סעיף יח - 751

שיעור צירוף לכביצה

הרב מאיר צירקינד

תושב השכונה

כתב כ"ק אדה"ז בסידורו בסדר נט"י לסעודה באות יח, וז"ל: ואפי' הנוטל ידיו לסעודה אם אינו אוכל פת כביצה לא יברך ענט"י וכו' והשיעור לצרף לכביצה הוא שיאכל כל כזית בכדי אכילת פרס". עכ"ל.

וב"מטעמי השלחן" (על שו"ע הב"י) ס"ק ה כתב בשם ה"שנות חיים" (סרל"ט) שהשיעור להצטרף הוא שיאכל כל (שיעור) הביצה בתוך כדי אכילת פרס.

ויש להביא ראי' מוכחת לשיטת אדה"ז ממה דאיתא ביומא (פ, ב) מתקיף לה רבא כזית בכדי אכילת פרס וכותבת בכדי אכילת פרס? (ומפרש רש"י בא"ד, והא כיון דשיעורו ( – כותבת ביוהכ"פ) גדול בעי שהיי' טפי לצירוף אכילתו).

ונראה להדיא משם דאם השיעור גדול מכזית צריך שיעור גדול לצירוף זמן, אלא ששם ביוהכ"פ (מתרץ הגמ') צריך מיתבא דעתי', וביותר משיעור אכילת פרס לא מיתבא דעתי', אבל בעניננו אינו צריך למיתבא דעתי' להצטרף.

ויש לדייק עמ"ש כ"ק "שיאכל כל כזית" דאין אומרים "כל" בפחות מג' דברים, דבב' דברים אומרים "שניהם", ורמז בזה להפלוגתא שבסי' תפו ס"א בשיעור כזית, דיש אומרים שהוא כחצי ביצה, וי"א שהוא פחות מעט משליש. דלפי שיעור חצי ביצה, צריך לאכול ב' זיתים בתוך שיעור של ב' פרסים, ולפי השיעור פחות מעט משליש, צריך לאכול יותר מג' זיתים ובתוך שיעור של יותר מג' פרסים.

והיינו דלא כמ"ש בשו"ע הקצר פרק ס"ט ס"ב שלפי שיטת אדה"ז צריך שיאכל כל הביצה בכדי אכילת פרס.