סעיף לא - 1094

חידוש רבינו הזקן בדין אתרוג המורכב

הרב אלי' מטוסוב

מערכת "אוצר החסידים"

לשון שו"ע רבינו

בשו"ע אדה"ז הל' לולב בסוף סי' תרמח כתב וז"ל: אתרוג המורכב דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג וגדל מהן מין הדומה לאתרוג פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה, וארבעה סימנים יש להבחין בין האתרוג המורכב מלימונ"י לאתרוג האחד כי המורכב הוא חלק ולהאתרוג יש בליטות קטנות בכל גופו כו'. [ואחרי זה הולך ומונה שם ארבעת הסימנים כו'].

הנה רבינו הזקן מדייק וכותב אשר מהו אתרוג מורכב שפסול "דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג" [ופירושו: שלמטה בקרקע נעוץ אילן האתרוג, ועל גביו קושרים ומדבקים אילן אחר כגון אילן הלימונ"י]. אך אינו כותב כאן מהו הדין בצד ההפכי (שהם אתרוגים המורכבים של זמנינו) כשמרכיבים ענף מאילן האתרוג לתוך אילן הלימונ"י כו', שלמטה הוא אילן הלימונ"י ועל גביו מרכיבים ענף מאילן האתרוג.

אם כן היא פליאה, מהי שיטת אדה"ז במורכבים של ימינו אשר מרכיבים ענף מאילן האתרוג לתוך אילן אחר, האם גם הוא אתרוג המורכב הפסול או יש לו דין אחר. ואם גם הוא פסול מדוע א"כ נקט רבינו דוקא "דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג"?

לפי מפרשים בשו"ע אדה"ז – כן הוא בכל ההרכבות

ובהערות שנדפסו בשו"ע אדה"ז החדש, עמד על זה (על התיבות בשו"ע: "דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג") וז"ל:

ראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' סד (שכ"ה גם כשהרכיב ענף מאילן אתרוג לתוך אילן אחר). יגדיל תורה (נ.י.) לא ע' שמא (שבזה אין הסימנים מועילים). לט ע' קיח. ע"כ.

ורצונו לומר, שדין פסול אתרוג המורכב הוא גם איפכא כשהרכיב ענף אתרוג לתוך אילן אחר, ואילו הטעם שרבינו נקט כאן דוקא אופן שהלימון למעלה והאתרוג למטה בקרקע זהו משום כי רצונו של רבינו לכתוב בהמשך את הסימנים שכתבו הפוסקים להבחין בין המורכב להבלתי מורכב, וסימנים אלו הם דוקא באופן זה כשהענף למעלה הוא הלימון והעץ למטה הוא האתרוג.

והכותב בהערות השו"ע כאן מסתמך על מ"ש ח"א בקובץ יגדיל תורה כאשר מציין לשם.

שיטת אדמו"ר הצ"צ

אולם לענ"ד נראה לפרש באופן אחר לגמרי ממ"ש בהערות לשו"ע כאן, וטעמי ונימוקי בידי, ואכתוב כאן בקצרה לפי"ע:

נתחיל בדברי שו"ת הצ"צ, ז"ל שם באו"ח סי' ס"ד בתחילתו: "נידון אתרוגים המורכבים, הנה מהר"ם אלשיך סי' ק"י פסל אתרוג מורכב דאם הורכב יחור של לימון באילן אתרוג לא מיבעיא דפסול דהא אין היחור ההוא מוציא אלא לימוניש כדברי הגננים, וכ"כ רש"י פ"ח דסוטה (דמ"ג ע"ב) ד"ה מרכיב ונושא ממין אותו אילן שנוטל ממנו. אלא אפילו איפכא שהורכב יחור של אתרוג בלימון שמוציא היחור ההוא דוגמת אתרוג הא קי"ל דילדה שסיבכה בזקינה בטלה (בסוטה שם ובנדרים פרק הנודר מן הירק (דנ"ז ע"ב) בפי' הר"ן לשם), וא"כ בנ"ד בטל ליה יחור של אתרוג לגבי לימון וכלימון דמי ואין יוצאין בו עכ"ד [מהר"ם אלשיך]. וצ"ע דא"כ אם הורכב יחור של לימון באתרוג נימא דבטל הלימון לגבי האתרוג וכאתרוג דמי וזה סותר למ"ש לעיל דהא פשיטא דה"ל לימון, לכן אפ"ל דמ"ש שילדה שסיבכה בזקינה בטלה זהו כששניהם מין אחד אבל אם הם שני מינים כיון דאינו מוציא רק כמין הילדה י"ל דלא בטיל (הג"ה לכן לפ"ז אם הורכב יחור של אתרוג בלימון אין לפוסלו דהא כ' לפוסלו משום ילדה שסיבכה בזקינה בטלה והרי מוכרח דבשני מינים לא אמרינן זה. עכ"ה). ע"כ בשו"ת הצ"צ.

