סעיף ג - 1034

אכילת גריבענעס צלוי בלילי פסח

הת' שלום צירקינד

תות"ל המרכזית – 770

בשו"ע אדה"ז סי' תעו ס"ג, בהמשך לדין של איסור אכילת בשר צלוי בב' לילות הראשונים של פסח, כותב: "אפילו בשר עגל ועוף שאין הפסח בא מהם, וכן כל דבר הטעון שחיטה אסור לאכלו צלי במקום שנהגו שלא לאכול, לפי שהעולם יטעו בין צלי לצלי ויבואו להתיר גם בשר צלוי מכבשים ועזים כיון שהכל מין בשר. אבל דבר שאינו טעון שחיטה כגון דגים וביצים, מותר לאכלם צלויים, לפי שאינן דומין כלל לבשר ולא יטעו בהם".

ועורר אבי מורי הכ"מ בחגה"פ בשנה העברה, דעפ"ז צ"ע בנוגע חתיכות עור ושומן עופות וכיו"ב שקורין גריבענעס, האם מותר לאכלם בב' לילות הראשונים של פסח.

[ואע"פ שאדמו"ר הזקן דייק לכתוב "בשר" "מין בשר", מ"מ אינו מוכרח שאין גריבענעס בכלל, ואין זה כמו דגים וביצים שכותב ע"ז "שאינן דומין כלל לבשר". ובפרט שמצינו (ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך בשר (כרך ד' ע' תרפד וש"נ)) בנוגע לשומן שנקרא מין בשר].

ולכאורה, מכיון שבד"כ דרך עשייתן הוא שחלק מהעור והשומן נמחה ונמס ע"י הבישול, והעור וכיו"ב מתטגנים בהשומן, אז באופן זה לכאורה הו"ל דין טיגון, שדנו בזה האחרונים האם לגבי איסור אכילת צלי בב' לילי פסח אומרים שטיגון הו"ל כצלי. [ראה בסידור פסח כהלכתו פרק י' הערה 7. ובספר חג המצות פל"ד ס"כ ובהערה ל"ט שם. וממ"ש אדמו"ר הזקן בס"ד "צלי קדר (פירוש שנצלה בקדירה בלא מים ושום משקה אלא מתבשל במוהל היוצא ממנו) . . יש לאוסרו מפני מראית העין שלא יטעו להתיר גם צלי אש", לכאו' משמע קצת דרק בכה"ג דמתבשל רק במוהל היוצא ממנו אסור, ולא בטיגון].

אלא דאם לאחר שנמחה ונמס השומן שפכוהו מהקדירה, ונשאר בקדירה על האש רק חתיכות הגריבענעס ונצלה שם, לכאו' ע"פ מ"ש אדמו"ר הזקן שם בהמשך "ואפילו אם בשלו מתחלה במים ואח"כ עשאו צלי קדר יש לאסור מטעם זה", לכאו' גם בכה"ג יהא אסור, ויל"ע בזה עוד.