סוף זמן קריאת שמע לשיטת אדה"ז - 1090

הת' שלום צירקינד

תות"ל - 770

ב"סדר הכנסת שבת" שי"ל לאחרונה במהדורא מחודשת, בע' קט כותב הרב פייגעלשטאק שי' אשר מכיון שלדעת אדה"ז בסדר הכנסת שבת, שקיעה האמיתית מתאחרת כ4 דקות מהשקיעה הנראית, ועד"ז לכאו' מוקדם נץ החמה האמיתי בכ4 דקות מהנץ החמה האמיתית (ראה שם ע' קב, ובמ"ש הרב שד"ב שי' לוין שם ע' סד, סוף הערה 113), א"כ יוצא שלפי שיטת אדה"ז, סוף זמן ק"ש יכול להיות מוקדם יותר בכ2 דקות, מזמן הנדפס בלוחות כשיטת אדה"ז (והגר"א). עכת"ד. [דהיינו, שאע"פ שזמן חצות אינו משתנה עי"ז, כי אותו שיעור הזמן שמקדים השמש לזרוח מתאחר לשקוע, וממילא נקודת חצות אינו משתנה, אבל מכיון שנץ החמה מוקדם יותר, ממילא סו"ז ק"ש מוקדם. וראה שם מש"כ עד"ז בנוגע לשאר זמני היום].

והנה מזה שאדה"ז לא הזהיר בסידורו בנוגע לסוף זמן ק"ש, שיש להקדימו קצת ע"פ הנ"ל, אין להוכיח כלום, שהרי בין כך אדה"ז מזהיר בסידורו לגמור ק"ש הרבה מוקדם יותר, כמ"ש "ולפי שמורי השעות אין כלם הולכים באמת והוא ספק של תורה, וגם אין ראוי לצמצם, לכן צריך ליזהר לגמור קריאת שעה בסוף שעה שביעית בקיץ", שהוא 45 דקות קודם סוף הזמן. (ראה בסדור עם ציונים מהרב רסקין שי' ע' צג הע' 130. ודנו בזה בכ"מ).

אמנם בזמנינו שיש אנשים שמצמצמים עד לדקה האחרונה, הרי לכאו' עפהנ"ל, בלוחות זמנים שמיוסדים על שיטת אדה"ז, יש להקדים קצת סוף זמן ק"ש. ואע"פ ששיעור הזמן בדיוק (דקה א' או שתיים וכיו"ב) תלוי בחשבון הזמן בין השקיעה (והנץ) האמיתית והנראית, שיש בזה שיטות שונות בין מחברי זמנינו מתי ואיך מחשבים זה בכל המקומות, ותלוי בכמה פרטים וכו', אבל מ"מ לכאו' יש צורך להקדים הזמן באיזה שיעור שתהי'. אא"כ יש סברא חזקה לומר שחידושו של אדה"ז אודות ההפרש בין שקיעה האמיתית והנראית אינו שייך לזמן הנץ, ועדיין לכאו' סו"ס מ"מ מידי ספק דאורייתא לא יצא, וע"ד דברי אדה"ז בסידורו הנ"ל. ואע"פ שכמו שכתב הרב הנ"ל שם בע' קח, צריך ליזהר לא להדפיס בהלוחות זמנים, זמן השקיעה (והנץ) האמיתית שלא להביא לידי מכשול ח"ו, מ"מ לאידך גיסא ע"פ הנ"ל לכאו' יש להקדים הזמן דסו"ז ק"ש בהלוחות.

ואבקש מהת"ח והרבנים היושבים על מדין וכו' להעיר ולברר וללבן בזה, ובפרט שזה נוגע לרבים ובכל יום ויום.