[וגם בתשו' חת"ס או"ח סקפ"ג ובהגהות החת"ס לשו"ע או"ח סו"ס תרמ"ח ובשו"ת תורת חסד או"ח סל"ד תמהים על דברי הר"מ אלשיך בשייכות ביטול ילדה לזקנה בנדו"ד, ובקונטרס טהרת האתרוגים ע' כה מביא "שכל הפוסקים צווחו על טעם זה של האלשיך" ומציין שם להרבה].

הלא בתשו' זו אכן מביא הצ"צ את דברי האלשיך שאפילו איפכא כשמרכיב ענף אתרוג לתוך אילן הלימוני ג"כ כלימון דמי ופסול. אך הצ"צ עצמו חולק עליו וכותב מפורש דעתו בעצמו (הן בפנים והן בתוספת הגה"ה מיוחדת) כי לפי טעם איסור המורכב שכתב האלשיך שהפרי הגדל מעץ המורכב אינו ממין האתרוג, הנה זהו רק בהרכבת ענף לימון על גבי עץ האתרוג, משא"כ בהרכבת ענף אתרוג לעץ הלימון הנה הגדל ממנו הוא כן ממין האתרוג (וכמו שמביא שם זהו ע"פ רש"י בסוטה דמ"ג וכן הוא לפי דברי הגננים)

המשך תשובת אדמו"ר הצ"צ

והנה בתשו' אדמו"ר הצ"צ שם אחרי שחולק על הר"מ אלשיך בענין הנ"ל, הוא מביא טעם נוסף שכתב האלשיך בכללות פסול המורכבים וז"ל: עוד כתב שאפילו לא היה היחור ההוא מתבטל בלימון אלא שיהיו כשני מינים מעורבים בשוה אתרוג ולימון לא יצא, הא למה זה דומה למי שחציו עבד וחציו בן חורין שתקע שאינו מוציא את בן חורין דלא אתי צד עבדות ומוציא את בן חורין (ר"ה כ"ט), הכי נמי הכא דגוף האתרוג מעורב עם לימון דלא אתי צד לימון שבו ומוציא את החייב באתרוג עכ"ל מהר"מ אלשיך.

והצ"צ שם מפלפל בדבריו אלו בענין דין חציו עבד וחציו בן חורין, וניכר שהצ"צ מקבל את דבריו.

ואחרי זה בסעיף ב' מביא הצ"צ את תשו' הב"ח סקל"ה על אתרוג הגרצ"י שמרכיבין ענף של אתרוג על אילן של רמון או אילן אחר, שהב"ח טוען שהטעם והריח והמראה מורין שאינו עושה פירות כמין הענף של האתרוג, וגם הוא כהאלשיך מסתמך על הגמ' בסוטה דילדה שהורכבה בזקינה אזלינן בתר הזקינה. [והצ"צ לא כותב שם אם הוא מסכים לדברי הב"ח. לכאורה אם הצ"צ חלק על האלשיך שהביא מגמרא זו, כן הוא יחלוק על הב"ח, ואולי יש לחלק].

ולאחרי זה מביא הצ"צ את דברי המג"א בסו"ס תרמ"ח שהוא כותב על אתרוג המורכב "ולי נראה דפסול משום דלא מקרי אתרוג כלל כו'". והצ"צ מפלפל שם הרבה בדברי המג"א וראייתו, ובמה שהקשו עליו המפרשים מדין אותו ואת בנו דאמרינן "שה ואפילו מקצת שה" (בכורות ע"ט) הכי נמי כאן מכיון שיש בו קצת פרי עץ הדר כו'. והצ"צ מאריך שם לתרץ את דברי המג"א.

