סעיף כ - 1088

ביאור בשו"ע רבינו בענין הסיבה וד' כוסות

הרב שרגא פייוויל רימלער

רב בברייטון ביטש, ברוקלין נ.י.

בסימן תעב סעיף כ' בתחילתו כותב רבינו "צריך ליזהר לשתות רוב הרביעית בבת אחת" ולהלן באותו סעיף כותב "ולכן אין ליקח כוס שפיו צר . . מפני שלא יכול לשתות רביעית בבת אחת".

וצ"ל מה שכותב בתחילת הסעיף שצריך ליזהר לשתות רוב הרביעית, שמשמע שדי בשתיית רוב הרביעית, ולבסוף משמע שצריך לשתות רביעית, ולא די ברוב רביעית ?

והביאור הוא שיש כאן שני דינים נפרדים.

דין א' הוא בנוגע לכמות השתי', היינו השיעור שצריכים לשתות בכדי לצאת ידי חובת המצוה. ובכדי לצאת ידי חובת המצוה של שתיית ד' כוסות, צ"ל כמות השתי' רוב רביעית כמו שמכריע בסעיף י"ט שאף לכתחילה די בשתיית רוב רביעית, וכן עיקר וכן המנהג פשוט.

והדין שני הוא בשיעור וגודל הכוס המוכרח לקיום המצוה, שהכוס צריך להחזיק רביעית שלם. ובכל מקום שצריך כוס של ברכה כמו של קידוש והבדלה, ברהמ"ז או של ברכת אירוסין ונישואין, הדין הוא שהכוס צריך להיות מחזיק רביעית. ואע"פ שלשתי' די מלא לוגמיו שהוא רוב רביעית, מ"מ הכוס עצמו צריך להחזיק רביעית שלם, וא"ל אין הכוס ראוי לקיום המצוה.

וכאן יש עוד חילוק בין מצות ד' כוסות לשאר המצות שצריכים כוס של ברכה. וזהו שבדין ד' כוסות יש דעות שהחמירו חכמים לשתות כל הכוס, ולא די ברוב רביעית, וגם, שלכל הדעות צריך ליזהר לכתחילה לשתות כל שיעור היין בבת אחת, בין לדעת המחמירים לשתות רביעית שלם ובין לדעת המקילים שדי בשתיית רוב רביעית, לכולם צריך לשתות כל השיעור בבת אחת לכתחילה.

ולכן כותב רבינו שאין ליקח כוס שפיו צר .... מפני שלא יכול לשתות רביעית בבת אחת, שכן צריך לעשות לפי הדעות שצריך לשתות כל הכוס לכתחילה בב"א אפי' אם הכוס מחזיק כמה רביעיות. ז"א שהכוס שמשמש למצות ד' כוסות מוכרח להיות כוס כזה שיהי' אפשר לשתותו כולו בב"א, וכוס שפיו צר אי אפשר לשתותו בב"א , ולכן כוס כזה אינו ראוי לקיים בו מצות שתיית ד' כוסות.

ויתכן שלשאר המצות שצריכים כוס כגון לקידוש ולהבדלה ולברהמ"ז וכיו"ב כשר גם כוס שפיו צר, ובלבד שיחזיק רביעית שלם.