סעיף יא - 750

קנין תקיעת כף

הרב ברוך אבערלאנדער

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע, בודאפשט, הונגריה

קנין סיטומתא לגבי מכירת חמץ נזכר בשו"ע אדה"ז (סי' תמח סעיף יא), וז"ל: "צריך להקנותו לנכרי באחד משאר דרכי הקניה שהן קנין גמור המועיל שלא יוכל אחד מהן לחזור בו. כגון בכל דבר שנהגו הסוחרים לקנות בו, דהיינו ע"י הרושם שנהגו בקצת מקומות שכשהלוקח רושם על המקח כדי שיהי' לו סימן ידוע שהוא קנוי לו קנין גמור, או ע"י תקיעת כף (1), או ע"י נתינת פרוטה (2), במקומות שנוהגים שהלוקח נותן פרוטה למוכר (2), או שמכין בכפיהן זה על גבי זה (1), נגמר המקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו . . ".

הוספתי את המספרים כדי שיובן המשך דברי אדה"ז שמש"כ "במקומות שנוהגין . . " הוא הסבר לשני הקנינים שהוזכרו לפני זה 'תקיעת כף' ו'נתינת פרוטה'. ראה גם משנה ברורה (סי' תמח ס"ק יט) שהעתיק דברי אדה"ז (ע"פ שער הציון נ שם) ושיפץ את הלשון וכתב "או ע"י תקיעת כף (שקורין צו שלאג) דהיינו שמכין כפיהן זה על גבי זה".

קנין של נתינת יד נזכר גם בשטר מכירת חמץ של אדה"ז: "וגם נתתי לו יד על המכירה הנ"ל כדרך התגרים". וצ"ע ב'שער הכולל' בסדר מכירת חמץ (לפני פרק מח) הערה כא שכותב ע"ז "היינו ג"כ אחד משאר דרכי הקניה . . ואינו רק נתינת יד כדרך התגרים. .". כנראה הבין שמדובר על שני קנינים שונים 'תקיעת כף' ו'מכין בכפיהן זה על זה', ולכאורה אינו וכנ"ל. או שלא הבין ברור כוונת תקיעת כף המוזכר כאן (וקישר את זה לתקיעת כף שדומה לחרם ושבועה? – ראה חו"מ סי' רז סי"ט). הרי אם רוצה לציין מקור לנתינת יד כקניין סיטומתא למה לא ציין לחו"מ סי' רא (במקום "חו"מ סי' רט פ"ת סקי"א וסימן קכ"ט ס"ה)?

ולא הבנתי מה כוונת המג"א סק"ד (מקור דברי אדה"ז) "או שנתן כפו לחבירו או פשוט"?

ב'סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו' (י"ל ע"י ועד רבני ליובאוויטש, נערך ע"י רשד"ב לוין) עמ' ח ישנו פרק על "קנין תקיעת כף", אבל למרבה הפלא לא כמו בשאר הקנינים שהוא מרחיב ומבאר פרטי הקנין, כאן אינו מסביר כלום בקשר לזה, ואומר רק חצי משפט "שי"א שהוא מועיל גם מדין תורה", בלי לציין שום מקור וכו'.