 [ויש לעיין היטב אם מתשובה יש ללמוד גם דעתו של הצ"צ עצמו בכל ענין הרכבה זו של ענף אתרוג בתוך עץ לימון, כי בהמשך התשובה הוא רק מפלפל ליישב את דברי המג"א, אך אינו מסיק מפורש דעת עצמו להלכה. ולאידך בתחילת דבריו כשהוא חלק על האלשיך הוא הוסיף במפורש בהגה"ה מיוחדת כי לפי"ז אם הרכיב יחור של אתרוג בעץ הלימו"ן אין לפוסלו, וזוהי ההגה"ה היחידה בכל התשובה. ולאידך י"ל דסו"ס כיון שהצ"צ מפלפל ליישב דברי המג"א ניכר שגם הוא ס"ל בכל סוגי ההרכבה דלא מקרי אתרוג כלל].

אולם זה ברור, כי הצ"צ דן בדברי פוסקים האחרים, ולא הזכיר דבר על שיטת שו"ע רבינו הזקן בזה.

ולהלן נדון בדרך חדשה בשיטת אדה"ז, ובודאי שזה יתאים לכל מ"ש הצ"צ, כידוע דרכו של הצ"צ כי הוא הולך ע"פ רוב לשיטת רבינו הזקן גם כאשר אינו מפרש.

מדוע בשו"ע אדה"ז סתם ולא פירש

השאלה כאן על דברי שו"ע אדה"ז היא, מדוע אדה"ז פתח כאן בכד ולא סיים בחבית.

כי הלא בלבוש תרמ"ט סק"ד וט"ז שם סק"ג ובתשו' הר"מ אלשיך ושאר פוסקים דנו בשתי סוגי הרכבות: א' ענף ממין אחר ע"ג האתרוג, ב' ענף האתרוג ע"ג מין אחר. ואילו אדה"ז כאן כותב על אתרוג המורכב שפסול "דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג", ואינו מזכיר דבר על איפכא אם הרכיבו ענף מאתרוג לתוך אילן.

ואין לומר שזהו דבר המובן מאליו שכשם שאופן הרכבה הא' פסולה כך אופן הרכבה הב' פסולה והיינו הך. כי הלא:

א) האלשיך עצמו כתב "דלא מיבעיא אם הורכב יחור של לימון באילן אתרוג שפסול, אלא אפילו איפכא שהורכב יחור של אתרוג בלימון שמוציא היחור ההוא דוגמת אתרוג" [הלשון כאן הוא לפי המובא בשו"ת הצ"צ, ולא עיינתי עדיין בגוף תשו' הר"מ אלשיך]. אם כן הלא מובן מדבריו כי לאסור גם הרכבת יחור אתרוג בעץ הלימון הוא חידוש גדול יותר.

ב) הצ"צ כותב מפורש שלטעם האלשיך דבטל קטנה בזקנה: "אם הורכב יחור של אתרוג בלימון אין לפוסלו" [זהו רק לפי טעם הראשון של האלשיך]. והצ"צ מייסד דבריו על דברי רש"י בסוטה דמ"ג ודברי הגננים שהפרי יוצא ממין הענף העליון ולא מן החלק התחתון הנעוץ בקרקע. א"כ הסברא תחייב לומר שאפשר הרכבה באופן הא' פסולה ולא הרכבה באופן הב'.

ג) בתשו' בגדי ישע מביא את דברי רבינו הזקן בשו"ע כאן, ומזה הוא אכן מסיק שדעת רבינו להקל בסוג הרכבה זו. [ראיתיו מובא ביגדיל תורה המצויין לעיל ועוד ספרי מלקטים, אך לא ראיתיו עדיין בפנים. ואין ברור לי אם זה קאי על הבגדי ישע שנדפס בשנת תר"ד והצ"צ מזכירו כמה פעמים בשו"ת שלו. וכן ראיתי לח"א בזמנינו הרר"ש זאיאנץ ר"מ בישיבת תו"ת שכתב מזה ב"הערות וביאורים" גליון פ' וירא תשס"א ונתלבט מאד בשיטת רבינו הזקן באופן הרכבה הב' דלכאו' משמע מדברי רבינו שאינו פוסל אתרוג מהרכבה זו ולאידך מתשו' הצ"צ משמע שגם הרכבה זו פסולה.

ומכל זה ניכר ברור, כי מדברי אדה"ז שכתב כי אתרוג המורכב "דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג", אין פשוט כלל ללמוד ולהקיש מזה שכן הוא גם בהרכבה מענף אתרוג לתוך אילן אחר.

