סעיף ח - 754 [גליון]

הוצאה בשבת בדבר העשוי לתכשיט ולהשתמשות [גליון]

מנחם ליכטנשטיין

ברוקלין נ.י.

בגליון יז [תשנג] העיר הר י. א. פ. שיחי' בענין הוצאת מפתח העשוי מכסף בשבת, שי"ל דפליגי בזה המ"ב ושו"ע אדה"ז. דלדעת המ"ב, הדבר תלוי ג"כ בכוונתו, דאם הוא מכוון בהוצאתו לשם תשמיש אסור אפי' אם הוא תכשיט; ורבינו הזקן ס"ל דאין תלוי בכוונתו, דכל שהוא תכשיט מותר לצאת בו בשבת, רק יש אוסרין משום מראית עין. והמתירין ס"ל דכיון שנעשה מכסף מוכח שעיקר עשייתו הוא משום תכשיט, ולכן גם מראית עין אין כאן. וכ' עוד הנ"ל, דהסברא נותנת כן (כדעת אדה"ז) "דמעיקרא דדינא הא ליכא איסור הוצאה בזה כיון דהוא תכשיט ג"כ, דבזה שנעשה לתשמיש לא נתבטל מתורת תכשיט" וכו'. ולפ"ז מה לי אם כוונתו לתשמיש, הא משו"ז לא בטל ממנו השם תכשיט וכו'.

הנה, מה שנקט בפשיטות דמעיקרא דדינא כל שהוא תכשיט מותר לצאת בו אף אם נעשה ג"כ לתכשיט, אינו כ"כ פשוט. דהמ"ב שם בביאור הלכה ד"ה בזה להתיר באמצע דבריו, מביא ירושלמי מפורש (לו, ב) היתה עשוי' לכך ולכך (לתכשיט ולחתום בה – קרבן העדה) הוציאה לחתום בה חייב, הוציאה לשם תכשיט פטור. ע"כ. הרי מוכח דאף שהוא תכשיט, אם הוא ג"כ עשוי לתשמיש תלוי הדבר בכוונתו, דאם כוונתו לתשמיש לא מהני מה שהוא ג"כ תשמיש. וקשה לומר דרבינו הזקן אינו פוסק כהירושלמי הזה.

ויותר הי' נראה לומר דס"ל דהירושלמי מיירי שהי' עשוי לכך ולכך, היינו לשניהם בשוה, אבל במפתח העשוי מכסף "שכיון שאין דרך לעשות מפתחות של כסף הוי עיקר עשייתן משום תכשיט, ואף שמשתמשים בו ג"כ, מ"מ כיון שעיקרו לתכשיט עשוי לו אינו נחשב לו כמשוי" (לשון אדה"ז). היינו, שהוא רק תכשיט ואין לו דין עשוי' לכך ולכך, רק שהוא תכשיט לבד, ובתכשיט לבד כבר אין נפק"מ אם כוונתו לתשמיש או לא. ולזה לא הביא כאן אדה"ז את הירושלמי דתלוי בכוונתו, משום דכאן, כיון דעיקר עשייתו משום תכשיט, דינו כתכשיט לבד ואינו תלוי בכוונתו.

ומה שכ' עוד דבשו"ת באר משה (ח"ג סי' סה) כ' לאסור בזה כיון שאין יוצאות כן בחול ל"ה תכשיט. וכתב, דדבריו יתכנו רק להמ"ב דתלוי בכוונתו; לכאו' זה אינו. דאף לדברי אדה"ז דאם הוא תכשיט מותר לצאת בו אף אם כוונתו היא לתשמיש, מ"מ י"ל דכל שאין יוצאות כן בחול אין זה תכשיט כלל, ולכן אסר הבאר משה לצאת בו בשבת. ומוכח כן מדבריו שם, שהתיר אם יתקנו המפתח באופן שיהי' נראה תכשיט "שגם בחול לא יתביישו לצאת בו". הרי דמה שאסר הי' בשביל שסובר דכיון שמתביישות לצאת בו בחול, אינו תכשיט, ולא שהחסרון הוא בכוונת המוציאו.