סעיף כה - 1072
ספירת בין השמשות לשוכח
הרב שרגא פייויל רימלער
רב בברייטון ביטש, ברוקלין, נ.י.
נשאלתי: מי ששכח לספור יום א' ונזכר בבין השמשות וספר אז את הספירה ששכח, האם יכול להמשיך לספור בלילות הבאים בברכה ?
והנה בסימן תפ"ט פוסק רבינו הזקן, שמי שמסופק אם ספר יום א', יכול להמשיך לספור בברכה בימים הבאים מצד ספק ספיקא להחמיר להצריך ברכה. ספק א' הוא אפשר שבאמת כן ספר, וספק ב' אפילו אם באמת לא ספר, אולי ההלכה כדעת אלו האומרים שכל ספירה היא מצוה בפני עצמה, והוי ספק ספיקא להחמיר להצריך ברכה בימים הבאים.
ולפי זה, בנידון דידן יש כאן ג"כ ספק ספיקא, ספק א' אולי בין השמשות עדיין יום הוא ולא הפסיד יום א' , ואפי' א"ת שבין השמשות לילה וכבר הפסיד היום, אולי ההלכה כדעת האומרים שכל ספירה היא מצוה בפני עצמה, וא"כ יש כאן ג"כ ספק ספיקא להחמיר להצריך ברכה בימים הבאים.
ומ"מ במקרה זה שסופר בין השמשות בשביל היום שעבר, אי אפשר לו לספור באותו בין השמשות עצמו את הספירה של היום הבא, אע"פ שיש מקילים לספור תמיד בבין השמשות כיון שספירה בזמן הזה היא מדרבנן, וספק דרבנן לקולא, וכן נוהגין המון עם, מ"מ בפעם הזאת שסופר בבין השמשות בגלל היום שעבר, ומחזיק את בין השמשות הזה ליום, אי אפשר לו לספור גם בבין השמשות הזה את הספירה של יום הבא כי זה תרתי דסתרי, כי אם זה יום אין זה לילה ואם זה לילה אין זה יום, ואע"פ שבשאר הימים מחזיק את בין השמשות ללילה, אין זה תרתי דסתרי מה שבפעם זה הוא מחזיק אותו ליום, וכמו שמצינו בתפילת מנחה ומעריב של כל השבוע, המתפלל מנחה אחר פלג המנחה ומתפלל מעריב בצאת הכוכבים, ואעפ"כ בליל שבת מתפלל מעריב אחר פלג המנחה ומתפלל מנחה לפני פלה"מ, ואין זה תרתי דסתרי כמבואר בשע"ר סימן רס"ז.
אבל מכיון שבתפילת ערב שבת כותב רבינו שאין חוששין לתרתי דסתרי כי יש מצוה להקדים קבלת שבת, שמזה משמע שבמקום שאין מצוה יש ליזהר מלעשות שתי קולות הסותרות , יכול להיות שבנידן דידן מי שסופר תמיד בבין השמשות, הנה אם יספור פעם א' בבין השמשות להשלים הספירה של יום העבר, הרי זה שתי קולות הסותרות , ולא מסתבר לומר שמה שהוא סופר עכשיו בבין השמשות להשלים הספירה של יום העבר נחשב למצוה , כי אין מצוה לספור ספירת יום העבר בבין השמשות.
אבל מי שסופר תמיד בצאת הכוכבים, אם הוא שכח יום א' ונזכר וספר בבין השמשות בודאי עלתה לו ויכול להמשיך ולספור בברכה בימים הבאים.[1]