אם כן מאחר שכל הענין ההיקש הזה אינו פשוט כלל, מדוע סתם רבינו ולא פירש?

ביאור חדש בשו"ע רבינו

ועל כן נ"ל דרך חדש בביאור שיטת אדה"ז, ואז הכל על מכונו יבוא בשלום.

כי הנה בכללות דיני אתרוגים המורכבים, יש להקשות כמה תמיהות עצומות:

מה הם האתרוגים של ימינו

א) לפי המובא בתשובות הקדמונים (ר"מ אלשיך, ב"ח, תשו' הרמ"א ועוד) דברי רש"י בסוטה דמ"ג ודברי הגננים אשר הפרי היוצא בהרכבה הוא ממין אותו הענף שממנו גדל הפרי (דהיינו הענף שהוא חלק העץ למעלה ולא הכנה שהוא חלק העץ באדמה). וע"פ לשון הצ"צ בתשו' שהבאנו מובן שכאשר ענף העליון הוא אתרוג והוא מורכב על גבי עץ לימונ"י פשיטא דהפרי היוצא ממנו הוי אתרוג,

ומעתה לשיטת הר"מ אלשיך שכתב כי גם בהרכבה זו באופן הב' הוא פסול משום כי חלק האתרוג בטל אל הלימון, וכן כתב המג"א בסו"ס תרמ"ח כאן "דלא מקרי אתרוג כלל"

[כי המג"א חולק שם על הלבוש שכתב על אתרוג הגרצ'י "שהם מורכבים שהורכב ענף מתוך אילן האתרוג לתוך אילן מאראנ"ץ או לימונ"א או איפכא" וכתב הלבוש שהם פסולים מפני שנעבדה בהם עבירה של הרכבה, ועל זה הקשה המג"א דהלא אין פוסלים שופר של בהמת כלאים כו', ועל כן מסיק המג"א "ולי נראה דפסול משום דלא מקרי אתרוג כלל". ואף כי במג"א לא מפורש אופן ההרכבה של אתרוג הגרצ'י אבל בלבוש כן מפורש שהוא הרכבה באופן הב' הנ"ל].

אם כן אם לפי רש"י ולפי דברי הגננים שהובא בפוסקים, בהרכבה זו הוא מוציא רק מין הדומה לאתרוג. אמנם להלכה כתב המג"א ועד"ז הר"מ אלשיך כו' שגם בהרכבה זו אין זה אתרוג כלל אלא בריה אחרת. אם כן מי יאמר אשר בימינו בכלל קיימים אתרוגים אמיתיים, הלא אפשר האתרוגים שנמצאים עתה שהם נראים כאתרוגים גמורים הנה אחת מאמהותיהם היתה של הרכבה זו, דהיינו שהאיכרים לקחו ענף שגדל על עץ מורכב ומענף זה הם השתילו עץ האתרוג, שמענף זה ועץ חדש זה שאמהותו מהמורכב יוציא מין הדומה לאתרוג אבל להלכה לשיטת המג"א אין הענף אתרוג כלל אלא בריה אחרת.

ואף כי האתרוגים שאנו מברכים עליהם אכן מעידים עליהם עדים נאמנים כי הם מעץ הבלתי מורכב, אך עדות זו היא רק כי עץ זה עצמו שממנו קטפו האתרוגים הוא עץ חלק שאין בו שום הרכבה. אבל עץ בלתי מורכב זה אפשרי כי הוא צאצא של עץ מורכב (כי הענף שממנו נוטעים האיכרים את עצי האתרוגים לא השגיח בהם שום אדם כשר שהוא ענף של עץ בלתי מורכב. וגם אילו היתה קיימת השגחה כזאת אבל בודאי שלא היתה השגחה זו בכל הדורות של הענפים שמהם נטעו את העצים). ולדעת המג"א הנה אף שהגדל מן הרכבה זו הוא נראה כאתרוג אבל באמת אינו ממין האתרוג כלל, אם כן אפשר ענפים אלו שמהם נוטעים את עצי האתרוגים אינם כלל ממין האתרוג האמיתי ובמילא אין ח"ו אתרוגים אמיתיים, ולא שבקית חיי לכל בריה.

