קונטרס אחרון ס"ק ה - 1108

אי מהני קנין כסף בשכירות קרקע לגוי

הרב שבתי אשר טיאר

מח"ס 'קונטרס רבית ועיסקא דרך קצרה'

בהל׳ פסח סי׳ תמ בקו״א סק״ה הוכיח רבינו שההיתר של יחד לו קרן זוית אינו מטעם שאותה זוית קנויה (שכור) להנכרי.

ורבינו הוכיח כן מזה שלא הזכירו בתוס׳[1] (וסיעתו) שצריך ליתן לו כסף. וא״כ, כיון שחזקה לא מהני לכו״ע[2], ואפי׳ אם התנה שיקנה לו לא מהני לדעת הב״ח[3] והש״ך[4] והט״ז[5] בחו״מ סי׳ קצד שפסקו שלא כרמ"א, וגם ק״ס לא מהני )לפי הש״ך בסי׳ קכג סק״ל ובפרט לשיטת התוס׳ דשכירות קרקע אין נקנה בק״ס(, א״כ לא משכחת לה קנייה לנכרי בשכירות (בלי כסף) להב״ח והש״ך וט״ז דס״ל דלא מהני התנה (ולהט"ז אפי' אם נתן כסף). אלא עכצ״ל שטעם ההיתר של יחד לו קרן זוית לדידהו הוא שאינו מצוי בידו לפנותו ממקום שהוא מונח שם, ולא מטעם שאותה זוית קנויה להנכרי.

וכמעט מוכח מלשונו של רבינו שהעיקר כרמ״א וסמ״ע[6] (וש״ך[7]), דמהני קנין כסף, אפי' בלא שטר, בשכירות בית לגוי. וכן יש להוכיח ממ״ש רבינו בסדר מכירת חמץ שמשכירים המקומות שהחמץ מונח בהם לנכרי בקנין כסף.

ותמיהני על מ״ש בציונים לשוע״ר שם שכתבו בציון נב שכוונת רבינו היא להביא מהט״ז ששכירות ישראל מגוי אינו קונה בכסף (וכן מה שממשיך שם שעד״ז הוא בש״ך וב״ח) ולחדש עפ״ז שמ״ש בסדר מכירת חמץ הוא המשנה האחרונה -

- דא״א לפרש כן דעת רבינו בקו"א זה! שהרי ממ״ש ״וכך פסק הש״ך שם בשם הב״ח״ מוכח שמה שהביא דעת הט״ז יש למצוא גם בש״ך וב״ח. וליתא שם (לפי הבנה זו בהמשך דברי רבינו כאן), שהרי דברי הש״ך קאים אמ״ש הרמ״א שבמכירה דבעינן שטר, אם התנה הלוקח, קנה מיד בלי שטר. וע״ז כתב הש״ך שהב״ח חלק עליו ולא מהני התנה במקום שאין הקנין מהני בלאו הכי. וא"כ, לדבריהם אין שום קשר כלל בין מ"ש בש"ך וב"ח לדברי הט"ז הנ"ל דלא מהני קנין כסף בשכירות קרקע לגוי!

אלא אין ספק שציונו של אדה"ז להט"ז היתה (לא למ"ש הט"ז בענין קנין כסף בשכירות לגוי [כמ"ש המערכת של המהדה"ח[8]] אלא) למ"ש בט"ז שם דלא מהני התנה במקום שאין הקנין מהני בלאו הכי. ודוקא לפי"ז מובן המשך דברי אדה"ז במה שציין להש"ך והב"ח. ואין צריך לדחוק שרבינו חזר בו בסדר מכירות חצץ.

העולה מדברינו הוא שיש לשנות מ״ש בציונים שם כדלקמן:

בציון נב יש לכתוב: ששכירות ישראל מעכו״ם אינו קונה בחזקה אף אם התנה השוכר. וה״ה עכו״ם מישראל, כיון ״דחד דינא אית להו לכל מילי כמבואר בש"ך לחושן משפט סימן קצ"ד סק"א בשם רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים״.[9]

ובציון נג יש לכתוב: סק״ב. דלא מהני התנה.

ובציון נד יש לכתוב: שם ד"ה ומשמע נמי: "אפילו התנה לקנות בכסף מיד לא קנה ודלא כמו שכתב הרב בהגהת שלחן ערוך". וא"כ ה"ה בשכירות קרקע לעכו״ם אינו קונה בחזקה אף אם התנו כן.

ובציון נה יש לכתוב: כיון שלא נתן כסף.

ובציון נז יש לכתוב:: אלא ע״כ דמהני יחד לו קרן זוית אע״פ שאינה קנויה לו, כיון שאינו מצוי בידו לפנותו ממקום שהוא מונח שם.

 

 


[1]) שפירשו דהרי זה דומה למקבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בבית הנכרי.

[2]) ״כמבואר בב״י חו״מ סוף סימן קצב מחודשין טו״ (לשון רבינו כאן)

[3]) סי׳ קצד סעיף א.

[4]) שם סק״ב.

[5]) שם.

[6]) סק״ה.

[7]) מדלא חלק על הרמ״א.

[8]) ועד"ז בקונטרס הלכות פסח משו"ע אדה"ז (מהרב שלום דובער לוין) חלק ראשון עמ' 335 הע' 180.

[9]) קו״א סי׳ תמא סק״ד.