סעיף יא - 790
רה"ר וס' ריבוא בו - דיוק בל' אדמה"ז
הרב שמואל זאיאנץ
ר"מ בישיבת "תפארת בחורים", מאריסטאון
בשו"ע אדמה"ז הל' שבת סי' שמה סע' יא "...וי"א שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום כדגלי מדבר אינו ר"ה אלא כרמלית...".
ויש לעיין בזה שלכאו' אפשר לדייק מלשונו1 שהוא מדגיש בזה קצת יותר מל' שאר הראשונים שבהם נאמר דצריך "לדמות" לדגלי מדבר ואין צריך להיות ממש כמותם בכל הפרטים, אמנם בל' אדמה"ז נראה יותר שההגדרה שר"ה הוא הבקיעה כמו שהיה בדגלי המדבר, שהכוונה ב"דגלי המדבר" הוא לכאו' לומר שצריך שיהיו הס' ריבוא בשטח ובאופן כמו שהיה ב"דגלי המדבר" שלא היו כולם במקום א' אלא שנתפשטו בשטח די"ב מיל על י"ב מיל, ובכל השטח דדגלי מדבר יש בו משום רה"ר (ולא רק במחנה לויה)2.
ולאידך מלשונו בסי' שצב ס"א "...ולדברי האומרים שכל רה"ר שאין ס"ר בוקעים בה בכל יום אינה רה"ר גמורה שבפחות מס"ר אינה נקראת בקיעת רבים..." נראה קצת שצריך שיהיה הבקיעה דס"ר באותו הרה"ר עצמה.
1) ע"ד ל' כמה מהראשונים "...של יחיד שלא היו נכנסים תמידים בה ס"ר .. ולא חשיבא דלא דמי לדגלי מדבר...", (רש"י עירובין בפ"ק ועוד ראשונים), וכפי שדייק האגר"מ או"ח סי' קלט ענף ה בא' מטענותיו. וע"ד הדיוק מקושיית התוס' שנמנה גם הנשים והטף, ובוודאי הם לא הלכו כל יום להמחנה לויה ללמוד תורה, דמשמע יותר שהמנין דס"ר הוא בבקיעה החוצה בשטח בו היו נמצאים.
2) עוד יש לעיין אם אפשר לדייק בזה שהרי באיזה מן ההלכות כותב אדמה"ז שצריך להיות "דומה לדגלי המדבר", כמו בסי' שמה סע' יט-כ, וכאן כותב "כדגלי" שאפשר שהוא יותר מ"דמיון" סתם.