סעיף כ - 1021 [גליון]

שיעור שתיית ד' כוסות [גליון]

הרב ישכר דוד קלויזנר

נחלת הר חב"ד, אה"ק

בגליון טז (א'יט עמ' 71) כתב הרב א.א.: "בגליון יג (א'טז ע' 95) כתבתי להקשות בשוע"ר סי' תעב ס"כ, שבתחילה כתב אדה"ז "צריך לכתחילה לשתות רוב הרביעית בבת אחת" ואח"כ ממשיך וכותב "ולכן אין ליקח כוס שפיו צר מפני שלא יכול לשתות רביעית בבת אחת", והסתירה פשוטה שבתחילה כותב "רוב רביעית בבת אחת" ואח"כ כותב "רביעית בבת אחת".

"ותירצתי שזה שכותב "רוב רביעית" זה קאי על ג' כוסות ראשונות, שאותם די לשתות רוב רביעית בבת אחת, משא"כ זה שכותב שהכוס צ"ל כזה שיוכל לשתות "רביעית בבת אחת", זהו מפני שאת כוס הרביעי צריך לשתות רביעית בבת אחת [בשביל שיוכל לברך ברכה אחרונה].

"ובגליון יד (א'יז ע' 88) הקשה הרב פ.ק. שאינו מבין התירוץ, כי זה שצריך לשתות בכוס הרביעי כל הכוס [רביעית], הוא בשביל שיוכל לברך ברכה אחרונה, ולא משום חיוב ארבע כוסות, וא"כ למה צריך לשתות כל הכוס בבת אחת?

"ולא זכיתי להבין קושייתו, ומה בכך שזהו בשביל שיוכל לברך ברכה אחרונה, וכי בשביל ברכה אחרונה לא צריך לשתות את הכוס בבת אחת? והרי מפורש בשוע"ר סי' קפג ס"ט: "יש מי שפוסל כוס שפיו צר לברך עליו . . [ו]לכתחילה יש לברך על כוס אחר (כדי שיוכל לשתות רביעית כאחת . . מה שאי אפשר לעשות כן בקל בכוס שפיו צר)". ופשוט". עכ"ל.

והנה מ"ש הרב פ.ק. שבשביל לברך ברכה אחרונה לא צריך לשתות כל הכוס בבת אחת, נראה שהוא צודק. ומה שמביא הרב א.א. מסי' קפג ס"ט: "כדי שיוכל לשתות רביעית כאחת . . מה שאי אפשר לעשות כן בקל בכוס שפיו צר", יש לדייק מדוע רבנו הזקן כותב כאן 'כאחת' ולא 'בבת אחת' כלשונו בסי' תעב?

ונראה דיש הבדל בין 'כאחת' ל'בבת אחת', ד'כאחת' הכוונה הוא כמ"ש רבנו הזקן בסדר ברכת הנהנין (פ"ח ה"ו): "ואם שתה כחצי רביעית בחפזון שלא כדרך שתיית רוב בני אדם ושהה מעט וחזר ושתה, אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתיית רביעית של שאר כל אדם מצטרפין זה עם זה, יותר מכן אין מצטרפין זה עם זה", והיינו בשביל לברך ברכה אחרונה. וכ"ה בלוח ברכת הנהנין (פ"ב ה"ז). - וזה הכוונה ב'רביעית כאחת', אבל לא צריך כלל שיהיה 'בבת אחת' כמו שהוא בסי' תעב, ששם "צריך לכתחילה לשתות רוב הרביעית בבת אחת", וכמו שמבאר את הכוונה בזה מיד אחרי זה: "דהיינו שישתה אותו בשתיה אחת ולא יפסיקנו לשתי שתיות", ודין זה הוא רק בד' כוסות בלבד ולא גבי ברכה אחרונה, וז"פ.

ובגוגע לעצם קושייתו בסי' תעב ס"כ: ד"הסתירה פשוטה שבתחילה כותב "רוב רביעית בבת אחת" ואח"כ כותב "רביעית בבת אחת" - נראה לתרץ, דבשתיית ד' כוסות לכתחלה צריך לשתות רביעית שלם, ו'ברוב רביעית' יוצאים מדין 'רובו ככולו' כמ"ש הב"י בסי' תעב, וכן ע"ש בב"ח ובמשנה ברורה בביאור הלכה ד"ה וישתה. ועי' ר"ן פסחים קז, א. ד"ה אם טעם, מהר"ם חלאוה שם קח, א. ד"ה השקה.

ועי' בחידושי הגרי"ז על הרמב"ם הל' חמץ ומצה (פ"ז ה"ט) שמסביר דבקידוש העיקר הוא הברכה ורק דינא הוא שהמברך צריך לטעום ולכן סגי במלא לוגמיו, אבל גבי ד' כוסות המצוה הוא בגוף שתיית הכוסות וצריך לשתות כולו דהיינו רביעית או רובו מדין רובו ככולו, ע"ש.

ומעתה י"ל שהכוונה במ"ש רבנו הזקן "ולכן אין ליקח כוס שפיו צר . . מפני שלא יכול לשתות רביעית בבת אחת", היינו מחמת כל הראוי לבילה וכו', שהרי אם הכוס אינו ראוי בפועל בשביל לשתות רביעית בבת אחת, לא מהני כאן כלל ה'רוב רביעית' שהוא רק מטעם הדין של 'רובו ככולו', שהרי אם אינו מסוגל לבצע את ה'כולו' לא שייך לומר הכלל של 'רובו ככולו', כיון שלא יכול בפועל להגיע לה'כולו', וא"ש ולק"מ.

ומה שכותב לתרץ ד"רוב רביעית זה קאי על ג' כוסות ראשונות שאותם די לשתות רוב רביעית בבת אחת, משא"כ זה שכותב שהכוס צ"ל כזה שיוכל לשתות "רביעית בבת אחת", זהו מפני שאת כוס הרביעי צריך לשתות רביעית בבת אחת", הנה מלבד מה שדחה זאת הרב פ.ק. כנ"ל, זה גם דוחק גדול מאד, כי בפשטות זה שאין לקחת כוס שפיו צר מפני שלא יכול לשתות רביעית בבת אחת קאי על כל הד' כוסות כולם, ואין שום רמז כלל לחילוק כזה שכתב.