חיוב הנחת תפילין דר"ת לפי פסקי הסידור

סימן לד סעיף ד

לענין חיוב הנחת תפילין של ר"ת כתב בשוע"ר סי' לד ס"ד ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי תפילין ויניחם", ובהמשך בס"ו כותב: "מכל מקום לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, ולא יעשה כן במקום הרואים אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות".

אך בפסקי הסידור אדה"ז החמיר יותר בענין הנחת תפילין של ר"ת, כמו שמשמע מלשונו בהל' תפילין: "כל אשר נגע יראת אלהים בלבו יניח תפילין דרבינו תם בלא ברכה אחר התפלה בביתו וללמוד בהם שעה אחת, אם חושש להניחן בבית המדרש מפני היוהרא, או מפני שנוח לו יותר ללמוד בביתו".  

ויתרה מזו, בסידורו אחר "עלינו לשבח" כותב: "מנהג להניח תפילין דרבנו תם אחר התפלה בלא ברכה ולקרות קריאת שמע בהם". כלומר קובע את זה כמנהג פשוט לכל, ולא רק ל"כל אשר נגע יראת אלקים בלבו".

ויש לומר שענין הנחת תפילין דר"ת כמנהג פשוט מקבל ביטוי נוסף (עכ"פ ברמז) גם בלשון אדה"ז בפסקי הסידור בהל' בית הכסא, שכותב שם: "ומי שאינו אסטניס ומקנח באצבעותיו ממש, לא יקנח ביד ימין אלא ביד שמאל, ולא באצבע האמצעי שבה, שכורך עליה הרצועות של תפילין".

והנה מקור הדין הוא בשל"ה (מסכת חולין בסופו) ושם איתא: "לא יקנח באמצעי, לפי שבו כורך רצועה של תפילין של יד". וכן העתיק המג"א בסי' ג סק"ח. וכן כתב בשוע"ר שם מהד"ק סי' ג סט"ו: "שעליו הוא כורך רצועה של תפילין". וכן במהד"ת שם ס"ח: "מפני שכורך עליה הרצועה". ואילו בפסקי הסידור שינה הלשון וכתב "הרצועות של תפילין". ולכאורה מהו "הרצועות" לשון רבים, הרי כורך עליה רק רצועה אחת?

[ואין לומר שנקט "הרצועות" מפני שכורך עליה ג' כריכות, כי: א) סו"ס היא רצועה אחת (ולא שלש), ב) הרי במקור הדין נקטו כולם "רצועה" בלשון יחיד, ולמה שינה מלשונם?].

אלא ודאי כוונתו גם לרצועת התפילין של ר"ת, שכן הוא המנהג פשוט, לפי מה שכתב בסידורו, שמניחים גם תפילין של ר"ת. ונקט כן, לא בגלל שרק מפני שכורך עליה גם רצועת התפילין של ר"ת לכן אסור לקנח בה, כי מאי שנא? אלא מפני שכן הוא המנהג בפועל, כמו שכתב בסידורו, שכורך עליה גם רצועה של ר"ת.