וכמו שכתבנו הלא מימות עולם בכל הדורות לא עמדו עדים כשרים ליד כל עץ השתול להעיד עליו ועל כל אמהותיו ועל תולדותיו לאחריו שלא היתה בו הרכבה זו (וניכר מתשובות הקדמונים שהרכבה זו של ענף אתרוג לתוך עץ לימונ"י כבר היתה נהוגה בימיהם, ובתשו' הב"ח סקל"ו כמדומה נמצא אשר הרכבות אלו היו כבר נוהגות גם בזמן הש"ס והראשונים). ובודאי לא שייך כאן שום חזקה ע"ד שכתב בשו"ת חת"ס על חזקת אתרוגים בלתי מורכבים (הובא בספר המנהגים חב"ד ובאגרות קודש רבינו ובמקומות רבים), כי זהו דבר שהוא בודאי בלתי ידוע.

[ובענין חזקת האתרוגים צריך לעיין היטב באגרות קודש רבינו ובפרט שם בחי"א ע' שלה, כי יש לפרש בזה באופנים שונים.

ובכלל זה רק כששים שנה אשר הקונים מבנ"י נוסעים בעצמם לקלבריה אל השדות, ואפשר אשר נסיעת בנ"י אל הקטיפה זה החל ע"פ תקנות רבינו זי"ע, ויש לבדוק בספרי האגרות קודש של שנות ה'תש"י ובספרי הזכרונות הקשורות להרה"ח ר' מרדכי פרלאוו מאיטלי' והרה"ח ר' ישראל דזשיעקבסאן, שהם היו הנוסעים הראשונים לקטיפת אתרוגי קלבריה, ולפני זה היו תמיד הנכרים בעצמם מביאים את סחורתם אל ערי הנמל למוכרם לסוחרים מבנ"י].

שיטת הבית אפרים

איברא כי בשו"ת בית אפרים סנ"ו מחדש אשר אף שהפרי היוצא מהמורכב הוא פסול אבל הענף היוצא מעץ המורכב הוא ענף כשר לנטוע ממנו עץ אתרוג.

אולם הבית אפרים לא קאי בשיטת המג"א שכתב שכל מורכב איננו אתרוג כלל שלהמג"א כשם שהפרי איננו אתרוג כך לכאורה הענף, אלא הבית אפרים כותב דעל ידי ההרכבה לא משתנית המין, ועל כן הוא ס"ל אשר הפסול הוא רק בהפרי ולא בהענף כו'. ואין זה שייך לנדו"ד שאנו דנים לשיטת הרמ"א ומג"א שהמורכב אינו ממין אתרוג כלל.

ואחרונים רבים חלקו על הבית אפרים וכתבו שכל תולדה מן המורכב הרי הוא כמוה הן הפרי והן הענף, עי' בשו"ת מהרא"ל צונץ או"ח ס"ו אות כ"ג שכל מן המורכב גם דור עשירי לא יבואו להם בקהל ה'. וכמדומה ראיתי גם בשם שו"ת בגדי ישע שכתב מליצה זו. ועי' בקונטרס טהרת האתרוגים להגרלוי"צ סופר ע' כג שמביא פוסקים רבים ובתוכם הגרעק"א שחלקו בזה על הבית אפרים ודחו ראיותיו. ולאידך שם בע' כה הוא מביא מפרשים אחדים שתמכו בשיטת הבית אפרים, ביניהם גם המנחת אלעזר ממונקאטש].

חזקת כשרות באתרוגים בזמנינו

וראיתי עתה בקונטרס טהרת האתרוגים שם ע' כד שהוא מביא תשו' הגאון ר"ש סאלאנט שהקשו אליו (ע"ד שאלתינו כאן): "שאם חוששים לתולדות המורכב הלא יש לחוש לכל האתרוגים שבידינו שהרי לא מועיל בדיקה על זה", ומתרץ הגר"ש סלנט דהולכין ע"פ דין תורה שאין מקום לחוש כלום נגד החזקת כשרות. ע"כ. [ודבריו הם אפשר ע"ד מ"ש הרמב"ם שדין חזקת כשרות הוא גזה"כ, וצריך פנאי לעיין היטב בעומק הדברים].

אך אפשר כן היה בימיו של הגר"ש סלנט אולם בימינו בודאי שאין חזקת כשרות, כאשר לכמה ידוע בבירור מאיזה ענפים ויחורים הנכרים משתמשים בכדי ליצור עצי אתרוגים כשרים.

