הלכה יא - 1089

ברכת האורז (המשך)

הרב מאיר צירקינד

מיאמי, פלורידה

בהמשך למה שכתבתי בגליון א'פו בנוגע לברכת האורז לשיטת אדה"ז, יש לברר פירוש דבריו אודות האורז בסדר ברכת הנהנין (פ"א הי"א): "מנהג העולם שמפרשין אורז ריי"ז דוחן היר"ז, אבל יש מפרשים אורז היר"ז דוחן ריי"ז. לפיכך ירא שמים לא יאכל בין אורז בין דוחן (מבושל) בין שלם בין נתמעך כי אם בתוך הסעודה וכשאוכל שלא בתוך הסעודה יברך שהכל על כולם". דבדרך כלל מפרשים דס"ל לאדה"ז, דמי שהוא ירא שמים יברך בתוך הסעודה, אבל מי שאינו במדרגה זו די לו בברכת 'שהכל'.

אמנם כשתדקדק בדברי אדה"ז בכל סדבה"נ תראה שאין זה סגנון לשונו להקדים דין הירא שמים לעיקרא דדינא, אלא תחילה כותב מהו ההלכה מעיקר הדין ואחר כך מוסיף "אבל ירא שמים" או "וטוב יותר" וכדומה בלשונות אלו, ואמאי שינה סגנונו.

ולכך נראה שבאמת כן היא כאן, ופירוש הדברים הכי הוא: בתחילה כתב "מנהג העולם שמפרשין אורז ריי"ז דוחן היר"ז", אשר לפ"ז לפי מנהג "עמא דבר" הדין נותנת שצריך לברך "מזונות". אבל (ממשיך אדה"ז), "יש מפרשים אורז היר"ז דוחן ריי"ז", ואם כן הרי אפשר שברכתו 'האדמה' (וכשנטחן 'שהכל'). לפיכך, על פי הכלל שכשיש ספק ברכה יותר טוב לאכלו בתוך סעודה (ולפטרו בברכת 'המוציא'), וכשאין זה שייך מברך 'שהכל', כתב כ"ק "לפיכך ירא שמים לא יאכל בין אורז בין דוחן (מבושל) בין שלם בין נתמעך כי אם בתוך הסעודה וכשאוכל (הירא-שמים) שלא בתוך הסעודה יברך שהכל על כולם". היינו דס"ל לאדה"ז שלפי הדין ברכתו 'מזונות', אבל ירא שמים יחמיר לאכלו בתוך הסעודה או יברך 'שהכל' משום ספק ברכה.

ועל פי זה נבין מה שרק בדוחן הדגיש בסוגריים "מבושל" (משא"כ באורז שלא הזכיר "מבושלים"): דהרי מצד הדין ("מנהג העולם") אם טחנו הדוחן ועשה ממנה פת צריך לברך "שהכל", וגם לפי הדעה החולקת יכול לברך "שהכל" (לפי מה שביארנו) ולא רצה להחמיר עליו כל כך לאכלו תוך הסעודה (אלא משום שיש מקום להחמיר גם בפת דוחן כתבו בסוגריים).