ס"ק נח - 1033
ארוכה ושוב קבעה להפלגה קצרה וחזרה
הרב גדלי' אבערלאנדער
רב קהילת היכל מנחם – מאנסי
מח"ס פדיון הבן כהלכתו; מנהג אבותינו בידינו
כבר ידוע דעת רבינו בשו"ע יו"ד סי' קפט סקמ"ג (וכ"ה דעת הכו"פ ס"ק טז ויח, והבית מאיר) דהפלגה קצרה אינו עוקרת הפלגה ארוכה אבל מחשבינן את חשבון ההפלגות לעולם מראייה האחרונה, כגון אשה שראתה בר"ח ניסן ובכ' לחודש ניסן דהיינו הפלגת כ' יום ושוב ראתה בא' אייר דהיינו הפלגת י"ב יום - חוששת לי"ב באייר משום הפלגה קצרה של י"ב יום, וחוששת גם לכ' אייר משום הפלגה ארוכה של כ' יום מראייה האחרונה.
ולפי זה יוצא דאשה שראתה ב"פ בהפלגת ל' יום ואח"כ קבעה לה וסת קבועה להפלגת כ' ושוב ראתה פעם שלישית להפלגת ל' - קובעת וסת גם להפלגת ל' יום ויש לה שני וסתות הפלגה לכ' יום ולל' יום, וזהו מה שנקרא בפוסקים 'וסת בתוך וסת'.
וכן אשה שראתה פעם אחת להפלגת ל"ה יום ואח"כ ראתה כמה חדשים בהפלגות קצרות, ושוב ראתה פעם שנייה להפלגות ל"ה יום ואח"כ ראתה עו"פ כמה חדשים בהפלגות קצרות ושוב ראתה פעם שלישית להפלגות ל"ה יום - קבעה לה וסת קבוע להפלגת ל"ה.
ושם בסקנ"ח כותב רבינו: אשה שהיתה לה וסת קבוע להפלגת ל' ואחר כך קבעה וסת קבוע קצרה להפלגת כ' אינה חוששת עוד לוסת קבועה של הפלגת ל' מכיון שהקדימה לראות לפניו, ורק אם חזרה וראתה בהפלגת ל' אפילו פעם אחת חזר וסת קבוע של הפלגת ל' למקומו וחוששת להפלגת ל'. ובכדי לעקור הפלגת ל' צריכה שיגיע ג' פעמים יום ל' ולא תראה או ע"י שתחזור ותראה ג' פעמים בהפלגת כ'. ובפשטות חוששת גם להפלגת כ' מכיון שעדיין לא נעקר בג' פעמים וכפי שכתב אדה"ז להדיא בקו"א סוסק"ד "דלעולם אין הוסת נעקר לגמרי . . אלא א"כ עקרתו ג"פ שהגיע יומו ולא ראתה וקבעתו ביום אחר".
אולם בספר 'טהרה כהלכה' (פכ"ד סנ"א) כתב: שבאופן כזה שחזר פעם אחת וסת הארוכה - חוששת רק לוסת הארוכה ונעקר לגמרי וסת קבוע הקצרה. ובהערה 98 כותב המקור לזה מלשון רבינו בס"ק נח שכתב: "והלכך אם חזרה וראתה ביום ל' אפילו פעם אחת חזר למקומו. וצריכה ג' פעמים לעקרו שיגיע יומו ולא תראה ג' פעמים או שתחזור ותראה ג' פעמים מכ' לכ'". והוא למד מזה דכיון שרבינו כותב שצריכה שתחזור ותראה ג' פעמים מכ' לכ', ע"כ משום שוסת קבוע של כ' יום נעקר ע"י שחזרה וראתה בוסת קבוע הארוכה של יום ל'.
ולענ"ד אין זה נכון, שהרי רבינו קבע בקו"א שם "דלעולם אין הוסת נעקר לגמרי . . אלא א"כ עקרתו ג"פ שהגיע יומו ולא ראתה וקבעתו ביום אחר" וא"כ בנידון דידן שקבעה וסת קבוע קצרה לכ' יום ורק פעם אחת לא ראתה בה אלא ראתה להפלגת יום ל', איה"נ שוסת קבוע להפלגת יום ל' חוזר בפעם אחת אבל האיך נעקר הוסת קבוע של הפלגת כ' הלא בינתיים לא ראתה לכ' רק פעם אחת ועדיין לא עבר עליה ג' פעמים שלא ראתה? וע"כ שהפלגת כ' אינו נעקר כלל אם עדיין לא הגיע יומו ג"פ ולא ראתה, ויש לה עכשיו ב' וסת הפלגות.
ומש"כ רבינו "או שתחזור ותראה ג' פעמים מכ' לכ'" אין הכוונה כפי שהוא הבין אלא רבינו רוצה לומר ב' אופנים האיך עוקרים וסת הארוכה של ל' באופן שלא יחששו לזה עוד, א. ע"י שיגיע יומו ולא תראה ג' פעמים, ב. באופן שעדיין לא הגיע יומו ולא ראתה אבל תחזור ותראה ג' פעמים מכ' לכ'. וה"ה אם תחזור ותראה ותקבע וסת אחר בג' פעמים בשאר ימים ג"כ נעקר וסת של ל' (עכ"פ עד שתחזור ותראה להפלגת ל' אפי' פעם אחת). ומה שרבינו כותב דוקא הציור מכ' לכ', היינו לרבותא דאפי' באופן שחזרה וראתה ביום שיש לה וסת קבוע קצרה ג"כ אינו עוקר את הוסת קבוע של ל' שחזר בפעם אחת, וזה ברור לענ"ד.