ביאור מצות תשביתו לדעת אדה"ז

הרבה דיו נשפך על מצות "תשביתו", איני יודע אם יש עוד מצוה שכתבו עליה כל כך הרבה. אך דוקא בגלל זה חובה עלינו להבין בקצרה ובבהירות מהי מצות "תשביתו" לפי דעת אדה"ז שלאורו אנו הולכים.  

כותב אדה"ז במנין המצוות מצוה ב: "לבער החמץ מן העולם מחצות היום ולמעלה". ויש להבין:

     1. למה צריך לבער החמץ? – שלא יעבור על בל יראה ובל ימצא בפסח (סי' תמו ס"ב).

     2. למה "לבער" ולא "לבטל" כפשטות הלשון "תשביתו"? – כי אחרי חצות לא מועיל ביטול מפני שהחמץ אסור באכילה ובהנאה מחצות היום, ומשום כך אין החמץ נקרא שלו שיוכל לבטל, אך מאידך התורה קבעה שהחמץ יהיה שלו לענין לעבור עליו על בל יראה ובל ימצא, ומשום כך צריך לבערו (סי' תלא ס"ב).

     3. למה "מן העולם" והרי בתורה כתוב "מבתיכם"? – אכן גדר המצוה היא שיבער את החמץ מביתו ומרשותו, אך כיון שלאחר חצות לא יועיל מה שיוציא מביתו לרשות הרבים, כי בכל מקום שהחמץ יהיה מצוי בעולם התורה מחשיבה שהחמץ נמצא ברשותו, ועובר עליו בבל יראה ובל ימצא, לכן צריך לבערו מן העולם (סי' תמה ס"ג). 

     4. למה מחצות היום? – אין לזה טעם מפורש, כי אם לימוד מזה שהתורה אסרה לשחוט קרבן פסח בעוד החמץ קיים, שזהו בחצות היום. אלא שזהו דין בקרבן פסח, אבל מצד החמץ לא מטעם זה מבערים חמץ, אלא משום שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא בפסח (ע"פ סי' תלא ס"א כולל דיוק בלשון אדה"ז).

     5. למה מי שאינו מבער החמץ עובר על מצות עשה כל רגע ורגע? – כי עיקר מצות תשביתו אינו מעשה הביעור אלא התוצאה שלא יהיה חמץ מצוי אצלו, ולכן כל רגע שהחמץ לא מבוער הוא מבטל מצות עשה (ע"פ סי' תמה ס"א).

     6. האם כיום שאנו מבערים החמץ בשעה חמישית, מקיימים מצות "תשביתו"? – את מעשה המצוה איננו מקיימים, אבל את מהות המצוה ועיקרה אנו מקיימים בכך שכשמגיע חצות אין מצוי אצלנו חמץ (ע"פ סי' תמו ס"ב).

     7. אחרי כל זה מה הדבר שעדיין צריך בירור מסוים בשיטת אדה"ז? – מכיון שמצות השבתה היא כדי שלא יעבור בבל יראה ובבל ימצא, מדוע הקדימה תורה את מצות "תשביתו" לחצות היום בעוד שאיסור "בל יראה ובל ימצא" הוא רק בלילה. או בסגנון אחר: כל הקביעה שהחמץ אחרי חצות נמצא ברשותו של אדם הוא כדי שיעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, ולכן צריך לבערו, וכיון שבל יראה ובל ימצא מתחיל רק מהלילה מדוע מחשיבה תורה שהחמץ נמצא ברשותו כבר בחצות היום. ובפרט יש להקשות על פי הסברא שמצות תשביתו אף שקיומו בחצות היא מתקיימת רק כשמגיע הפסח, כדלקמן סי' תמו ס"ב בדעה הב'. ואם כן מנוס מקביעה שלשיטה זו היא גזירת הכתוב.