמֵּד בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִין וּבְקִיאִין בִּקְבִיעַת הַחֹדֶשׁ, וְאָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהָרִאשׁוֹן קֹדֶשׁ וְהַשֵּׁנִי חֹל, וְנִמְצָא תּוֹקֵעַ תְּקִיעוֹת שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לוֹ בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא בְּחֹל[יג].

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין לְהוֹצִיא אֶת הַשּׁוֹפָר לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִתְקֹעַ תְּקִיעָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי הוּא מוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב[יד].

אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לְקָטָן שֶׁיִּתְקַע כְּדֵי שֶׁיִּתְלַמֵּד, בֵּין שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ בֵּין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ[טו], וּמֻתָּר לוֹ לִתְקֹעַ כָּל הַיּוֹם[טז] אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁיִּשְׁמַע הַתְּקִיעוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לְפִי שֶׁמִּצְוָה עַל הַגְּדוֹלִים לְלַמֵּד אֶת הַקְּטַנִּים[יז] וּלְחַנְּכָם בְּמִצְוֹת[יח]:

 

 

[ד] מנהגים (טירנא) מנהגי ר"ה (ע' ק). רמ"א ס"א. וכ"ה מנהג חב"ד (ספר המנהגים – חב"ד ע' 57), השברים והתרועה דתשר"ת בנשימה אחת כתקיעות מיושב (אוצר מנהגי חב"ד ר"ה ע' קלח אות שלט).

[ז] ערוך שם. של"ה שם. ובסדור: בקדיש שלם קודם תתקבל תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת, וש"נ.

[ח] תוס' ל, א ד"ה וביבנה (לענין ר"ה שחל בשבת). רמ"א ס"א.

[ט] מ"א סק"ב. וכדלעיל סי' תקפח ס"ד (אף לענין יום טוב).

[י] כדלעיל סי' תקפט ס"ב.

[יא] כדלעיל ס"א.

[יב] כדלעיל סי' תקפח ס"ד וש"נ.

[טו] רמב"ם פ"ב ה"ז ומ"מ שם. רמ"א שם. ולענין שבת, ראה לעיל סי' תקפח ס"ו.

[יז] ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ח (אף שאינו בנו). לעיל סי' קסז סוף סכ"ג. וראה סי' שמג ס"ב.