והדרינן להקושיא כי אם המורכב אינו ממין האתרוג, הלא עלינו לחוש לכל האתרוגים בימינו.

באיזה מקום וזמן נאמרו סימני אתרוגים המורכבים

ב) עוד קושיא אלימתא, במה שכתבו הפוסקים המג"א ט"ז וב"ח ועוד את הסימנים להבחין בין אתרוגים המורכבים להבלתי מורכבים (אם יש בו בליטות ואם המיץ שבתוכו הוא מועט ואם למטה ליד העוקץ הוא שקוע לפנים כו', ומקורם הוא מתשו' מהר"ש מפאדווא שכתב להרמ"א סימנים אלו על האתרוגים הבאים ממחוזותיו להבחין בהם בין המורכבים לכשרים.

והלא מביא בשו"ת תורת חסד (להגה"ח הרש"ז מלובלין) באו"ח סל"ד סק"ו וסק"ז אשר סימנים אלו הם לאו דאורייתא וכתבו כמה מגדולי האחרונים בשו"ת שבות יעקב (ח"א סל"ו) ועוד שדברים אלו משתנים לפי הארצות ולפי הזמנים, כי סימנים אלו היו במדינה אחת ובזמן מסויים ומשתנים הטבעים ומעשה הגננים מארצות שונות ובזמנים שונים (וגם מביאים ע"ז ממ"ש בפיהמ"ש להרמב"ם פ"ג מהל' כלאים). וכן העידו כמה מגדולי האחרונים בתשובות שהם בדקו ולא מצאו סימנים אלו.

 [ואפשר זהו בדוגמת מחלוקת הראשונים ומבוכת האחרונים בכל עניני האתרוג מהו ענין שושנתא דד ופיטמא ועץ הפיטמא ובוכנתו הנזכר בגמרא, שרבו בכל זה הדיעות כי כל אחד כתב לפי מה שראה האתרוגים במקומו וארצו, עי' מ"ש בקונטרס הנכבד "פרי עץ הדר" להר"י ע"ה קלר].

ומאחר כי סימנים אלו כתב רק המהר"ם פאדווה על מחוזותיו ובזמנו, קשה מדוע כתבו הפוסקים כל סימנים אלו בספריהם להלכה?

גם בשו"ע הב"י ורמ"א לא כתבו דין אתרוג המורכב

ג) תמיהה שלישית, היא שאלת אתרוגים המורכבים היתה בתוקפה בתקופת הב"י וה סקי"ז, ודנו בזה הר"מ אלשקר הר"מ אלשיך ובשו"ת הרמ"א עצמו יש תשובה על זה ועוד. [ולדברי שו"ת הב"ח סקל"ו כבר היו הרכבות אלו גם בתקופות קודמות],

ומדוע אם כן בשו"ע הב"י ובהגהות הרמ"א השמיטו כל הענין והובא רק בתשו' הקדמונים והרמ"א ובנו"כ השו"ע, ובשו"ע ורמ"א לא הזכירו דבר וחצי דבר מענין אתרוגים המורכבים [עד שהיו שרצו ללמוד מזה איזה קולא ח"ו בענין המורכבים], אף שזהו נוגע הלכה למעשה?

חידוש אדה"ז בחילוק שני סוגי ההרכבה

וי"ל אשר בגלל כל תמיהות אלו, מחדש כאן רבינו הזקן ענין עצום, והוא כי קיימים שני סוגים וחילוקים יסודיים באתרוגים המורכבים:

א) אופן ראשון בהרכבה, הוא כלשון רבינו כאן: "אתרוג המורכב דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג וגדל מהן מין הדומה לאתרוג פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה, וארבעה סימנים יש להבחין כו'". כי לדעת רבינו הנה דוקא על אילן זה הוא שכתבו עליו הפוסקים שאינו ממין האתרוג כלל אלא הוא בריה חדשה.

[המקור לזה "שאינו אתרוג כלל" מציינים במ"מ לשו"ע רבינו אל שו"ת הרמ"א סקי"ז ואל מג"א בשו"ע כאן. אך המג"א ניכר שהוא קאי גם בסוג הרכבה השנית שנכתוב לקמן, כי הוא קאי על דברי הלבוש באתרוג הגרצ'י והלבוש כתב מפורש על שני אופני ההרכבה, ואילו לשיטת אדה"ז כאן מה שאינו אתרוג כלל הוא רק בהרכבה הראשונה הנזכרת כאן. ואת תשו' הרמ"א לא ראיתי כעת עדיין. אך כמדומה בזכרוני מימי קדם אשר בתשו' הרמ"א מדבר דוקא באופן ההרכבה הראשונה שהיא ענף אחר לתוך אילן האתרוג, ואפשר כל דברי אדה"ז כאן מקורם הם ע"פ דברי הרמ"א. ואין בידי לבדוק הספרים כעת לפני הדפסת הגליון היו"ל לפני החג].

