נשים וקטנים בהבדלה
סימן רצו סעיף יט
שאלה: האם אשה יכולה להוציא קטן בהבדלה? וכן האם קטן יכול להוציא אשה בהבדלה?
תשובה: בשוע"ר סי' רצו סי"ט מביא מחלוקת (לפי הדעה שהבדלה מדרבנן וכן העיקר להלכה), אם נשים חייבות בהבדלה, לדעה אחת נשים פטורות מהבדלה, כיון שלדעתם הבדלה אינה מענין "זכור ושמור", אלא דבר בפני עצמו מתקנת חכמים "להבדיל בן קדש לחול", וממילא הן פטורות ממנה כשם שהן פטורות מכל מצות עשה (של תורה או דרבנן) שהזמן גרמא. ולדעה אחרת נשים חייבות בהבדלה כמו הגברים, כיון שהבדלה היא מענין זכירת השבת וקדושתו, ובזכירת השבת איש ואשה שוין. וכותב שם שהעיקר להלכה שנשים חייבות בהבדלה, אלא שיש לחוש לדעה הראשונה, ולכן לא יבדיל לנשים מי שכבר יצא ידי חובת הבדלה ואינו מוציא כעת זכרים אחרים (גדולים או קטנים), אלא הנשים עצמן תעשנה הבדלה לעצמן (מפני הספק), והאשה יכולה להוציא נשים אחרות, ומסיים: אך "אין לאיש לצאת ידי חובתו בשמיעת הבדלה מאשה, כדי לחוש לסברא הראשונה".
והנה מדיוק לשון אדה"ז "אין לאיש לצאת", משמע שרק האיש אינו יוצא ידי חובה בהבדלה מאשה, אבל קטן יכול לצאת בהבדלה מאשה, ובטעם הדבר יש לומר, כיון שכל חיוב הקטן הוא מצד חינוך, וכיון שהעיקר להלכה שהאשה חייבת בהבדלה היא יכולה להוציא את הקטן שחייב רק מדין חינוך. ואף שלענין שהאיש יוציא את האשה חוששין לדעה שהאשה פטורה, זהו מצד ענין ברכה לבטלה, שחוששין לזה הרבה (מצד החומרה שבברכה לבטלה) אפילו לדעה שאינה עיקר להלכה, אך לא לענין להוציא קטן, שבזה די בחובת האשה שהיא חייבת בה מצד עיקר ההלכה בשביל להוציא את חובת הקטן בהבדלה שהיא רק מדין חינוך.
[ולכאורה יש לדמות דין זה להלכה המובאת בשוע"ר סי' קפו ס"ג שהאשה יכולה להוציא את הקטן בברכת המזון, אלא שיש לדחות כיון ששם האשה חייבת בברכת המזון בודאות מדרבנן, ואילו כאן האשה חייבת בהבדלה רק מספק].
אבל לענין להוציא את האיש אינה יכולה, אף שהעיקר להלכה שהיא חייבת בהבדלה, משום שבכל זאת חוששים לדעה שהיא אינה חייבת, ונמצא שחיוב האיש חזק יותר מחיוב האשה. ואפשר שמשום כך הביא אדה"ז שם טעם נוסף שאין לאיש לצאת י"ח מהאשה, "מטעם שנתבאר בסי' רעא" [ס"ו, "שלא יבאו לזלזל במצות"], כי הטעם הראשון לבד אינו מספיק דיו, כי סו"ס העיקר להלכה שהאשה חייבת בהבדלה.
וכל זה לענין שהאשה מוציאה את הקטן בהבדלה, אבל לענין שהקטן יוציא את האשה בהבדלה, נראה שאינו יכול, כיון שחיוב האשה כמו שהוא העיקר להלכה, הוא חזק יותר מחיוב הקטן שהוא רק מדין חינוך. [ויש להוכיח כן גם מדברי אדה"ז בסי' קפו ס"ג, שכתב שאין הקטן יכול להוציא את האשה בברכת המזון אם היא אכלה כדי שביעה, כי "שמא היא מחוייבת מן התורה", ואף כאן אין הקטן יכול להוציא את האשה בהבדלה, כי שמא היא חייבת בהבדלה מדרבנן. ע"ש, ודו"ק].