ודין הרכבה זו של ענף לימון או מרנ"ץ או רימון לתוך אילן האתרוג זה הוא שוה בכל המקומות ובכל הזמנים שהפרי הגדל ממנו איננו אתרוג כלל.

ב) אופן ודין הרכבה אחרת, הוא שמרכיבים ענף אתרוג לתוך אילן הלימו"ן, וגם בזה קיימים חילוקים רבים שאם ההרכבה היא ענף אתרוג בתוך עץ לימו"ן שהוא מוציא אתרוגים ממש הוא כן ממין האתרוג (וכמ"ש הצ"צ חולק על הר"מ אלשיך), אלא שהוא פסול מדין המובא בלבוש וט"ז כו' בגלל שנעשתה בו עבירה דכלאים ומאיס לגבוה כו' והאריך בזה הצ"צ בתשובתו הנ"ל בפלפולו על המג"א, ואפשר עוד טעמים לאסור כו' [ויש בזה חידוש בתשו' הר"מ אלשיך שהוא הי' מחכמי האמת והקבלה והוא כותב שהחכמים הקדמונים הרחיקו את איסור המורכב מאד מאד ואין צריך על זה שום טעם, ולכאורה רצונו לומר שיש בזה גם ענין סוד ה' ליריאיו], וכל הפרטים בזה תלויים לפי אופן ההרכבה ולפי המקומות.

ישוב כל התמיהות לפי שיטת שו"ע אדה"ז

ומעתה סרו מאליהם כל תמיהות הנ"ל, כי:

א) תמיהה הראשונה, כי האתרוגים שנולדו מעץ כשר, דהיינו שהעץ עצמו הוא בלתי מורכב ורק שהענף שממנו נטעו את העץ הוא נחתך מתוך עץ מורכב באופן הרכבה השנייה שהיה ענף אתרוג שנרכב על אילן לימונ"י כו', הנה הם אתרוגים גמורים ולא עליהם נאמר שאינם ממין האתרוג. מכיון שמאופן הרכבה זו השני' נולדים אתרוגים גמורים וענפי אתרוגים גמורים. ורק שאם ההרכבה היא בעץ זה עצמו שממנו גדל עתה האתרוג שלמטה בקרקע הוא אילן אחר אז אסור האתרוג מטעם צדדי שהוא מכלאים ומאיס וכו' [ורק שיש טעמים אחרים לאסור אתרוג מעץ המורכב משום שנעשה בו עבירת כלאים כו', אבל על הענף מעץ זה שנזרע אח"כ באדמה בלי שום הרכבה אין בו שום איסור ופירותיו הם אתרוגים גמורים וכשרים.

[ויתכן כי מטעם זה עצמו, גם הצ"צ חולק על תשו' הר"מ אלשיך ודוחה ראייתו, ואחרי זה הוא מוסיף עוד הגה"ה לכתוב במפורש שלא כר"מ אלשיך אלא אשר "לפי זה אם הורכב יחור של אתרוג בלימון אין לפוסלו", כי הוא הולך בדרכו של רבינו הזקן לקיים את מציאות האתרוגים של זמנינו].

ועל כן אין ספק שכל האתרוגים המוחזקים בימינו הם האתרוגים האמורים בתורה והלכה למשה מסיני כו'. ורק כי צריך לשמור שהעץ עצמו שממנו קוטפים האתרוגים הוא יהיה בלתי מורכב ושלא תיעשה בו עבירת כלאים ומצוה הבאה בעבירה וכו'.

ב) וסרה תמיהה השנית, כי הסימנים שנתנו הפוסקים הם סימנים גמורים ולכל הדורות במציאות ההרכבה הראשונה של ענף אילן הלמונ"י בתוך אילן האתרוג, כי אלו אינם אתרוגים כלל אלא בריה חדשה, ובהם מעולם לא יוולדו תכונות האתרוג של בליטות וקליפה עבה כו'.

ג) ולפי זה גם מובן מדוע בשו"ע הב"י והרמ"א לא כתבו דבר על אתרוגים המורכבים, כאשר נבאר להלן בסמוך.

הטעם שבשו"ע אדה"ז כתב רק על סוג הרכבה אחת

ולפי"ז יתורץ גם הקושיא על שו"ע רבינו הזקן מה שלא נחית בכלל לדיני איסור אתרוג המורכב של הרכבה הב' של ענף אתרוג לתוך אילן אחר, כי בזה יש פרטים אין קץ בסוגי ההרכבה ודיניהם, לדוגמא אם ההרכבה היא ענף של אתרוג לתוך אילן מרנ"ץ, ועל איזה סוג של אילן מרנ"ץ כי יש בהם סוגים רבים, או ענף אתרוג לתוך אילן לימונ"י שגם בלימוני יש עשרות סוגים, או ענף אתרוג לתוך אילן רמון כו' כו'. [וגם יש שינויים באופני ההרכבה אם על גבי אילן האחר או בשכינות ועוד כיו"ב, ובזמנינו ניתוסף סוגיא שלימה של ענין ההרכבות של הכלאה ע"י דבורים וכיו"ב]. ובודאי שיש בכל חילוקי סוגים שבהרכבה זו גם נפק"מ וחילוקים לדינא על דרך שדנו בפוסקים ונו"כ השו"ע במקום שאין אתרוג כשר אם אפשר ליטול אתרוג מורכב בלי ברכה וכיו"ב.

וגם אילו היה נכתב ספר שלם על כל דיני ואופני אתרוג המורכב באופני ההרכבה וחכמת הזריעה בכל המקומות בעולם בהם גדלים אתרוגים בימי אדה"ז, אבל מה זה יועיל להשינויים המתחדשים בדורות הבאים,

ורבינו נקט בשו"ע רק את דין ההרכבה השוה לכל נפש שהיא הרכבה ראשונה הנ"ל שהפירות אינם ממין אתרוג כלל, ולא נחית לכתוב אודות שאר ההרכבות דצריך לדון בהם בכל מקום לפי עניינו וזמנו ולפי חילוקי הארצות. [ועי' אצל השואל בשו"ת לב חיים למהר"ח פאלאגי שהאריך קצת בפרטי הדברים בסוגים שונים ומשונים של הרכבות, והובא בספר "מנחת יהודה וירושלים" ע' 174].

ואפשר מטעם זה, לא נזכר בכלל בשו"ע המחבר ורמ"א בענין אתרוגים המורכבים, וכל דיניהם הם רק בתשובות ופוסקים שבימיהם, כי תלוי לפי ראות עיני המורה בכל מקום וזמן לפי עניינו.

[ואין להקשות דהו"ל לאדה"ז לכתוב גם ענין זה אשר בהרכבה השנית רבו הפרטים והחילוקים וצריך המורה לדון בכל מקום לפי עניינו. כי כידוע רבינו הזקן לא כותב בשו"ע רק הכרעות וביאורים בדברי הפוסקים שקדמוהו ולא דינים מחודשים, אלא שבצחות לשונו הזהב ובדרכו המיוחדת הוא שופך אור חדש בכל הסוגיא באופן שכל הקושיות צפות ופורחות מאליהן. וכ"ה גם כאן כאשר הוכחנו שבשיטת רבינו כאן נתיישבו תמיהות רבות בכל סוגיית המורכבים].

הכרעת המעיינים

וראיתי בהערות וביאורים גליון פ' קרח תשמ"ט שמובא בשם הגה"ח הר"ה ע"ה פעווזנער שטען כי סימני אתרוגים המורכבים שכתב בשו"ע אדה"ז כאן הם בכל סוגי ההרכבה. והכותב שם בהערות קיבל את דבריו (וחזר בו גם ממ"ש הוא עצמו ביגדיל תורה שהסימנים בשו"ע אדה"ז הם רק באתרוגים המורכבים באופן הראשון של ענף אחר באילן האתרוג, כאשר כתבנו כאן גם אנו והוספנו אשר כל הענין שכותב כאן אדה"ז שאינו אתרוג כלל הוא רק בהרכבה זו).

אך אני הנלע"ד כתבתי, כי לא מצאתי שום דרך אחרת ליישב את דברי אדה"ז כאן, והדוחה ידחה והמקבל יקבל.